שתף קטע נבחר

פסטיבל לוקרנו יעניק פרס מפעל חיים לעמוס גיתאי

פסטיבל הקולנוע הבינ"ל של לוקרנו יעניק השנה פסלון לאופרד מוזהב לבמאי הישראלי עמוס גיתאי, על מכלול יצירתו. גיתאי מצטרף בזאת לשורה מרשימה של זוכים בפרס, בהם גודאר, ברטולוצ'י וקיארוסטמי

פסטיבל הסרטים הבינלאומי של לוקרנו, החוגג 61 שנה להיווסדו, יעניק בחודש אוגוסט הקרוב פרס מפעל חיים לבמאי הישראלי עמוס גיתאי. פרס "פנתר הזהב" יוענק לגיתאי בשוויץ, על מכלול יצירתו ועל השפעתו על הקולנוע העולמי. בזאת יצטרף הבמאי לרשימה מכובדת של זוכי עבר בפרס, בהם ז'אן לוק גודאר, ז'אק ריבט, מנואל דה אוליביירה, קן לואץ', ברנרדו ברטולוצ'י, ארמנו אולמי, טרי גיליאם, וים ונדרס ואלכסנדר סוקורוב.

 


גיתאי עם השחקנית ז'ולייט בינוש במהלך צילומי "התנתקות" שפותח הערב בפריז

 

במסגרת המחווה יוקרנו הטרילוגיה התיעודית "בית" - שכוללת את סרטיו "בית" (1980), "בית בירושלים" (1998) ו"חדשות מהבית" (2006) - ובמקביל את הטרילוגיה העלילתית "גבולות" - שכוללת את סרטיו "עלילה" (2003), "הארץ המובטחת" (2004) ו"אזור חופשי" (2005). הקרנות הסרטים ילוו בהשקה מחודשת של ספר מאת ז'אן-מישל פרודון, עורך כתב העת "מחברות הקולנוע" ומבקר הקולנוע של לה מונד, שכתב בו על מכלול יצירתו של גיתאי. הספר ראה אור גם בעברית בהוצאת רסלינג.

 

גיתאי, 58, הציג לא מעט מסרטיו בפסטיבל לוקרנו ואף שימש כחבר ועדת השיפוט בתחרות הבינלאומית של הפסטיבל בשנת 1992. מנהלו האמנותי של הפסטיבל, פרדריק מר, אמר עם פרסום הידיעה: "עמוס גיתאי רכש לעצמו מקום מיוחד בנוף הקולנוע העכשווי.

עבודתו, ששורשיה עמוקים בתוך ההיסטוריה והגיאוגרפיה של ישראל, חוקרת תדיר את העבר וההווה, אירועים עכשווים וזיכרון, מסעות וגלות, אדם ומולדתו. מעל לכל, כל אחד מסרטיו מעמת אותנו עם המורכבות האינסופית של מציאות, בין אם דרך סרטי תיעוד פוליטי, מסות כלכליים, פנורמה היסטורית או מיתולוגית, סיפור מלחמה או פורטרט חברתי. גיתאי הוא יוצר שופע ומעל לכל Free Spirit בעל תודעה חברתית, שעבורו סרט הוא קודם כל ביטוי למבע ביקורתי על העולם".

 

בשיחת טלפון מפריז, שם יוצא הערב (ג') להקרנות מסחריות הסרט "התנתקות", בכיכובן של ז'ולייט בינוש וז'אן מורו, מודה גיתאי שלמרות ריבוי הפרסים שמנסים למצוא את מקומם על המדף, הוא עדיין נרגש: "פסטיבל לוקרנו הוא פסטיבל חשוב, שגילה לאורך השנים סדרה של במאים מובילים", הוא אומר בראיון ראשון ל-ynet. "יש משהו מרגש בכך שהפרס מוענק על אנסמבל של עבודה, כלומר על רצף. זה בהחלט עושה אותי מאושר. אנחנו אף פעם לא יודעים באיזה רגע הכל ייגמר. אדם יכול לתכנן את מה שהוא עושה או רוצה לעשות עד גבול מסוים ואז או שהנסיבות לא מאפשרות לו או שפעימת היצר נפסקת. יש במאים שזכו להיות יצירתיים עד שנים מאוחרות, אבל יש רבים שלא. לכן הפרסים האלה הם רגעים של מחווה שגורמת אושר, אי אפשר להתכחש לזה. מצד שני, בהפוך על הפוך, בכדי להיות ראוי להם אתה חייב להמשיך לעבוד".

 

בערב הענקת הפרס, שייערך ב-6 באוגוסט, יוקרן בפיאצה הגדולה של לוקרנו, מול קהל של 5,000, איש סרטו האחרון של גיתאי, "מאוחר יותר", בהשתתפות השחקנית הצרפתייה ז'אן מורו ("ז'ול וז'ים" של טריפו), השחקן היפוליט ז'יררדו ("מחוץ לחיים" של מרון בגדדי) והשחקנית עמנואל דבוס ("מלך ומלכה" של ארנו דפלשאן, "על שפתיי" של ז'אק אודיאר). 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
גיתאי. עושים לו כבוד
צילום: איי פי
לאתר ההטבות
מומלצים