משחק פוקר בקדימה

מאיר שטרית ושאול מופז אצו רצו לדרוש בתקשורת קיום פריימריס אם אהוד אולמרט יתפטר. החשש הגדול של השניים הוא לא מפני ציפי לבני, אלא מפני השיכחה. שניהם יודעים כי סיכוייהם לזכות בבכורה נמוכים ביותר, ועל כן החליטו להפנות אליהם את הזרקורים ולדרוש דרישות לא רלבנטיות כבר בשלב זה. סעיף 125 בתקנון קדימה קובע כי "עזב יושב ראש התנועה את תפקידו או שנבצר ממנו למלא את תפקידו דרך קבע, יתקיימו בחירות מיוחדות ליושב ראש התנועה בתוך 60 יום מהמועד שבו התפנה תפקידו; בתקופת המעבר, עד לבחירות יושב ראש תנועה חדש, תבחר המועצה כממלא מקום ליושב ראש התנועה חבר סיעה שלא יהיה רשאי להתמודד על ראשות התנועה בבחירות מיוחדות אלה".

אז מה רוצים שטרית ומופז? בשל משקל הנוצה הציבורי שלהם - הכוונה היא כנראה להתמקח. שניהם יודעים כי אף אחד לא יזכור בעוד כמה חודשים מה הם דרשו באמצע חודש מאי, ולכן הם מציבים את עצמם כבר עכשיו בעמדת משא ומתן מול ציפי לבני, לכשתבוא השעה, תוך ציפייה לעתיד. שדרוג מיניסטריאלי מעמדת שר התחבורה או שר הפנים עוד לא הרג אף אחד.

ריקוד העם - "הגן על אולמרט"

מקורביו של ראש הממשלה תקפו בימים האחרונים את שרת החוץ וכינו אותה "סכינאית". הם גם הבטיחו לבוא איתה חשבון בעתיד, כשיתקיימו בחירות בקדימה. על מה ולמה כינויי הגנאי? על כך שלבני שתקה ולא הצטרפה לריקוד העם הפופולרי ששמו "להגן על אולמרט", בו לוקחים חלק רוב שרי קדימה, ובהם גם שטרית ומופז, המתיימרים להפגין מנהיגות ועצמאות מחשבתית.

בשעה שכמה משרי קדימה משחקים משחק כפול, לבני מסרבת לשקר. בשעה ששטרית ומופז מתחנפים מצד אחד, ומדברים על בחירות פנימיות מצד שני כאילו שאולמרט כבר הלך, לבני שותקת. האם היא חותרת תחתיו? עדיין לא, ובוודאי פחות מאלה ה"מגינים" עליו. לבני ממשיכה בפעילות פוליטית רגילה, ללא שינויים דרמטיים בלו"ז. בינתיים, היא מחכה בשקט, מתוך הבנה כי אין לפסול את האפשרות שאולמרט יהיה פה עוד כמה חודשים טובים. היא, וגם חבריה, זוכרים את ה"שליפה" שלה לאחר פרסום דו"ח וינוגרד החלקי. אולמרט, כזכור, נותר על כסאו. כעת לבני מקשיבה לראובן אדלר, אמן השתיקה של הפוליטיקאים.  

הספינים על השליטה בקדימה

מקורביו של ראש הממשלה טוענים כי אולמרט שולט במנגנון של קדימה, ולמעשה גם בעתיד - על פיו יישק דבר במפלגה. אין בדיה גדולה מזו. זוהי משאלת לב אולי, פנטזיה, אך לא מציאות פוליטית. מנגנון קדימה, המורכב מפעילי שטח, ראשי רשויות, ראשי מטות וראשי מרחבים, נאמנים לאיש החזק. לפי שעה, זהו אהוד אולמרט. אבל אם ראש הממשלה יתפטר מתפקידו בגלל כתב אישום על שוחד, כוחו יתאייד תוך ימים ספורים.

קדימה היא מפלגת עם חוש הישרדות מפותח, וקשה להאמין שאדם המואשם בפלילים ימשיך למשוך בחוטים. ההתנערות מאולמרט לאחר התפטרותו, צעד שייצר דרמה פוליטית גדולה, תהיה חדה וחלקה, כמו נחתכה בסכין. מעוזי הכוח ינדדו למנהיג הבא, ולא יעסקו בנקמותיו של מנהיג שסרח. על כן, האיומים של מקורבי אולמרט חסרי אחיזה במציאות, ומטרתם אחת: להלך אימים על שאר בכירי קדימה בשלב לא ברור זה.

סיפור ה"מחנות" בקדימה

בימים האחרונים הודבקה ההגדרה הזו, המזוהה בעיקר עם מפלגת העבודה ועם הליכוד, גם לקדימה. אלא שקשה מאוד להגדיר מהם המחנות במפלגה הזו. חוץ מכמה מוקדי כוח בתוך המנגנון, אי אפשר לשרטט עדיין מי נגד מי. המחנאות עדיין לא התפתחה בקדימה, ואפילו בסיעה קשה לומר כעת מי יחבור למי בעת משבר. חוץ מזאב אלקין שנדבק למופז, ומרינה סולודקין שמפלרטטת עם לבני, רוב חברי הכנסת והשרים נאמנים לאולמרט, לפחות בגלוי. בשעת משבר, הקבוצה שתומכת באולמרט תתפרק, וכל אחד יבחר לעצמו את הפטרון החדש לפי כוחו והצלחתו להידחף למקום הנכון בזמן הנכון.

שתיקה בעבודה

מפלגת העבודה שומרת על שתיקה מנומסת בכל מה שקשור לפרשיית אולמרט, ולמעשה גם מאחורי הקלעים הבלבול שולט. בכירים בעבודה מניחים אינספור תסריטים על השולחן, אך מבהירים כי מוקדם עוד לקבוע מה תעשה העבודה בחודשים הקרובים. "מי שאומר שהוא יודע מה יקרה, משקר", אומר אחד השרים הבכירים. "יש יותר מדי דיסינפורמציה בשלב הזה".

הדעות במפלגה חלוקות לגבי הדרך שבה יש להגיב לכתב אישום, אם יהיה כזה, נגד ראש הממשלה.

חלק מהבכירים סבורים כי העבודה חייבת לקבוע מועד לבחירות, ואילו אחרים חושבים כי צריך להמשיך להישאר בממשלה. בכל מקרה, נראה כי העבודה לא תהיה זו שתשלח את אולמרט הביתה בשלב הזה.

ומילה אחת על אולמרט עצמו: תמונת החקירה לא נראית טוב, אבל אולמרט לא מוותר. אנשיו עובדים קשה בהפצת ספינים ובהרגעת השטח בקדימה. "נלחמים", אומרים בכירים בלשכת ראש הממשלה, ומכחישים כי אולמרט וברק סיכמו ביניהם לבלום את ציפי לבני, כפי שמלחשים במערכת הפוליטית בימים האחרונים.