שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם

    על מי מאיים שוויון נשים בצה"ל?

    הרעיון להשוות תנאי שירות בצבא מעורר עליו את הקיצונים מכל המחנות, שמעוניינים לשמר משטר אידיאלי, בו גברים לוחמים ונשים במטבח ובמיטה

    דו"ח ועדת שגב, שתמליץ ככל הנראה ליצור תנאים שווים של שירות צבאי לנשים וגברים, לא הגיע לידיעת הציבור הרחב. העיתונות דיווחה כי המטכ"ל יכריע בקרוב אם לקבוע משך שירות של שלוש שנים שיקוצר או יוארך בהתאם לתפקיד, בלי קשר למין. אך מדובר במהפכה מבורכת וחשובה לנשים וגברים כאחד, וגם לאיכותו האנושית והטכנית של הצבא. אם תצא לפועל, יושוו סוף סוף חובות וזכויות של נשים וגברים בצה"ל, הפוטנציאל העצום של תרומת נשים ימוצה, והמחיר הגבוה יחסית של גברים בשירות יצומצם בהתאם.

     

    לא מפתיע שההמלצות הקפיצו את בולטי הגזענים מכל המחנות: הדתיים, המיליטריסטים והמיזוגנים (שונאי הנשים). שירות שווה? אלוהים שבשמיים וחסידיו על פני האדמה, גנרלים גיבורי מלחמה ומעריציהם מן השורה - כולם זועמים ומתגייסים כדי למנוע את התממשות הביזיון והסכנה הנוראה.

     

    אין תחום יותר מהותי ומרכזי בישראל המקבע ומנציח את נחיתות הנשים כמו הצבא, אפילו לא ההלכה ומוסדות הדת. אך החיבור בין המערכת הצבאית והדתית מסמל ומגלם את תפארתו של השוביניזם הישראלי המזוקק. החיבור הזה מייצג את השלטון הגברי הכוחני ואת שימורה של מדינת ישראל לדורי דורות כמדינה ימנית, שמרנית ופרימיטיבית. מדינה שבה קבוצת אנשי דת פנדמנטליסטית חוסמת את דרכן של נשים למנהיגות החברה והמדינה, ושבה קבוצה דתית לאומנית "מנקה" את הצבא מנשים, כדי להשליט עליו קבוצות של קיצונים לאומנים. לא מפתיע לפיכך שאל קבוצות חשוכות אלו הצטרפו גם גברים שונאי נשים, המזהים את הצבא הגברי עם המשטר האידיאלי: גברים לוחמים, נשים במטבח ובמיטה.

     

    הגדיל לעשות הרב שלמה אבינר, שקרא לבטל כליל את גיוס הנשים לצה"ל, ושם את הקלפים על השולחן באומרו: "את לא הולכת לצבא רק בשביל המדינה אלא בשבילך. יד על הלב! את הולכת כי זה מאתגר, בשביל ההרגשה והחוויה, כי זה חלון הזדמנויות אדיר - מקצוע, השכלה, לימודים אקדמיים. בכלל, להיות חיילת זה כבוד, ובמיוחד המדים. אה, המדים!". במקום זאת הוא מציב בפני הצעירות הדתיות אתגר גדול יותר – ביטול השירות לנשים בכלל.

     

    במשך שנים רבות שימש בנאמנות האלוף חובש הכיפה אלעזר שטרן, כמייצגם של החיילים מהצד הדתי-לאומי בצבא ושל רבנים הדורשים בקביעות ובעקשנות להרחיק את הנשים מיחידות לוחמות (ומהצבא בכלל). שטרן ואנשיו טרחו להזין באופן קבוע את התקשורת בדיווחים על ה"בעיות המיוחדות" הנגרמות בעטיין של הבנות המשרתות ביחידות אלו. הוא פעל בהתמדה כדי לבטל את תפקיד יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים.

     

    לתקשורת החילונית, שלא "קונה" את הטיעון על כך שיש להגן על בנים דתיים, העלולים חלילה לבוא לידי עבירה בשרתם בקרבת בנות, גייס שטרן את הביולוגיה, כטיעון שאין להפריכו: מה לעשות, גבר הוא גבר ואשה היא אשה! ואפילו "באולימפיאדה גברים ונשים משחקים לחוד". מיותר לומר כי ההסבר הביולוגי וההסבר הדתי, שניהם כאחד חותרים לטוהר ועליונות הגזע הגברי בצבא, בדת ובשלטון, ומבטיח את מקומה של האשה כנותנת שירותי טיפול לילדים ושירותי מין לגברים.

     

    גזענות בוטה באה לידי ביטוי בקרב קבוצות הגברים שונאי הפמיניסטיות. אל"מ במילואים יהודה וגמן, המצוטט רבות באתרי אינטרנט של המחנה הדתי-לאומי מזועזע מהמלצות ועדת שגב, ומסביר: "אחד הגורמים שמחלישים יכולת של יחידה קרבית הוא הבנות. כמו שבנים לא יכולים ללדת, גם בנות נולדו חלשות יותר פיזית". וגמן קושר ל"פמיניסטיות הרדיקליות" את תוצאותיה של מלחמת לבנון. תגובתו של שגב, ראש הוועדה, מהווה תשובה הולמת: "ראוי שאל"מ המעביר ביקורת על המלצות הוועדה קודם יעיין בהן ואחר כך יגיב. זה לא רציני".

     

    גברים גזענים מכל הרקעים, דתיים, מיליטריסטיים, אקדמיים, ימניים, מסתירים את גזענותם נגד נשים בהתגוללם על ה"פמיניסטיות", התובעות את השוויון בצבא, כמו בכל תחומי החיים. הם לא שונאים חלילה נשים, אלא רק מתעבים "פמיניסטיות".

     

    כמאמרו של אחד העם, "חצי נחמה", כאשר מעלילים על היהודים שהם "שותי דם ילדים נוצרים" נתנחם בחשיפת גודל השקרים של צוררי היהודים. נתנחם לפיכך בחשיפת השקריות והגזענות של "גברים" אלו: לקשור את כשלון מלחמת לבנון ל"פמיניסטיות" - איזו עוד הוכחה נחוצה לשנאת הנשים העמוקה? וטרם הזכרנו את מלחמת יום הכיפורים, בה לא השתתפה ולו אשה אחת בלחימה.

     

    נשים יכולות להילחם כמו גברים. הן שותפות למלחמות גרילה, מלחמות שחרור לאומיות, ללוחמה במחתרות וכיוצא באלו. הדוגמאות רבות לאין ספור: שליש מהלוחמים במחתרת המאואיסטית בנפאל הן נשים, כ-40% מהלוחמות במלחמת השחרור של אריתריאה נגד אתיופיה היו נשים, נשים השתתפו במרד גטו ורשה, במחתרות האנטי-נאציות ואף במחתרות של טרום-הקמת המדינה. כאשר לא מדובר בחלוקת שלל ובכיבודים, אלא בסיכון חיים, במאבק למען שחרור לאומי או במאבקים אחרים על הקיום הקולקטיבי, נשים לוקחות חלק חשוב ומשמעותי ושם אף אחד לא מדבר על "הבדלים ביולוגיים".

     

    ד"ר אסתר הרצוג, ראש תוכנית אנתרופולוגיה במכללה האקדמית בית ברל, מרכזת פרלמנט נשים

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים