שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: jupiter
    מכונית המפלט - חלק שלישי
    עדות אישית של כתב/צלם שנפשו נקשרה בנפשם של דיירי רחוב המתגוררים, כמפלט אחרון, במכונית רעועה בחצר תל-אביבית. סיפורם של בוריס העיוור וגנאדי הקשיש, שהמכונית שהייתה להם לבית - נלקחה מהם. מה גרם להם להגיע למצב כזה? האם יוכלו אי-פעם לצאת ממנו? תסתכלו עליהם ותראו אותנו. חלק שלישי

    אתמול הגעתי בשעות הצהריים. המכונית לא היתה שם. בעלי החנויות הזמינו פקח מהעירייה, הביאו מלגזה, ו"ארמונם" של מחוסרי הבית היה כלא היה. עוגן חייהם של כמה נדכאים נהרס בהינף אחד. הניחו להם לקחת שמיכה לאיש, ובכך תם סיפורה של מכונית המפלט. אבל סיפורם של בוריס וגנאדי לא נגמר.

     


    הבעת תמיכה מחברים (צילום: פליקס לופה)

     

    בזמן שהם יושבים ברחוב ללא תזוזה, עסקתי, כל אחר הצהרים והערב, בטלפונים, בניסיון למצוא להם פתרון כלשהו. ארגון "רופאים לזכויות אדם" לא יכלו לעזור הפעם. הם אינם עוסקים בדיור. הם נתנו כמה עצות היכן אפשר לנסות. ניסינו. בעיריית תל-אביב לא עזרו. הפתרון היחיד ברשותם הם ה"גגונים" - אולמות שינה ורחצה מיוחדים לדיירי רחוב. אולם חלק גדול מאוכלוסיית הגגונים הם צרכני סמים. גנאדי ובוריס מפחדים מהם. לדעתם מסוכן ללון שם, במיוחד כשאתה עיוור.

     


    איסוף כסף עבור ארוחה (צילום: פליקס לופה)

     

    אבל הנה, אולי אלוהים עוזר לנדכאים למרות הכל: בניסיון אחרון פניתי לארגון נוצרי המנהל בית תמחוי לדיירי רחוב ונזקקים. פעם בשבוע הם מגישים ארוחות חינם לכל דורש, ומציעים גם בדיקה רפואית וטיפולים ראשוניים לנזקקים. פניתי אליהם ולאחר שעות של ציפייה חזר אלי המנהל עם פתרון.

    הם מצאו דירה ביפו שדייריה כולם הם דיירי רחוב שעברו תהליכי שיקום. הללו מוכנים להלין, להאכיל ולטפל בבוריס וגנאדי, ללא תמורה וללא הגבלת זמן.

     

    כבר חושך. מרלין, גבר אמריקאי המנהל את בית התמחוי, מזמין מונית ומוביל אותנו לדירה בשדרות ירושלים ביפו. השעה כבר סמוך לתשע. יורי, האחראי על הבית, פותח לנו את הדלת, מברך לשלום ומזמין את כולנו להיכנס לסלון ולשבת. הדירה מרווחת, צנועה, אבל בכל זאת סוף סוף ריח של בית. הכול מואר, ברקע, טלוויזיה משדרת סרט רוסי. אל הסלון נכנסים דיירי הבית ומחליפים לחיצות ידיים וחיבוקים חמים עם מרלין, המתקבל כאן באהבה ובכבוד רב. כולם מחייכים זה אל זה. אני מביט בבוריס וגנאדי, מצפה לתגובה כלשהי מהם. נראה שעדיין אינם מעכלים את המתרחש. לפני שעות ספורות נזרקו מ"ביתם". הם עדיין מבולבלים. על פניהם אני רואה מבט מבויש, אולי אשם?

     

    יורי,קם ומכריז ברוסית: "ברוכים הבאים, הלילה תקבלו מקלחת חמה, בגדים חדשים, ארוחת ערב ותישנו על מצעים נקיים". "אני אתקלח בבוקר" אומר גנאדי, "אני תמיד מתקלח בבקרים". מן הסתם תחושת הצורך ליהנות ממקלחת אובד עם הזמן כשאתה חי ברחוב, כבר אין חשק לטרוח... להשיל מעליך קילוגרם של לכלוך דביק זו עבודה קשה. אבל הפעם, אין מניחים לו, ושוב כתמיד, קם גנאדי הקשיש ומוביל את בוריס לחדר האמבטיה, מפשיט אותו מבגדיו ובמסירות רבה רוחץ אותו במקלחת.

     


    שבעים ונקיים (צילום:פליקס לופה)

     

    לאחר מקלחת יסודית ומהנה נכנסים בוריס וגנאדי ומתיישבים. גנאדי מבקש  סיגריה, אבל יורי מבהיר לחברים החדשים את חוקי הבית: "כאן לא מעשנים, לא שותים ולא מקללים". השניים מצטרפים למעשה לתכנית שיקום. כל הדיירים בדירה הגיעו לכאן במצבם ואפילו גרוע ממנו. כולם עברו שלבים שונים של גמילה מהרגלים מגונים. היום אנשים אלו נמצאים בשלב מתקדם: ניהול חיים עצמאיים - עבודה, לימודים ופעילות חברתית. דירה זו היא עוגן להם, בסיס אליו תמיד הם יכולים לשוב, ללא הגבלת זמן.

     

    "בשלב ראשון" הוא מוסיף, "יהיה על בוריס וגנאדי לעבור לבית פרטי באזור הצפון כדי להתחיל בשלב הראשון לשיקום, כתשעה חודשים. הבית שיגורו בו נמצא באזור כפרי שקט ושלו. זה מה שדרוש להם עכשיו כדי לחזור בהדרגה למסלול חיים אנושי, נורמאלי". הסברתי ליורי את מצבו של בוריס. עליו להיות זמין במהירות כשיוזמן לבדיקות רופא או ניתוח, יורי מרגיע אותי "לא תהיה שום בעיה. נביאו לתל אביב בשעת הצורך".

     


    חברים חדשים (צילום: פליקס לופה)

     

    בשעה אחת-עשרה בלילה נפרדנו, מרלין ואנכי, בלחיצות ידיים וחיבוקים. מבט אחרון לעברם של בוריס וגנאדי ומחשבה בדרך החוצה: היום הסתיים פרק בחייהם. יצאתי בהרגשה נוחה. הם בידיים טובות. מי ייתן ולא ישובו עוד אל הרחוב. גם עבורי הסתיים פרק, אבל הסיפור לא תם. נשארו עוד שתי משימות: להשיג מימון לניתוח עיניים עבור בוריס ולהסדיר את ניירותיו לקראת חזרתו לארצו. מחר אצור קשר עם רופאת העיניים ואברר אם יש חדש בעניינו. "יש לנו ניתוח"!!! אמרה הרופאה בטלפון. "דיברתי עם מנהל בית החולים וניתן אישור לניתוח הומניטרי במימון בית חולים השרון".... יבורכו בעלי הלב והמצפון. לא הכול רע, מסתבר.

     

    בוריס צריך להגיע לבית החולים לצורך בדיקות מקדימות ביום ראשון. נקבע כבר מועד לניתוח ביום רביעי, ה- 19.3. במוצאי- שבת הביאו את בוריס, הפעם לבדו, לדירה ביפו. נסעתי לבקרו. הוא נקי ולבוש היטב. זקנו גולח. הוא מרגיש טוב, אבל נראה שהוא מודאג. אינו מחייך והוא שקוע במחשבות. "הכול בסדר" הוא עונה לשאלותינו "גם שלומו של גנאדי טוב", הוא לעולם לא מתלונן. "רק בלי סיגריות קשה" הוא אומר בחיוך, "אבל נתגבר". דיירי הדירה מטפלים בו היטב ובידידות רבה.

     

    ביום ראשון נסענו בוריס ואני לבדיקות בבית החולים. ליווה אותנו ליאוניד, מדיירי הדירה ביפו. הוא טיפל בזקנים ונכים בעברו, ונמצא איתנו כדי לסייע ולתרגם מרוסית. לא אאריך בתיאור הבדיקות בבית החולים. קבלת הפנים מחממת לב. הצוות כולו מלא רצון לעזור ויכולת להתגבר על מכשולים בירוקרטיים. בוריס התקבל באהבה ובשפע של כוונות טובות. יבורכו כולם, האחות שקבלה את פנינו וסייעה, והרופאים.

     


    ציפייה לטוב לקראת הניתוח (צילום: פליקס לופה)

     

    אחרי הבדיקות הבשורות טובות: נראה שהעיוורון נגרם בשל הקטראקט. כנראה שאין נזק פנימי. בוריס יוכל כנראה לשוב ולראות. כאמור, נקבע לו תור לניתוח למחר (ד'). אולי לסיפור מכונית המקלט יהיה סוף טוב. מי ייתן.

     

    החלק האחרון בסדרת הכתבות יפורסם בערוץ המעורבות ביום שישי.  

     

    הערת מערכת: ערוץ המעורבות מודה לגולשים על התגובות החמות והמיילים המבקשים לסייע בצורות שונות לבוריס וגנאדי. לבקשת הגולשים, לצורך העברת סיוע כספי, חבר הערוץ לעמותת "שולחן עגול" בכדי לאפשר לגולשים המבקשים לסייע בתרומת כסף, להעבירו בצורה מוסדרת ומסודרת לעמותה פעילה ורשומה ברשם העמותות. לשם כך יקצה "שולחן עגול 8", עמותה רשומה מס' - 580451169, את חשבון הבנק שלו לקבלת תרומות. הכספים שיאספו ישמשו לעזרה לבוריס, גנאדי ודיירי רחוב נוספים. ניתן להעביר כספים לחשבון בנק מס' 698696 סניף מס' 636 של בנק הפועלים (12). עדיף לשלוח  מייל מקדים לדוא"ל ran-sh@y-i.co.il ,בכדי ליידע אותנו על העברת תרומה, ולהעברת כתובת למשלוח קבלה על התרומה.  


    פורסם לראשונה 18/03/2008 16:58

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בוריס
    צילום: פליקס לופה
    שגרה חדשה
    צילום: פליקס לופה
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים