אין סימון, אין מודעות, יש פוליטיקה

אין זה מקרי שספרו של סמית' חולל שערורייה דווקא בארצות הברית. ארצות הברית מגדלת כ־70% מתפוקת היבול המהונדס העולמי, והתעשיות הדורסניות הפועלות בה בתחום, עושות הכל כדי לקדם את הנושא. אירופה, לעומת זאת, מתנגדת בתוקף למזון המהונדס. שם מונהגת חובת סימון מחמירה כדי לאפשר לצרכנים לבחור אם לצרוך את המוצרים המהונדסים או לא.

האמריקאים מצדם תבעו את האיחוד האירופי בטענה שמדובר בחסם סחר לא סביר. באופן לא מפתיע ארצות הברית זכתה. אירופה עדיין מתנגדת, אבל קשה לדעת כמה זמן היא תוכל להמשיך לעמוד בלחץ האמריקאי.

(צילום: פוטוס)

"הממשל של בוש האב בחר להריץ את המזונות המהונדסים בתקווה שהצעד הזה יחזק את הכלכלה ויהפוך את המוצרים האמריקאים לתחרותיים יותר ברחבי העולם", אומר סמית'. "קרה בדיוק ההפך. ייצוא התירס האמריקאי לאירופה ירד ב־99.4%, מכירות הסויה האמריקאית צנחו, ותשלומי הממשלה לחוואים עלו ב־3־5 מיליארד דולר לשנה בגלל הנזק הכלכלי של היבולים המהונדסים. אבל במקום לנטוש את ההשקעה הבזבזנית הזאת, ארצות הברית נוהגת בבריונות כלפי מדינות ברחבי העולם בניסיון לחייב אותן לרכוש ממנה יבולים מהונדסים". וזה בדיוק מה שקורה אצלנו. כ־70% ממוצרי הסויה והתירס המיובאים לישראל מגיעים מארצות הברית, וזאת, בשל הסכמי סחר שעליהם חתומה ישראל בתמורה לתוכניות הסיוע האמריקאית. ולא רק שהמזון המהונדס אינו מסומן, אלא שציבור הצרכנים כלל אינו מודע לנושא.

"בשנת 1997 הקים משרד הבריאות ועדה מיוחדת, הוועדה למזון חדיש, שדנה בתקנות של סימון מוצרים המהונדסים גנטית", מספר אבי לוי, מנכ"ל ארגון פעולה ירוקה, "הדיונים בנושא נמשכו שבע שנים, כשהמתנגד העיקרי לחובת הסימון היה משרד התמ"ת, וזאת בגלל לחץ אמריקאי. בסופו של דבר, בינואר 2004, בלחץ הארגונים הירוקים והתקשורת, החליטה הוועדה לחייב את היצרנים, המשווקים והיבואנים של מוצרי מזון לסמן על האריזות כל מוצר שיש בו חומר גלם מהונדס גנטית".

בפועל זה לא קרה. משרד התמ"ת, בראשותו של מי שהיה אז השר, אהוד אולמרט, מנע זאת והמלצות הוועדה נכנסו למגירה של היועצת המשפטית של משרד הבריאות, ואיכשהו "נשכחו" שם. "הדרך היחידה שבאמצעותה אנחנו יכולים

 לנסות לזרז את התהליך, היא באמצעות הגשת עתירה לבית המשפט על השהיה בלתי סבירה של יישום ההחלטה", אומר לוי, "לאחרונה, היועצת המשפטית של משרד הבריאות הודיעה לנו שהתקנות כבר מוכנות ושבתוך שבועיים שלושה הן יופצו לגורמים במשרד. ברור לנו שזהו תרגיל ביורוקרטי שמטרתו למנוע מאיתנו להגיש את העתירה, משום שאם נגיע לבית המשפט, הם יטענו שהתקנות מוכנות ובדיוק בשבוע הבא הן יופצו".

ואכן תגובת משרד הבריאות מאשרת את דבריו של לוי: "טיוטת התקנות הופצה לפני שבועיים להערות הגורמים הרלבנטיים במשרדי הבריאות והחקלאות... לאחר קבלת ההערות ובחינתן תועבר הטיוטה לאישור הנהלת המשרד ולהערות משרדי ממשלה קשורים כמקובל". "לצערי, אני פסימי", מודה לוי, "המאבק שלנו הוא נגד האמריקאים ואני חושש שאין לנו סיכוי רב לנצח בו".

מה בכל זאת אפשר לעשות?

"להתקשר אל מוקדי שירות הלקוחות של חברות המזון ולשאול אותם אם המוצרים שלהם מהונדסים גנטית. אולי אם יהיו פניות רבות, הן יגרמו להן לסמן את מוצריהן".