ש"ס על הכוונת

בשבועות האחרונים מוצאת עצמה מפלגת ש"ס במקום לא טוב באמצע: העיתונים החרדים שפרגנו תמיד בכתבות מלטפות לתנועה והעומדים בראשה, החלו להוציא את הדוקרנים מהמקלדת. שורת מאמרי מערכת נוקבים נגד "מפלגת שומרי התורה הספרדים" צצו בעיתוני המגזר כפטריות אחרי הגשם. כולם דנים בשאלת הימצאותה של המפלגה בתוככי קואליציית אולמרט, ב-SALE האחרון על בירת ישראל.

על פניו, נראה כי מדובר במתקפה לגיטימית על מי שמצטיירים כחוברים לעמדותיו המדיניות של ראש הממשלה. הסתכלות מעמיקה יותר בין השורות מגלה כי ירושלים היא רק תירוץ, סיומת לתהליך פנימי של אנטגוניזם חרדי גובר מול ש"ס ומצביעיה.

שורשי הסיפור נעוצים אחורה, הרבה אחורה בימיה הראשונים של ש"ס. תנועה קטנה שהוקמה בחסות הפלג הליטאי, על מנת "להחזיר עטרה ליושנה", כן כולם כבר מכירים את הסלוגן. המטרה המוצהרת: הקמתה המחודשת של יהדות ספרד המפוארת. המטרה הרשמית פחות אך מדויקת הרבה יותר, נבעה ממחשבה מפוכחת שמדובר, בכוח אלקטורלי ששווה להשקיע בו למען הדורות הבאים. זאת מבלי לוותר על יצירת מערכות נפרדות של "הם" "ואנחנו" בדמות מוסדות ייחודיים לבני עדות המזרח. מה שמנהיגי הציבור החרדי לא היו מוכנים לו, היא העובדה שלמרות אמונת החכמים התמימה, שסווגה בטעות כנאיבית, הייתה שם גם אמביציה. ובעוד הציבור החרדי האשכנזי שמר על קהל מצביעים קבוע, ש"ס הגדילה אותו בטור הנדסי.

בבחירות האחרונות הצליחה התנועה שוב לחבור לקואליציה, כשותפה חשובה והכרחית. זו שבנתה אותה נשארה בחוץ, לקונן על אובדן קצבאות הילדים ולתקתק הצעות אי אמון "על ימין ועל שמאל". להביט בעיניים כלות "בגולם הקם על יוצרו", בשר אריאל אטיאס הופך ליקיר המשק הכלכלי ובאלי ישי מחולל את שלו במשרד התמ"ת.

בימי הבחירות הסוערים בבית"ר עילית הגיע המשבר לשיאו: ש"ס בחרו לפרק את הברית ההיסטורית שבין הספרדים לליטאים ולפצוח בפרק ב' זוגי עם החסידים. מאז מתנהלת מתחת לפני השטח מערכת יחסים סמויה של זעם על אותן בריתות שקרסו, כעס הנחשף בציבור כבעבוע עדין של אי הסכמות מדיניות. עיתוני המגזר מצידם מחדדים לציבור "שש"ס לא כזו חרדית", אלא נוטה "לישראליות יתר". ההדלפות על סכסוכים בסיעה, שקרים לרבנים, והגראנד פינאלה: ש"ס תביא את הקאסמים לירושלים.

הבשורה הרגשית האחרונה קצת פתטית לטעמי. בירת ישראל ראויה ליותר מאשר מנוף "שהחזיר" לש"ס על היותם "בפנים", כששאר הסיעות בחוץ. האם זו אסטרטגיה - אוריינטציה ימנית חזקה? אם כן, זה מעט מדי ומאוחר מדי.

על מה צריך לעלות על בריקדות

הבעיה האמיתית של נבחרי הציבור החרדי-אשכנזי נעוצה בעובדה שהם עדין לא השכילו להבין שגם תנועה מאוד סקטוריאלית יכולה וצריכה לדאוג לרווחתם של אזרחים נוספים שלא רשומים בפנקס הבוחרים המפלגתי. עם כל הכבוד למרדף אחר התקציבים לקהל המצביעים כמו כל סיעה אחרת בכנסת, מכם מצפים במקביל לרף ערכי גבוה יותר, וכגודל הצפייה גודל האכזבה.

אז לפני שמאיימים עלי עם טילי גראד על מאה שערים. אני ממליצה בחום על ראייה "קצת" יותר רחבה בשאלת מיקומה הנכון והראוי של מפלגה חרדית בכנסת. לא יזיק להוסיף שם, בפרט בוועדת הכספים, קצת יחס יהודי חם, מעט גמילות חסדים בהן המגזר החרדי מצטיין ונציגיו פחות. הייתי רוצה שתעלו על בריקדות לא רק כשמקצצים לישיבות אלה גם שפוגעים בחד הוריות, וכל אוכלוסיה נזקקת אחרת.

ש"ס מבחינתי כבר בכיוון, ונציגיה בחרו ובצדק זווית ראיה ממלכתית יותר. החברים לשעבר באופוזיציה מתבקשים גם הם לערוך ניקוי אורוות מעמיק בכל הנוגע לזמן ומשאבים המוקצים למטרות קולקטיביות יותר וסקטוריאלית פחות. זו מציאות שמתחיבת מקהל הבוחרים הטבעי, הדורש להיות מיוצג בכבוד ובמוסריות מלבד הדאגה לרווחתו. וכל זה רצוי שיעשה לפני שמגייסים למאבק פנים-חרדי את ירושלים של כווווולם.