שתף קטע נבחר

צילום: AFP

ב"מעברות שנות ה-90" אין מענה לקסאם

משפחות שעלו לישראל מברית המועצות מתגוררות עדיין בדיור הארעי. הקירות דקים ומתפוררים, ובדירות אין ממ"דים. בכנסת שמעו כי פיקוד העורף הנחה את התושבים לנהוג כאילו היו בשטח פתוח. ומשרדי הממשלה? הם מתחמקים, ומטילים את האחריות זה על זה

חייהם של אלפי עולים המתגוררים בטווח טילי הקסאם והגראד, מופקרים לחסדי המזל והם חשופים לסכנת נפשות גדולה מזו שמרחפת על חיי שכניהם - כך עולה מדיון שנערך הבוקר (יום ד') בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת.

 

אלפי משפחות עולים מתגוררות בשכונות שנבנו בשיטת הבנייה הקלה, בדיור ארעי של מבנים קטנים בעלי קירות דקים ומתפוררים. השכונות, המכונות "המעברות של שנות ה-90", הוקמו בחיפזון ובעלות זולה לקליטת גלי העלייה מברית המועצות לשעבר. ריכוזים מסוכנים אלה קיימים גם בשדרות, אבל בעיקר באשקלון, נתיבות, אופקים, אשדוד וקריית-גת. הם נועדו להיות שלב מעבר לדיור קבע, רק שבישראל אין דבר נצחי יותר מהזמני.

 

בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת שהקדישה דיון מיוחד לגורל האנשים האלה הצטיירה תמונה של הפקרות שלטונית, בהנהגת פיקוד העורף שמלכתחילה הרים ידיים וקבע בהנחיותיו, כי "בעת הישמע אזעקה, המתגוררים במבנים אלה ינהגו כאילו הם שוהים בשטח פתוח". זאת, משום שבמבנים האלה לא ניתן להקים ממ"דים. הוועדה שמעה כי בריכוזים אלה אמנם פזורים פה ושם מקלטים ציבוריים, אבל רובם ככולם משמשים כבתי כנסת או כמועדונים והם סגורים מחוץ לשעות הפעילות.

 

נציגי הממשלה התחמקו בתירוצים

דיירים רבים מאד של "בתי הקרטון", לפי כינויים העממי, הם מבוגרים וקשישים שלא מסוגלים להתרחק מפתח ביתם ב-15 שניות מהאזעקה. אפילו צעירים לא יספיקו להימלט למקלט, גם אם הוא פתוח. אבל מה שהרגיז במיוחד את יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל נודלמן (קדימה), ואת קומץ הח"כים שטרחו להשתתף בדיון, היתה אדישותם הביורוקרטית של נציגי הממשלה אשר התחמקו בתירוצים תקציביים וכל אחד מהם זרק את האחריות על משנהו.

 

"הזמנתי אתכם כדי לשמוע פתרונות ולא את הבעיות שלכם", נזף בהם נודלמן. "אנחנו מדברים על חיים של בני אדם. מחיר של מקלט לא שווה חיים של אדם אחד אבל אתם רק סופרים כסף ולא בני אדם". הוא סיפר מניסיונו כתושב לשעבר של קריית שמונה, כי במשך 14 שנה בצל הקטיושות נהרגו שם רק 3 תושבים שלא תפסו מחסה ביודעין. "אם אתם שולחים את האנשים לשטח הפתוח אתם מפקירים את חייהם", כיוון את חיציו אל נציג פיקוד העורף.

 

נציג הצבא, סא"ל צחי זרקו, התנצל שהוא בסך הכל ראש ענף הנדסה בפיקוד העורף שיכול לספק רק פתרון הנדסי ולא תקציבי או אחר. אבל גם לנציגות האוצר ולמשרד השיכון החולשים על כספי המיליארד שהמדינה הקציבה למיגון, לא היתה תשובה נקודתית, אלא רק התחמקויות מפותלות על סדרי עדיפויות ודיונים אינסופיים על תכניות. נציגת האוצר, יעל מבורך, טענה שההגנה הטובה ביותר תהיה בעזרת מערכת "כיפת ברזל", שתהיה מבצעית רק בעוד כמה שנים. שולמית שפיגל ממשרד השיכון הבטיחה לדון בסוגיית תושבי הבנייה הקלה.

 

לוועדה נמסר כי הקמת ממ"ד עולה כ-100 אלף שקל. תושבי אשקלון סיפרו על שמועות, לפיהן מוכנים לתת להם הלוואה בלי ריבית של 20 אלף שקל, אם יבנו את הממ"דים בעצמם. אבל כאמור, מדובר בתושבים קשי יום שחיים על פרוטות וידם אינה משגת לגמור את החודש, ובעיקר כשאין מקום לממ"ד.

 

"נמאס לי לשמוע על כסף, זה לא מקובל בסכנת נפשות", סיכם נודלמן את הדיון העקר והמביך והודיע כי מעתה הוא "יישב על הזנב" של סגן שר הביטחון, מתן וילנאי, וינצל את שייכותו למפלגת השלטון כדי למצוא פתרון הצלה מהיר לאלפי העולים שחייהם תלויים להם מנגד.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פגיעת קסאם. אין תיראה פגיעה ב"בתי הקרטון"?
צילום: זאב טרכטמן
נזקי הקסאם. ארכיון
צילום: יעל ברנובסקי
צילום: גיל יוחנן
נמאס לשמוע על כסף: נודלמן
צילום: גיל יוחנן
מומלצים