ביניש, הנהיגי

"בקטנה" - מילה נחמדת, מילה קטנה. אבל כשמתווספות יותר מדי "קטנות", העסק הופך גדול, גדול מדי. זו כבר בעיה "בגדולה". ולמה כוונתי? חברי הכנסת שדואגים רק למקומם בכנסת הבאה, מגישים הצעות חוק במטרה להשיג בולטות ציבורית. ככל שההצעה תפגע בסטטוס קוו, כך תזעזע יותר ותזכה לחשיפה רבה יותר, ולחבר הכנסת בא גואל. מהן ההשלכות לטווח הארוך? אותם זה לא מעניין. חבר הכנסת הישראלי צריך לשרוד את הקדנציה, והיא קצרה, זאת אנו כבר יודעים.

לאחרונה דנים בשתי הצעות חוק שכאלה. האחת של ח"כ אלי גבאי מהאיחוד הלאומי, שמבקש לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים במטרה להחליש את כוחם של שופטי בית המשפט העליון. אותם שופטים בעליון שנתפשים בקרב מצביעי האיחוד הלאומי כליברלים מדי, לאור פסק דין מתערב בעניין גדר ההפרדה, פסק דין מתערב בעניין הטלטולים של השב"כ.

הצעה נוספת הגיש ח"כ מיכאל איתן מהליכוד, שביקש מבית המשפט העליון לפרסם פרוטוקולים של דיוניו. יותר משבאה ההצעה לקדם ניהול תקין, היא באה לחשוף את הכשל של בית המשפט העליון בבחינת הסנדלר הולך יחף. איתן זכה בחשיפה תקשורתית, תוך ניגוח בית המשפט העליון שמצטייר ליברלי מדי בקרב מצביעי הליכוד. ולאיתן בא גואל.

אך הבעיה אינה נעוצה בבית המשפט העליון, אלא דווקא בחוסר יכולתם של חברי הכנסת או חוסר רצונם לקבל אחריות ולהחליט החלטות כואבות. הבעיה קשורה למינהל ציבורי שאינו חדור בתרבות של ביצועים ותוצאות, ובממשל שחסרות בו אחריות ומצוינות. 

כדי שנפתור את הבעיות האלה וכדי שבית המשפט העליון לא יינזק יותר מדי, אני מציע לנשיאה דורית ביניש: אל תתני שיגררו אותך למאבקים. תהיי את היוזמת, גלי מנהיגות. פעלי להפיכת מערכת בתי המשפט לרשות עצמאית נפרדת, שלא תהיה תלויה מבחינה ניהולית ותקציבית במשרד המשפטים ובשר המשפטים. הצעות אלו הוצעו על ידי שרי משפטים בעבר ואפילו דניאל פרידמן לא פסל אותן על הסף. נצלי זאת. אל תחכי. הקימי ועדה ציבורית, הציעי לאהרון ברק לעמוד בראשה וגייסי מומחים מתחומים שונים, שכן הבעיה האמיתית היא עמוקה. הבעיה היא חוסר יעילותה של מערכת המשפט, כחלק מחוסר יעילותו של רוב המינהל הציבורי בישראל.

רפורמה בניהול מערכת בתי המשפט היא חיונית. עם שותף כמו פרידמן לא יצליחו אזרחי ישראל להגדיל את תקני השופטים, לארגן את הערכאות וסמכויותיהן, לקצר את משך ההליך, לבסס משפט מקוון, ובקיצור: לפתור את הבעיות היומיומיות של האזרח הקטן בישראל.

אך זו העת לכך. בטוחני שמעשה כזה יהווה תקדים לרה-ארגון במערכת הממשל בכללותה. רה-ארגון שיחייב את נבחרינו ומשרתינו הציבוריים לבצע את המשימות השונות ובתוצאות משביעות רצון.