כן למועצה חברתית, אבל מוגבלת
מועצה כלכלית־חברתית תוכל לקדם נושאים שעד היום נבלמו בכנסת ובציבור, מאחר שלא היה להם גיבוי ומשום שלממשלה אין כוח פוליטי ממשי
חילוקי הדעות החריפים בין משרד האוצר לבין נציגי התאחדות התעשיינים וההסתדרות (בתמיכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה) נראים על פניהם כמאבק על כוח והשפעה, ואולם בחינה יסודית מראה דאגה אמיתית של כל צד לחברה ולכלכלה בישראל. כלכלת ישראל נמצאת בדילמה אמיתית וקשה למדי: מצד אחד אנחנו רואים צמיחה מהירה, עודף במאזן התשלומים וסקטור עסקי מעולה, ומצד שני אנו עדים לאי־שוויון ולעוני מחמירים והולכים, לאוכלוסיית ילדים שרובה לא תתאים לשוקי העבודה, למשבר קשה באיכות הסביבה ובתשתיות הפיזיות כולל מים, חשמל ועוד.
המשבר הנוסף של החברה הישראלית הוא היעדר משילות. כל רפורמה העוברת פה אחד בממשלה (ועדת דוברת, ועדת שוחט) נכשלת בתהליך המימוש והביצוע. לכולנו ברור שהיכולת לקדם שינויים היא מוגבלת, אם בכלל קיימת, ובסופו של דבר כוחה של הממשלה הוא רק בהעברת צ'קים – הניסיונות לבצע שינויים מהותיים כשלו.
לקבוע סדרי עדיפויות
בתנאים אלה של חוסר משילות ונטרול הדדי של המדיניות החברתית והכלכלית יש מקום למיסוד של המועצה הכלכלית־חברתית, אך תוך הגדרת מגבלותיה וסמכויותיה.
המדיניות המוניטרית צריכה להישאר בבנק ישראל. במקביל, מסגרת התקציב צריכה להישאר בידי האוצר בתיאום עם בנק ישראל, כלומר תקרת ההוצאות, היקף הגירעון התקציבי, מסגרת ההכנסות ומדיניות המסים. נושאים אלה מנוהלים בהצלחה והם מקצועיים בעיקרם. לא ראוי שגורמים סקטוריאליים ידונו בהם בצד הפורמלי. המועצה צריכה לכן להימנע מלדון בהם. כל מרכיבי מדיניות החשיפה לשוקי חוץ והפרטה של הסקטור העסקי צריכים להישאר בשליטת האוצר ואסור להם להיות חלק מדיוני המועצה. בעידן הגלובליזציה אין מקום לממשלה בתחומים עסקיים, והחשיפה המוחלטת היא תנאי מוקדם לכל תחרות יעילה בשוק העולמי.
כל הנושאים הקשורים למערכת ההעדפות הלאומית־תקציבית יידונו במועצה. המועצה תוכל להסתייע במומחי אקדמיה ובמשרדים ממשלתיים ואחרים בקביעת יעדים אלה. כל היעדים וההצעות יופעלו תחת מגבלת מסגרת התקציב של האוצר.
האוצר יהיה השופט היחיד בנוגע להשלכות כמותיות־תקציביות של כל הצעה. ההערכה תהיה אובייקטיבית כלכלית, ואסור שהמועצה תהיה צד בעניין. ברור לגמרי שניסוח הסמכויות והמגבלות של המועצה מחייב עבודה יסודית ופרטנית.
יכולת ליישם שינויים
תחת מגבלות אלה יש מקום לקיומה של מועצה כלכלית־חברתית. היא תוכל לקדם נושאים שעד היום נבלמו בכנסת ובציבור, מאחר שלא היה להם גיבוי ומשום שלממשלה אין כוח פוליטי ממשי לקידום החלטותיה. עיקר כוחה של המועצה יהיה בחינוך, ברווחה, בבריאות ובתשתיות. מועצה כלכלית־חברתית תוכל גם לאחד רקע מקצועי של גורמים אקדמיים עם הכוח מקצועי המתאים במשרדי הממשלה ובאוצר ותאפשר דיונים אופרטיביים ברמה ראויה, בעוד היום האינטראקציה המקצועית בין האוצר לבין משרדי הממשלה ולגורמים מקצועיים אחרים – רופפת.
פתרון מסוג זה ראוי לכל הצדדים ולמדינה בכלל והוא יאפשר, כמו באירלנד, יכולת יישום של שינויים שעד היום נמנעו.
הכותב הוא יו"ר דירקטוריון פעילים ניהול תיקי השקעות בע"מ ולשעבר הממונה על הכנסות המדינה. הרצאתו בוועידה השנייה לתכנון פיננסי של בנק הפועלים תעסוק בכלכלה וביטחון
