בדקנו: הטלפונים הסלולריים הקורנים ביותר

בעולם נמצאים בשימוש יותר משלושה מיליארד מכשירים סלולריים. בישראל יש יותר טלפונים ניידים מאזרחים. על אף שאנו משתמשים בסלולר יותר מעשור ועשרות מחקרים שפורסמו בנושא, חלקם סותרים זה את זה, עדיין לא נמצאה תשובה חד משמעית המכריעה בשאלת השפעת הקרינה הנפלטת מהמכשירים על בריאות האנשים המשתמשים בה.

בשנים האחרונות נערכו לא מעט מחקרים המספקים תשובות שונות לעניין, כאשר חלקם ממומנים על ידי חברות סלולר בעולם, וחלקם על ידי אנשים המתנגדים לחברות. אף אחד ממחקרים אלה לא יכול להתהדר בתשובה נוקבת לשאלה המטרידה מומחי בריאות ואת כל משתמשי הסלולר. יחד עם זאת, חלק מהמחקרים ממליצים להגביל את השימוש בסלולר למינימום האפשרי, במיוחד אצל ילדים.

העובדה שמכשירי הסלולר פולטים קרינה אינה נתונה במחלוקת - השאלה היא רק מה ההשפעה שלה. הקרינה נמדדת באמצעות ערך שנקרא SAR (ראשי תיבות של Specific Absorption Rate), והוא נמדד ביחידות של וואט לק"ג (W/kg). ליקטנו את חמשת המכשירים בעלי הקרינה הגבוהה, וחמשת המכשירים בעלי הקרינה הנמוכה הנמכרים בישראל.

כיצד יודעים מהי רמת ה-SAR?

מדובר במדידה מעבדתית סבוכה ויקרה שבמסגרתה מפעילים טלפון סלולרי בהספק מירבי ובצורה מבוקרת ליד דגם המדמה במדויק ראש של אדם (Phantom). באמצעות מדי קרינה זעירים מבצעים סריקה בתוך הראש המלאכותי ומודדים את העוצמה בכל נקודה ונקודה בו. המדידה צריכה להתבצע על פי תקנים בינלאומיים קפדניים. קיימים כיום שני תקנים כאלה, אמריקני ואירופי, הנותנים תוצאות שונות זו מזו. שיטה פחות מקובלת לקביעת רמות ה-SAR הינה באמצעות סימולציות מחשב מורכבות.

תקן FCC האמריקאי משנת 1996 דורש שההספק הנבלע בכל יחידה של רקמה בראש, שמשקלה גרם אחד, לא יעלה על 1.6 mW , כלומר, רמת ה-SAR המרבית היא 1.6 W/kg.

המלצות האגודה הבינלאומית להגנה מקרינה (IRPA/ICNIRP) משנת 1998 דורשות שההספק הנבלע בכל יחידה של רקמה בראש, שמשקלה עשרה גרם, לא יעלה על 20 mW, כלומר SAR - 2W/kg. מדידת רמת החשיפה מטלפון סלולרי יקרה ומסובכת מאוד, ודיוק התוצאה תלוי במידה רבה במידת הקפדנות ובשיטה שבה בוצעה המדידה. בישראל משרד התקשורת וספקיות הסלולר משתמשים בהמלצה זו.

המכשירים בישראל - עומדים בתקן

אמנם, רמת הקרינה של כל המכשירים המשווקים בישראל על ידי חברות הסלולר נמצאת מתחת לרף המקסימלי המותר של האגודה הבינלאומית להגנה מקרינה, אך אולי כדאי לשקול אלטרנטיבות בעלות קרינה נמוכה יותר.

האם המכשירים בעלי הקרינה הנמוכה הם הבטוחים בישראל? לפי הנתון היבש, ובהנחה שיש להם השפעה כלשהיא - התשובה היא כן. אבל האם שווה לוותר על כל התענוגות והערך המוסף שנותן המכשיר הסלולרי המשוכלל יותר? ממש לא בטוח. לשיקולכם.

המידע לא תמיד נגיש

חברות הסלולר בישראל מחוייבות לפרסם את ערכי הקרינה של המכשירים בפומבי. בפועל, לצורך הכנת הכתבה, טרחו החברות להעביר אלינו בצורה מיידית את הנתונים. האם ללקוח הרגיל הדברים מוצגים בצורה ברורה?

לא ממש. ערך הקרינה של המכשיר הסלולרי כתוב על גבי בתוך עלון קטן המדבר על קרינת המכשירים הסלולרים שנמצאת בערכת המכשיר, כמתבקש מהחברות, אך לא תמיד קל למצוא אותו בתוך כל המידע.

כמו כן, בטרם קניית המכשיר, לא תמיד ניתן לקבל נתון זה דרך אתרי האינטרנט של חברות הסלולר, כחלק מקלטלוג המוצרים והתכונות שלהם, וחבל. אולי זו הזדמנות למשרד התקשורת להרים את הכפפה ולהחמיר את התקנות בעניין. באינטרנט אמנם ניתן למצוא את האתר של פורום החברות הסלולריות שמסביר עד כמה חשובים הריבוי באנטנות סלולריות להקטנת הקרינה, אך בחלק שמדבר על נתוני הקרינה למכשירים קשה יותר למצוא מידע עדכני.