פרס על קו הזינוק

אף כי צפויה לנו דרמה גדולה בכנסת בשאלת פיזור הכנסת או חוק נתניהו, דרמה שתמקד את המבטים לעבר ש"ס, מן הראוי שלא להסיר את העיניים מאופציית ההתמודדות של שמעון פרס אשר נראית ריאלית מאתמול, ומחרתיים עשויה להפוך לעובדה.
אט אט ובהשקט מסתמנת האפשרות של תיקון "קל" בחוק היסוד המצוי בדיונים בועדת החוקה לפיו יוכל להתמודד על ראשות הממשלה אזרח אשר תומכים בו עשרה מחברי הכנסת. החוק בנוסחו הנוכחי מתיר כיום למועמד לראשות הממשלה להיתמך ע"י סיעה או סיעות שמספר חבריהן הינו לפחות עשרה ח"כים. מצב זה אילץ את פרס להמתין לחסדי מרצ אולם כעת משיתוקן החוק (אולי) יוכל פרס להיתמך ע"י ח"כים מסיעות שונות ואפילו ע"י ח"כים ממפלגת העבודה.
פרס לא ויתר עדיין גם על אופציית מרצ, אולם נראה כי יוסי שריד משתהה עם ההחלטה בעניין זה מהסיבות הבאות: ראשית שריד מתקשה להחליט לוותר בעצמו על ההתמודדות, שנית שריד מחובק בימים אלה חיבוק המאיים לשבור את עצמותיו ע"י ברק המעתיר עליו מחמאות ומשתף אותו כביכול ברזי המו"מ עם הפלסטינים (עד שיתברר לו כי נעקף…), שלישית שריד שומע גם צלילי התנגדות במחנהו, רביעית שריד מיהר להצהיר בעבר על תמיכתו בברק ומה יעשה כעת? חמישית, שריד חושש שמא יש אמת ברוחות השלום המנשבות מלשכת רה"מ, ושישית מרצ וכל המערכת הפוליטית לא הורגלו לתמיכה במנהיג חיצוני המובא על ידי מפלגה שאינה מפלגתו.
סימן שאלה נוסף המרחף מעל ראש כולם לרבות פרס קשור להחלטה שתיפול מחר בכנסת אם תתפזר לבחירות כלליות או שמא יהיו בחירות לרה"מ בלבד? כפי שהדברים נראים כעת יגבר הסיכוי שפרס יתמודד, אם נתניהו יסרב להתמודד בחירות לרה"מ בלבד, שכן טובים סיכוייו נגד אריק שרון בהרבה על סיכוייו לגבור על נתניהו.

יהיה שמח

אפשר לתאר איזו "סמטוכה" תהיה במערכת הפוליטית אם פרס יהפוך למועמד "מחנה השלום" בתמיכת חברים מהעבודה, מרצ, שינוי, עם אחד ונוספים. אומרים על פרס שהוא "לוזר". שאין קרב שלא הפסיד בו. ושוכחים שפרס הוא המנצח הגדול בקרב על השלום. פרס שנחל תבוסות רבות בחייו יכול עוד להוכיח כי תמיד יכולה להזדמן הפעם הראשונה.