שתף קטע נבחר

ישראל חייבת להתאפק

לסוריה יש יתרון גדול על ישראל במאזן הנזק המעשי. לכן, לא רק שלישראל אין אינטרס לתקוף אותה, עליה להישמר מפני כל טעות אפשרית

שרי הממשלה חוזרים ומצהירים יומם וליל שאין לישראל שום אינטרס לתקוף את סוריה, אולם אם סוריה תפעל נגדנו רע ומר יהיה גורלה. אחד השרים אף הזהיר את אסד כי הוא עלול "להפסיד הכל" אם יחליט לתקוף. מדבריהם נובע ביטחון עצמי רב. אין לישראל מה לחשוש, יש לנו כושר הרתעה ויכולת הכרעה כה עדיפים, עד כי מוטב לסוריה להיזהר פן תשלם מחיר גבוה מאוד ואולי אף "תפסיד את כל שיש לה".

 

האמנם זוהי תמונת המצב המעודכנת? נכון, ישראל חזקה מסוריה ויכולה לפגוע בה קשות במקרה של התנגשות צבאית דומה לזו שהתרחשה במלחמת יום כיפור. אולם לא זה המאזן שעלינו לחשב ולהתחשב בו. קיים מאזן משמעותי יותר שקובע את האינטרס הישראלי.

 

מאזן זה הוא מאזן הנזק ההדדי לאוכלוסיה האזרחית. סוריה שמייצרת ורוכשת כמויות גדולות ביותר של טילים וקרטות ארוכי טווח היא בעלת כושר גרימת נזק לאוכלוסיה הישראלית שגבוה בשניים-שלושה סדרי גודל מהנזק שגרם החיזבאללה במלחמה האחרונה. יכולת גרימת הנזק נובעת לא רק מטווח הטילים אלא בעיקר מהראש הקרבי הכבד שלהם. זוכרים כיצד נהרגו שמונה אזרחים במפרץ חיפה מפגיעת רקטה אחת בעלת ראש קרבי במשקל קרוב ל-100 ק"ג? זוהי רק דוגמה קטנה לנזק שיגרמו מאות רקטות וטילים כאלה.

 

מבחינת היכולת הצבאית, ישראל מסוגלת לגרום נזק פיסי הרבה יותר חמור לאוכלוסיה האזרחית הסורית. אולם כמדינה מערבית השומרת על דיני המלחמה, על המשפט הבינלאומי ועל עקרונות מוסר אוניברסליים, איננו יכולים לממש את יכולת הפגיעה וההרס בקרב אוכלוסיה שאינה מעורבת ישירות. אנחנו יודעים זאת והסורים יודעים זאת. הם מבינים כי יש גבול ליכולת ההבלגה שלנו וייזהרו לא לעבור אותו.

 

אולם במלחמת לבנון השניה נוכחו לדעת כי סף הבלגה גבוה למדי ומאפשר חופש פעולה לא קטן, וויסות מספר השיגורים ביום במשך זמן ניכר. כך הם עשויים להשיג מספר נפגעים גדול, ערעור קשה של המורל האזרחי, החלשת מוסדות השלטון, פגיעה בדימוי ההרתעתי ובמעמד הבינלאומי של ישראל.

 

לפיכך, במאזן הנזק המעשי בינינו לבינם יש לסוריה יתרון גדול על ישראל. כאשר זוהי הנחת העבודה, לא רק שאין לנו אינטרס לתקוף את סוריה או את החיזבאללה. יש לישראל אינטרס מובהק, אובייקטיבי, רם וברור, להימנע מפעולה, גירוי, או טעות, שיגרמו להצתת שריפה בגבול הצפון. זהו העיקרון הבסיסי שחייב להנחות את מדיניות ישראל בשלוש השנים הקרובות. ואל להם לקברניטנו לנקוט בלשון מאיימת, ולעשות צעדים הורסי אמון שיגלגלו אותנו למלחמה בה יש לסורים יתרון ברור. אנחנו בנחיתות מסוימת וראוי שנפנים זאת.

 

יתרון זה הוא זמני ויתקיים עד אשר נפתח מערכות יירוט נגד טילים, רקטות, ואולי גם פצצות מרגמה (פצמ"רים) בכל הטווחים. מערכות אלו יקטינו את מספר "הנפילות" עד לרמה נסבלת, ימזערו את יכולת סוריה לפגוע באזרחי ישראל, וישנו את מאזן הנזק המעשי לזכות ישראל. ובינתיים סייג לחוכמה – שתיקה.

 

ד"ר שמואל גורדון, מומחה לביטחון לאומי ומאבק בטרור

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים