חג חירות אחר: האסיר שלא רוצה להשתחרר
גבי בורשטיין, אסיר בן 26 מכלא רימונים, יחגוג את הפסח הזה בכלא, וכפי שזה נראה כרגע - גם את חג החירות הבא יעשה בין הסורגים: "אין לי משפחה או חברים. כשאני בחוץ, אני גונב. כאן יש לי לפחות אוכל וסיגריות"
חג החירות של מי שלא רוצה להיות חופשי: אסירים בכלא סופרים את הדקות עד לרגע השחרור, אבל גבי בורשטיין בן 26 לא רוצה להשתחרר: "פה טוב לי. אני רוצה לצאת מפה לפנסיה", הוא אומר ומבטיח "גם אחרי שאגמור לרצות את המאסר אני אחזור לכאן". הוא אמור להשתחרר בעוד כשנה, אבל כמו שזה כרגע - גם בפסח הבא, הוא עדיין יהיה בכלא.
בורשטיין, תושב ירושלים, נכנס ויוצא מהכלא כבר מספר שנים. הוא לא עבריין גדול, לא עבריין מתוחכם. סתם עבריין רכוש. "עברתי ילדות לא קלה. אין לי אף אחד בחוץ. לא משפחה וגם לא חברים. כשאני בחוץ, אני גונב, לא להתעשר רק בשביל לחיות. אני פורץ לבית, אוכל שם, לוקח קצת כסף שיהיה לי לסיגריות וזהו. אני מעדיף להיות כל הזמן בכלא. לפני מספר שנים הייתי בחוץ ושוב היה לי רע, פשוט החלטתי לעשות מעשה והקמתי אוהל בכניסה לכלא, כדי שיכניסו אותי פנימה. לא הסכימו".
גבי בורשטיין (צילום: רענן בן צור)
בורשטיין ריצה כבר מספר תקופות מאסר: "היו מקרים שהייתי פורץ לבית ומתקשר למשטרה שיבואו לעצור אותי וכך הייתי מגיע לכלא. המקום היחיד שאני הולך אליו לאחר המאסר זה הרחוב, אז בין הברירות להיות ברחוב או בכלא - עדיף בכלא. פעם ניסו לסדר לי מסגרת שיקומית, אבל זה לא הצליח. ביצעתי שוב עבירות וחזרתי לכלא".
הוא שינה את שם משפחתו ממלכה לבורשטיין, אבל המזל הרע המשיך לרדוף אותו. בית המשפט שלח אותו לשנתיים וחצי מאסר, שאותן הוא מרצה בכלא רימונים בשרון. איש לא מגיע לבקרו בכלא, והוא גם לא מקבל כסף מבחוץ כדי לרכוש מוצרים בקנטינה. רק מה שהוא מרוויח במסגרת עבודתו בכלא מאפשר לו לרכוש מדי פעם סיגריות ומוצרים בסיסים.
החיכוך היומיומי עם אסירים כבדים אינו קל, אבל בורשטיין לא מתרגש: "אני מסתדר עם האסירים. פעם הייתי אסיר בעייתי ואלים. היום כבר לא. הנהלת הכלא מתייחסת אליי יפה וגם אני מתנהג בצורה חיובית. לחופש אני לא יוצא, כי אין לי לאן ללכת בחוץ. החופש היחיד שלי זה לצאת לעבודה בגינה, יש שם אוויר ויש שמש וזה מספיק לי. לא אקבל הפחתת שליש ממאסרי, משום שאני בכלל לא מתכוון להגיש בקשה כזאת ומעולם לא הגשתי. מה מחכה לי בחוץ? לישון על ספסלים ובחדרי מדרגות? להישאר רעב ובלי סיגריות? אני מעדיף את הכלא. פה יש לי קורת גג ואוכל".
מפקד הכלא, גונדר משנה שמעון ביבס, מודע לבעיות של בורשטיין והחליט לנסות לעשות הכל על מנת לעזור לו כדי שייצא מהכלא ולא יחזור אליו: "כבר עכשיו אני מנסה למצוא לו מסגרת מחוץ לכלא. אני בודק אפשרות שהוא ישתלב בחווה של בעלי חיים, שם יגור ויעבוד. אולי גם נמצא לו כלה. אני לא מקבל את זה שהוא יחיה את כל חייו בכלא. האסיר הגיע לכאן עם סיפור חיים אישי לא קל ובעיות קשות. היום הוא מתפקד כראוי בכלא. הבעיה שאנחנו מטפלים באסיר כמותו, אבל לאחר שהוא משתחרר החברה בחוץ לא מסייעת לשיקומו ומקיאה אותו מתוכה. למרות כל השיקום שהאסיר עובר בכלא, בחוץ אין תקציבים להמשיך את השיקום. אני מקווה שעם בורשטיין נצליח בתהליך השיקום גם מחוץ לכלא ושלא נראה אותו פה יותר".
בורשטיין שומע את דבריו של ביבס, מחייך חצי חיוך: "פה זה הבית שלי, ופה אני רוצה להישאר כל החיים".
