שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בתי הדין נגד תביעות הנזיקין
    בית הדין הרבני מבהיר בפסק דין שפירסם לאחרונה כי כל תביעה נזיקית נגד בעל סרבן גט מהווה איום על הבעל וגורמת לפסילת הגט. רבקה לוביץ סבורה כי מדובר בהסלמת המאבק נגד המסורבות
    שרית (שם בדוי) חיכתה שש שנים עד לקבלת פסק דין בבית הדין הרבני המחייב את בעלה בגט. עוד לפני קבלת פסק הדין המיוחל פנתה שרית לבית המשפט, ופתחה בהליך אזרחי נגד הבעל לקבלת פיצויים על הנזק שגרם לחייה. בית המשפט פסק שהבעל ישלם לה 400,000 שקל פיצויים על העבר, וכן סכום של 4,000 שקל בגין כל חודש עד אשר ייתן את הגט. הבעל נבהל ונתן את הגט, לא לפני ששרית סגרה את תיק הנזיקין.

     

    בהקשר לתיק זה, פירסם בימים האחרונים בית הדין הרבני פסק דין תקדימי ארוך ומפורט בן 26 עמודים, ובו הבהיר את עמדתו העקרונית כי כל תביעה נזיקית שתוגש בבית משפט אזרחי נגד בעל סרבן גט תעכב את סידור הגט בין הצדדים. בית הדין קבע בזאת כי תביעה נזיקית מהווה איום על הבעל וגורמת לפסילת הגט. בית הדין מנדב בפסק הדין יעוץ מקצועי לעורכי הדין וכותב כי "ייטיבו לעשות עורכי הדין העוסקים בדיני משפחה, אם ישקלו היטב בטרם ימליצו לאשה להגיש תביעת נזיקין לבית המשפט האזרחי בגין סרבנות גט". שהרי לטענתו, "גם אם הבעל יעמוד ויצווח לפנינו ככרוכיא כי הוא מעונין לתת את הגט, אסור לבית הדין לסדר את הגט בהיותו מעושה".

     

    החדשות הרעות הן שבזאת הסלים בית הדין את מאבקו נגד נשים מסורבות גט המבקשות לעצמן פיסת צדק בבית המשפט האזרחי. בית הדין לא הבחין בין תביעה של אישה לנזק על העבר לבין תביעה על העתיד. הוא לא הבחין בין מקרה שיש בידי האישה פסק דין לחיוב הבעל בגט לבין מקרה שאין כל פסק דין. את כל תביעות הנזיקין שם בית הדין בסל אחד, וקבע שכולן גורמות לגט להיות 'גט מעושה'. החדשות הטובות הן שבית הדין גילה את פניו ואת כוונותיו הברורות; הוא יילחם עד טיפת הדיו האחרונה על סמכותו שלו ועל סמכותו של הבעל להיות בעל הבית על חירותה של אשתו. בית הדין יעשה כל שביכולתו לטרפד עשיית צדק בערכאה אחרת.

     

    עורכת-הדין סוזן וייס, אשר ייצגה ומייצגת את רוב תיקי הנזיקין אשר נפתחו נגד בעלים סרבנים, טוענת כי המציאות מוכיחה אחרת ממה שבית הדין רוצה שנאמין. העובדות מדברות בעד עצמן - רוב מוחלט של המקרים בהם תבעו הנשים נזיקין נסתיימו תוך זמן קצר מאד בגט כשר. זאת, כאשר הנשים שפתחו את תיקי הנזיקין חיכו בין 3 ל-23 שנה עד להגשת התביעה.

     

    מה אמורה אישה, אשר מחכה 5 שנים לגט לעשות לשיטתו של בית הדין? האם היא אמורה להמשיך 'לעשות קולות של שטיח' ולחכות עוד 5 שנים לגט שאולי יינתן לה ואולי לא? קשה להבין כיצד ומדוע מתעקש בית הדין להיאבק בנשים אשר הסיכוי האחרון שלהן להגיע לצדק כלשהו הוא באמצעות תביעה נזיקית בבית המשפט. ישפוט הצבור בשאלה מי עושה צדק, מי מעגן, ומי נותן יעוץ רשלני לנשים מסורבות גט.  

     

    רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית העובדת ב"מרכז צדק לנשים", טל': 02-5664390

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים