עיני, ברוש, בר-און ושידורי המהפכה

בראיון שערכתי עם יו"ר ההסתדרות עופר עיני, יו"ר המעסיקים שרגא ברוש ושר האוצר רוני בר-און, נדונה ההצעה לכינון מועצה כלכלית-חברתית לאומית מדגם חדש, שתופקד על גיבוש מדיניות ארוכת טווח ותשאב את סמכויותיה מחקיקה מיוחדת.

עיני וברוש הגדירו את הקמת המועצה כ"מהפכה במשטר הכלכלי בישראל" ואף סיפרו שמשרד ראש הממשלה "מוביל את המהלך" ושחלה "פריצת דרך" ביישומו בשטח בתוך חודשים ספורים.

תגובתו של שר האוצר הצטיינה בחריפותה. בר-און שלל מכל וכל את הרעיון של המועצה כ"אנטי-דמוקרטי", כחותר תחת מעמדו של האוצר וכפוגע ביכולתו לחולל רפורמות מבניות עתידיות במשק.

הוויכוח התחדד אתמול, כאשר בכנס של המגזין "פורבס" חזר השר בר-און על הדברים שאמר והוסיף: "אין מדובר בהצעה למהפכה אלא להפיכה". רוצה לומר: פוטש כוחני שיעדו "לערער על סמכותו של משרד האוצר בתחום גיבוש התקציב".

על נאומו הבוטה של שר האוצר הגיב מיד יו"ר ההסתדרות: "האנטי-דמוקרטיה נמצאת דווקא באוצר", אמר עיני. את דברי בר-און כינה יו"ר ההסתדרות "תגובה היסטרית הנובעת מהתקדמות במגעים על הקמת המועצה של ההסתדרות והמעסיקים מול משרד ראש הממשלה. הרעיון של המועצה הינו דמוקרטי לאין שיעור מהמשך הכוח העצום שצבר משרד האוצר בשנים האחרונות", קבע עיני.

כמי שעורר את הסערה, אני מבקש להרים כאן תרומה קטנה להרגעתו.

הבהרה ראשונה: גם כיום פועלת במשרד ראש הממשלה "מועצה לאומית לכלכלה ולחברה". היא הוקמה מתוקף החלטת ממשלה מספטמבר 2006, ותפקידיה כוללים, בין היתר "גיבוש יוזמות לצעדי מדיניות לעידוד הצמיחה במשק תוך צמצום פערים, הכנת חוות דעת ביחס להצעת תקציב המדינה לפני הגשתה לממשלה והכנת חוות דעת מקצועיות ביחס להצעות העומדות על סדר יומה של הממשלה".

בראש המועצה מכהן פרופ' מנואל טרכטנברג מבית הספר לכלכלה ע"ש איתן ברגלס באוניברסיטת תל אביב. המועצה הכינה תוכנית אסטרטגית תלת-שנתית למלחמה בעוני ("אג'נדה לשנים 2008 עד 2010") שאושרה במלואה על-ידי הממשלה באפריל 2007. יעדי האג'נדה נכללו בחוק התקציב ל-2008.

הבהרה שנייה: באותה ההחלטה על כינון המועצה הלאומית לכלכלה נכתב: "ראש המועצה יתייעץ עם גורמים המייצגים קשת רחבה של מגזרים". זה לא מספיק. למועצה הרכב חסר, שניתן להשלימו על-ידי צירוף נציגים של העובדים, המעסיקים וארגונים לא ממשלתיים.

הבהרה שלישית: אין להסתמך בצורת עיוורת על "המודל האירי". ב-1986 אירלנד הייתה מדינה זעירה וענייה עם שלושה מיליון אזרחים שחלקם הגדול מתפרנסים מחקלאות. היא נקלעה למשבר מודרניזציה חמור. כדי להיחלץ ממנו נחתמו "עסקות חבילה" רב-שנתיות בין ממשלה, מעסיקים ואיגודים מקצועיים מיליטנטים. "מועצה כלכלית-חברתית לאומית של אירלנד" מתווה את המסגרת להסכמי השותפות הללו, אך בלי לגרוע ממעמדו של האוצר האירי. ההסדר הקורפוראטיבי הזה שירת את אירלנד לא רע עד לאחרונה. ספק אם הוא יכול לשרת את ישראל כיום. אנחנו משק אחר, חברה אחרת, תרבות קבלת החלטות אחרת.

הבהרה רביעית: לא כל החוכמה מצויה במשרד האוצר היקר שלנו, שהוא מן הריכוזיים במשטרים דמוקרטיים. נכון לכן יעשה השר בר-און אם יקשיב לקולות מבחוץ, ייפתח לרב-שיח כן עם מגזרי משק אחרים ויוביל בעצמו יוזמה מהפכנית (לא פוטש) להאצלת חלק מסמכויות האוצר למשרדי ממשלה אחרים, לרשויות מקומיות ורשויות סטטוטוריות. עוד יותר נכון יעשה בר-און אם ידרוש במפגיע מראש הממשלה להשתתף בעצמו ב"מועצה לאומית לכלכלה ולחברה", יחד עם יו"ר ההסתדרות, יו"ר המעסיקים ואישים אחרים. כך יירשם בהיסטוריה כשר אוצר ראשון בישראל שריסן את האוצר וצמצם את האימפריאליזם התובעני שלו.

הבהרה אחרונה: את תפקוד הממשל הכלכלי בארצנו ניתן לשפר מהיום למחר, עם קצת פחות חשדנות וקצת יותר רצון טוב מכל הצדדים. אין לשם כך צורך בחקיקה חדשה. אנחנו לא ברוסיה של 1917 וממשלת ישראל לא תוחלף בקרוב על-ידי מועצה מהפכנית.