שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    הוכחה לאבולוציה: מבנים אנטומיים חדשים בלטאות תוך 36 שנים
    אחת מהטענות השגורות בפיהם של המתנגדים לתיאוריית אבולוציה היא שמעולם לא הוכח שאבולוציה מסוגלת להביא ליצירת מבנים חדשים במינים קיימים. האם נמצאה הוכחה הסותרת את טענת המתנגדים?
    תיאוריית האבולוציה היא תיאוריה שהוכחה כבר בניסויים נקודתיים רבים, אך אחת מהטענות השגורות בפיהם של המתנגדים לה היא שמעולם לא הוכח שאבולוציה מסוגלת להביא ליצירת מבנים אנטומיים חדשים במינים קיימים. עתה יצא מחקר חדש המראה כי אבולוציה מהירה לאורך 36 שנים הספיקה לשנות את צורתן החיצונית והתנהגותן החברתית של לטאות וליצור בהן מבנים אנטומיים חדשים הקרויים שסתומים צֶקָליים (של המעי האטום).

     

    הניסוי החל כאשר ב-1971 ביולוגים העבירו חמישה זוגות בוגרים של לטאות (מן המין Podarcis sicula) מאי מגוריהן, פּוֹד קוֹפיסטֶה, לאי השכן פוד מְרְקָרוּ – שניהם בים האדריאטי. שלושים ושש שנים לאחר מכן, הראה צוות חוקרים בינלאומי כי הסביבה החדשה גרמה ללטאות לעבור אבולוציה מהירה ורחבת היקף. דגימות דנ"א מיטוכונדריאלי שנלקחו מהלטאות הוכיחו כי הלטאות שנבדקו תואמות לאוכלוסיית המקור מפוד קופיסטה.

     

    לפי ראש המחקר, הפרופסור לביולוגיה דאנקן ג' אירסצ'יק מאוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט, האבולוציה שהלטאות עברו כוללת "הבדלים חדים בגודל ובצורת הראש, כוח נשיכה מוגבר והתפתחות מבנים חדשים בדרכי העיכול של הלטאה." הוא מוסיף כי "שינויים פיזיים אלו ארעו צד בצד עם שינויים דרמטיים בצפיפות האוכלוסיה ובמבנה החברתי."

     

    עוד ב"הידען": העתיד הגדול של הדברים הקטנים

     

    השינויים בצורת הראש נגרמו כתוצאה מהסתגלות למקורות מזון חדשים. לפי אירסצ'יק, הלטאות על האי הצחיח פוד קופיסטה ניזונו בעיקר מחרקים, ולפיכך היו מותאמות ללכידת טרף נע. באי פוד מרקרו, לעומת זאת, קיימת אספקת מזון צמחי שופעת, כגון העלים והגבעולים של השיחים שבאי. החוקרים בחנו את תוכן הקיבה של לטאות מפוד מרקרו וגילו כי עד כדי שני שליש מהתזונה שלהן היא על בסיס צמחי, כתלות בעונה. תזונה זו שונה במידה רבה מתזונת האוכלוסיה שעל פוד קופיסטה.

     

    "כתוצאה, ללטאות על פוד מרקרו יש ראשים ארוכים יותר, רחבים יותר וגבוהים יותר מאלו של הלטאות שבפוד קופיסטה. מאפיינים אלו מתורגמים לעליה גדולה בעוצמת הנשיכה" אומר אירסצ'יק. "מכיוון שהצמחים סיביים וחזקים, כוחות נשיכה גדולים יותר מאפשרים ללטאות לקרוע חתיכות קטנות יותר מהצמחים."

     

    בחינת דרכי העיכול של הלטאות חשפה תגלית מפתיעה אף יותר. במערכת העיכול של הלטאות בפוד מרקרו, הניזונות בעיקר ממזון צמחי, התפתחו מבנים חדשים הקרויים שסתומים צקליים. שסתומים אלו מיועדים להאט את מעבר האוכל במעי על-ידי יצירת מחיצות בהן חיידקים יכולים לפרק את החלקים הצמחיים הקשים יותר לעיכול. השסתומים הצקליים מעולם לא התגלו באוכלוסיית המקור שבפוד קופיסטה, או בלטאות אחרות ממין זה, אולם קיימים בלטאות בכל הגילאים על גבי פוד מרקרו.

     

    "המבנים האלו נוצרים בפחות מאחוז אחד מכלל מיני הזוחלים בעלי-הקשקשים" אומר אירסצ'יק. "המידע שלנו מראה שאבולוציה של מבנים חדשים יכולה להתרחש בפרקי זמן קצרים ביותר. קרוב לוודאי שהאבולוציה של השסתומים הצקליים אירעה ביחד עם קישור חדש בין הלטאות שעל פוד מרקרו ובין נמטודות - מיקרואורגניזמים המפרקים תאית, שנמצאו במעי הלטאות."

     

    עוד ב"הידען": לפני המפץ הגדול - הניתור הגדול

     

    השינוי בהרגלי התזונה השפיע גם על צפיפות האוכלוסיה והמבנה החברתי של הלטאות שעל פוד מרקרו. מכיוון שצמחים מהווים אספקת מזון גדולה וצפויה, ניתן היה למצוא יותר לטאות ביחס לשטח על פני פוד מרקרו. הלטאות שוטטו כדי למצוא מזון, ולא רדפו באופן פעיל אחר טרף, והן הפסיקו להגן על טריטוריות נפרדות משלהן.

     

    "הממצאים האלו מיוחדים מכיוון שהם מראים שאבולוציה מהירה יכולה להשפיע לא רק על מבנה ופעילות המין, אלא גם על ההתנהגות האקולוגית," אומר אירסצ'יק.

     

    תוצאות המחקר מרתקות, במיוחד לנוכח העובדה ששינויים אלו אירעו תוך 36 שנים בלבד. אנו יודעים כי החיים קיימים על פני כדור הארץ כבר יותר מ- 3.6 מיליארד שנים וכי יצורים רב-תאיים היו קיימים כבר לפני 1.2 מיליארד שנים. השינוים המורפלוגיים וההתנהגותיים הגדולים שעברו על הלטאות במחקר היו יכולים לחזור על עצמם ולהצטבר מאות מליוני פעמים במיליארד השנים האחרונות. שינויים רבים אלו הם שהביאו, בסופו של דבר, למגוון העצום של החיים שאנו רואים כיום באדמה, בים ובאוויר.

     

    תוצאות המחקר התפרסמו לאחרונה בכתב העת המדעי Proceedings of the National Academy of Sciences. המחקר נתמך על-ידי מרכז המדע הלאומי והקרן
    למחקר מדעי בפלאנדרז. קבוצת המחקר כללה גם את אנתוני הרל מאוניברסיטת הארוורד ואוניברסיטת אנטוורפ, קת'לין הוייה, בייקה ואנהוידונק, ת'יירי בקליאו וראול ואן דאם מאוניברסיטת אנטוורפ, קארין ברויגלמאנס מהמכון הבלגי המלכותי למדעי הטבע ואירנה גרבאץ' מהמוזיאון הקרואטי להיסטוריה של הטבע.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים