שתף קטע נבחר

היום שאחרי הפצצה

קבוצה של מדענים ניסתה לחזות מה יקרה לכדור הארץ בעקבות מלחמה גרעינית בין הודו לפקיסטן. התוצאות חמורות משחשבו

כמחצית משכבת האוזון, המגנה על כדור הארץ מקרינה אולטרה סגולה, עשויה להיעלם במקרה של עימות גרעיני בין הודו לפקיסטן, שתי המדינות המחזיקות בכמות הקטנה ביותר של נשק גרעיני בעולם.

 

קבוצה של מדענים במכון בולדר של אוניברסיטת קולורדו ערכה סימולציות ממוחשבות שדימו את התהליכים שיתרחשו בעקבות הפעלתן של 100 פצצות אטום במשקל של 15 קילו-טון כל אחת, כמשקל הפצצה שהוטלה על הירושימה ב-1945.

 

הפעלתן של פצצות כאלו במרכזים עירוניים תביא לחדירת פיח במשקל 5 מיליון טון אל תוך הסטרטוספרה, שכבת האטמוספרה בה נמצא האוזון. קליטת חום מהשמש על ידי הפיח תגרום להצתה של גזים סמוכים לו ולשרשרת של תגובות קטליטיות שתסתיים בהיווצרות של כמות גדולה של גז חנקן-חמצני (NOx), גז הגורם להרס האוזון.

 

על פי חישוביהם של המדענים מקולורדו, רמת הפגיעה באוזון תהיה 25% - 40% בשכבה המרכזית שלו ו-50% - 70% בשכבה העליונה שלו. לאוזון ייקח קרוב ל-10 שנים לחזור למצבו הנוכחי ובינתיים יסבלו כל בעלי החיים על כדור הארץ מקרינה אולטרה סגולה ברמות מזיקות.

 

עלייה משמעותית במספר המקרים של סרטן העור, קריסה של מערכות אקולוגיות בים וביבשה, פגיעה ביכולות הראייה של אנשים רבים. אלה יהיו התוצאות של עימות גרעיני בו ייעשה שימוש ב- 0.03% ממאגר הנשק הגרעיני שצברה האנושות מאז מלחמת העולם ה-2.

 

תוצאות המחקר פורסמו השבוע בכתב העת של הרשות הלאומית למדעים של ארה"ב תחת הכותרת "אובדן אוזון מסיבי וגלובלי לאחר עימות גרעיני אזורי". בראיין טון, אחד מכותבי המאמר, אמר לכתב של האתר Science Daily כי תוצאות המחקר מעידות על אסון אקולוגי חמור בהרבה מזה שחזו תיאוריות קודמות כמו "חורף גרעיני" ו"אביב אולטרה-סגול". הוא הוסיף ותהה "בכתיבתו של פרוטוקול מונטריאול ב-1987 (הסכם בין-לאומי להפחתת הפליטה של פחמן כלורו-פלואורי- CFC- הפוגע בשכבת האוזון) הוכיחה החברה האנושית כי היא איננה מוכנה לסבול פגיעה קלה בשכבת האוזון בשל הנזקים הבריאותיים להם תגרום, אבל הנזק שיגרם לאוזון כתוצאה מעימות גרעיני אזורי הוא גבוה לאין שיעור מהנזק שיגרם מפליטת CFC".

 

מחקר דומה שנערך ב-1985 בדק את ההשפעה שתהיה לעימות בו יופעלו 150 פצצות אטום. במחקר זה הוערך הנזק לאוזון ב-17% מהשכבה והחוקרים קבעו כי ייקח לאוזון 3 שנים להשתקם. אולם, המחקר הנוכחי עשה שימוש בציוד הדמיה מוכלל יותר אשר ערך שלוש סימולציות בו זמנית. כל סימולציה דימתה תהליך בן 10 שנים במהלכו יפגע האוזון ואז ישוב בהדרגה למצבו הקודם.

 

טון ערך כבר מחקר ב-2006 בו חזה כי עימות גרעיני בו יופעלו מאה פצצות יגרום למותם של יותר בני אדם מאשר מלחמת העולם ה-2 כולה. הוא בוחר לדמות מקרים בהם מופעלות 100 פצצות מפני שמספר זה משקף את היקפו של העימות הגרעיני הקטן ביותר העשוי להתרחש כיום. מדינות כמו הודו ופקיסטן, המחזיקות במאגר הפצצות הקטן ביותר, מסוגלות להפעיל כ-50 פצצות בעוצמה של 15 קילו-טון. במקרה של עימות צבאי בין שתי מדינות אלה, השוכנות זו לצד זו ומנהלות מזה שנים עימות צבאי מוגבל בחבל קשמיר, יכול להיווצר מצב בו כל מדינה מטילה את מאגר הפצצות שברשותה על שכנתה.

 

"אנו מקווים שצוותי מחקר נוספים ייקחו על עצמם לערוך ניסויים מסוג זה" אמר טון "העולם הפך למקום מסוכן מדיי כשפעולותיהן של שתי מדינות בצד השני של העולם יכולות להשפיע באופן כה דרסטי על כדור הארץ כולו".

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פיצוץ גרעיני
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
מומלצים