שתף קטע נבחר

פרס בסנאט הפולני: באתי בשם המתים והחיים

בנאום בסנאט הפולני, סיפר הנשיא שמעון פרס בהרחבה על ההיסטוריה של יהודי פולין. הוא אמר שבכנסת הראשונה יותר ממחצית מחברי הכנסת היו יוצאי פולין ופירט את תרומתם של העולים מהמדינה לישראל

נשיא המדינה, שמעון פרס, נאם בצהריים (יום ה') בסנאט הפולני. "באתי אליכם בשם המתים והחיים. המתים מן העבר והחיים בהווה, ואני מאמין גם בשם אלה שייוולדו מחר, לומר קדיש, ולשיר את התקווה", הוא אמר. 

 

פרס, שנאם גם למרגלות אנדרטת הזיכרון לציון מרד גטו ורשה ובמחנה ההשמדה טרבלינקה, נאם בהרחבה על ההיסטוריה של יהודי פולין. "במשך כשליש מן ההיסטוריה היהודית, חי בפולין כרבע מן העם היהודי. היהודים חיו כאן ומתו כאן, בהתאם לאורחות החיים המשתנות מתקופה לתקופה. לא נשכח זאת, כפי שלא נשכח את האסון הנורא ביותר שהתרחש במלחמת העולם השנייה, לאחר שהנאצים השתלטו על פולין, ועמנו חווה את הטרגדיה הנוראה ביותר שפקדה אותו. ביוזמה גרמנית על האדמה הכבושה בידם".  


פרס ונשיא פולין, לך קצ'ינסקי (צילום: AP)

 

הוא דיבר על השואה, אחריה נשארו בפולין רק עשרות אלפי-יהודים. "השואה פקדה את כל שטחי הכיבוש וההשפעה הנאצית. אך על אדמת פולין, שבה היה הריכוז היהודי הגדול ביותר, התרחש האסון הגדול ביותר. על כן, זיכרונות השואה וכאבו של העם היהודי בגלל השואה, ממוקדים טריטוריאלית לפולין, אף על פי שהאחריות מוטלת על כתפי גרמניה. שרידי מחנות המוות על אדמת פולין ישמשו כעמוד אש בזיכרון ההיסטורי שלנו, כי זיכרונות העבר, המצב הנוכחי והלקחים שיש להפיק לגבי עתיד ילדנו, ילוו את עמנו וישפיעו על תודעתו, וגם לא ינתקו מתולדות אירופה, מאחריות גרמניה ומרכזיותה לגבי מה שקרה לעם הפולני. פולין החדשה לא תהייה חזרה על פולין הכבושה".

 

הוא מנה את שמותיהם של אנשי הרוח, הסופרים והמנהיגים היהודים שנולדו בפולין. "בפולין נולדוש"י עגנון ויצחק בשביס זינגר. ש"י עגנון זיכה את השפה העברית בפרס נובל, ובשביס זינגר זיכה בפרס נובל את שפת האידיש.בפולין לימד, המשורר הלאומי שלנו חיים נחמן ביאליק את השפה העברית. הסופר היהודי הגדול שלום עליכם, מצא מקלט בפולין, אחרי שנמלט משלטון הצאר, ולפני שהוא היגר לארצות הברית. בפולין כתב, באידיש, גדול המספרים שלנו י.ל. פרץ. עצמותיו טמונות בה עד היום.

 

הוא הזכיר גם את יאנוש קורצ'אק, הסופר והצייר ברונו שולץ, ברוניסלב הוברמן, מייסד התזמורת הפילהרמונית הישראלית והפסנתרן ארתור רובינשטיין. פרס ציין כי בכנסת הראשונה היו 61 מתוך 120 חבריה יוצאי פולין. ובממשלה הזמנית, בראשות דוד בן-גוריון, שישה מתוך 13 שרים היו יוצאי פולין.

 

הנשיא סיפר בנאומו כי גם הוא נולד בפולין: "אני עצמי, נולדתי בוישנייבה שליד וולוז'ין, שהייתה אז תחת שלטונה של פולין. בעיירה שבה נולדתי חיו אך ורק יהודים. כאלף משפחות. למדתי בבית ספר עברי, 'תרבות'. בביתנו דיברו בעיקר אידיש ועברית, וקצת רוסית או פולנית".

  

לקראת סיום נאומו, פרש הנשיא את חזונו לשלום: "הנצחון האמיתי שאליו אנו שואפים הוא נצחון השלום, שילמנו מחיר כבד ומלחמות, ולא היססנו לשלם גם מחיר עבור השלום. שלום למען שלום. החזרנו למצרים את כל האדמה, כל המים וכל הנפט כדי להגיע לשלום איתה. החזרנו לירדן את כל האדמה וכל המים כדי לערוך שלום איתה. ואנו נכונים לוותר על אדמה כדי להגיע לשלום אמת עם הפלסטינים ולאפשר להם להקים מדינה משלהם, מדינה שכנה, משגשגת כלכלית, ושוחרת שלום ודוגלת בחופש".

 

לגבי הקשרים בין ישראל לפולין, אמר פרס: "עם פולין החדשה אנו מסוגלים לקיים קשר טוב וחיובי, גם לאורם של זיכרונות טובים, וגם בצילם של זיכרונות נוראים, ולחתור ביחד לעתיד של שלום, אחווה וצדק. פולין החדשה היא מהידידות הטובות ביותר שיש לישראל באיחוד האירופי".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שמעון פרס בפולין
צילום מארק ניימן, לע"מ
מומלצים