קמפיין הרכבת: קודם טפלו בעצמכם

סביר להניח כי לו היה מוענק שיא גינס על חוצפה, מנהלי השיווק של רכבת ישראל היו זוכים בו בנקל. בימים אלה מתנהל בתחנות הרכבת מסע פרסום, תחת הכותרת "בלי דחיפות", שמטרתו לחנך את קהל נוסעי הרכבת להעניק זכות קדימה לנוסעים היורדים לרציף בטרם עלייה לקרון.

המטרה ללא ספק ראויה, ועשויה לקרב אותנו עוד קצת לעולם המערבי הנאור. אלא שכדאי שרכבת ישראל תוותר על ניסיונותיה לתפוס את מקום משרד החינוך, ובמקום זאת תשקיע כסף בשיפור השירות והבטיחות. לשלטי הענק שנתלו בתחנות עם הסיסמאות "בלי דחיפות", ו"נוסעים יקרים, זו לא תחרות", יש לי כמה תשובות:

• עזרו לנו להרגע. הגיע הזמן להפנים, אם לא עשיתם את זה עד עכשיו. רכבת ישראל אינה דייקנית. כמי שנוסע מספר שנים ברציפות ברכבת, אין כמעט יום בו הרכבת אינה מתעכבת - בשמונה, 10, 15 דקות, ולעתים אף יותר מחצי שעה. מי יודע כמה עסקאות לא נחתמו, כמה משרות הוחמצו וכמה סיפורי אהבה גדולים לעולם לא יתממשו, רק כי מישהו בחר בטעות לעשות שימוש בכלי תחבורה ציבורי שאמור להיות היעיל והמדוייק מכולם.
  

• בלי דחיפות. באמת? מי שאשם באופן כמעט בלעדי בתופעת הדחיפות בכניסה לקרון, הם דווקא אנשי הרכבת. הארכת הקווים, יחד עם הוספת תחנות, מבלי לדאוג לעוד רכבות (יש פחות) או להגדיל משמעותית את מספר הקרונות, יצרו עומס בלתי נסבל. סעו פעם באחת מרכבות הבוקר המוקדמות, ותלמדו כיצד מרגיש סרדין בקופסת שימורים. הידעתם, מנהלים יקרים, שלעיתים מבקשים הסדרנים שלכם לרדת מהרכבת, ולהמתין לבאה (שתאחר אף היא), כדי למנוע דוחק בלתי אפשרי? אז מה הפלא שכולם רוצים לתפוס מקום?
  

• זו לא תחרות. יופי של סיסמה, שמציגה את אחת הבעיות היותר קשות של הרכבת. כחברה שיש לה מונופול על ההסעה הציבורית על מסילות הברזל, עם ועד עובדים חזק, משהו השתבש אצל העובדים. לצד עובדים מסורים ואדיבים, זוכים נוסעים לא פעם למענה מזלזל, ולעיתים גס וחצוף. אישית הייתי עד למקרים בהם עובדי הציבור לבושי החליפות שלכם השתמשו בשפה כה גסה, שהייתה גורמת לתגרנים בשוק להסמיק מבושה. תלונות אצל מנהל התחנה? אלה נענות לא פעם בנפנוף יד מבטל.
  

פרנסי הרכבת, תרשו לי לפנות אליכם באותה סחבקיות מעושה בה פניתם אתם אלי: לפני שאתם מנסים לחנך אותנו, מן הראוי שתעשו בדק בית מעמיק. יש לכם עוד הרבה מה לתקן בפנים, לפני ניסיונות חינוך הנוסעים לדרך ארץ ונימוס. אתם תדאגו שהרכבת תגיע בזמן, בתדירות גבוהה יותר, עם מספיק מקום לכולם. אתם תדאגו שעשרות המיליארדים שקיבלתם יושקעו במקומות הנכונים, ישפרו את התחנות ואת השירות. אתם תלמדו את העובדים שלכם דרך ארץ מהי ושירות מנומס ואנושי - אנחנו מבטיחים להתנהג יפה ולא לדחוף.

בבקשה, תודה וסליחה.