ליא קניג ואלי ויזל יקבלו תואר דוקטור כבוד
השחקנית ליא קניג, תקבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב. תארי כבוד נוספים יוענקו לסופרים אלי ויזל ואלי עמיר ולפילוסוף היהודי הילארי פאטנם
כלת פרס ישראל, השחקנית ליא קניג, תקבל במוצאי שבת הקרוב תואר דוקטור כבוד לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת תל אביב. התואר יוענק לקניג במסגרת מושב חבר הנאמנים של האוניברסיטה המתקיים בימים אלה. תארים נוספים יוענקו במעמד זה גם לחתן פרס נובל, הסופר אלי ויזל, לסופר הישראלי אלי עמיר ולפילוסוף היהודי הילארי פאטנם.
בנימוקיהם למתן התואר לקניג נכתב: "קניג נחשבת בעיני רבים לגברת הראשונה של תיאטרון הבימה ולא בכדי, מזה יותר מ-45 שנה היא אינה יורדת מבימת התיאטרון הלאומי. בעשרות שנות עבודתה גילמה עשרות דמויות בעשרות מחזות שונים – קלאסיים ומודרניים, מתורגמים וישראליים – בין שקספיר לחנוך לוין, בין לורקה לברכט וברגמן – בכולם היא מביאה עמה אל הבמה איכות וירטואוזית ואופי ייחודי לה.
"היא שחקנית רב גונית הן כשחקנית באנסמבל רב משתתפים והן כשחקנית בהצגות יחיד, הן תפקידים דרמטיים עוצרי נשימה והן כשחקנית קומית. קניג תקבל את התואר כאות הוקרה על תרומתה לתרבות הישראלית והיידית בתיאטרון ועל פעילותה האיכותית ורבת השנים עד עצם היום הזה".
קניג. שחקנית רבגונית שמביאה לבמה איכות וירטואוזית ואופי
בנימוקיהם למתן התואר לפרופסור אלי ויזל נכתב כי הפרס מוענק לו כאות הוקרה על ששרד את הרוע והפך ללוחם בו. "ויזל הפך זה מכבר לאחת הדמויות הבולטות והמוכרות בארץ ובעולם היהודי, שמו הולך לפני גם בעולם הרחב וזה בזכות פועלו המקורי והמכריע. אחרי ששרד את זוועות אושוויץ ובוכנוואלד, הביא ויזל את סיפורו של העם היהודי בשואה לתודעתם של מיליונים בכתיבתו ובפעילותו הציבורית.
"ויזל מילא תפקיד מכריע בשינוי דפוסי הפעולה למען שחרור יהדות ברית המועצות. ספרו 'יהודי הדממה', עדות חיה שכתב כעיתונאי על מצבם של יהודי ברית המועצות, פרץ לתודעה העולמית ונעשה לגורם מרכזי בגיוס המאמצים בעולם המערבי לפעולה למען יציאתם מן הכלא של אסירי ציון. ויזל הוא לוחם בלתי נלאה בעוולות המתרחשות בעולם. ויזל שימש ומשמש עדיין כפרופסור המופקד על הקתדרה לפילוסופיה ולמדעי אנוש באוניברסיטת בוסטון, דרכה הוא מבקש להנחיל לשומעיו את ההערכה העמוקה לאוצרות הרוח של העם היהודי".
אלי ויזל. הביא את סיפור העם היהודי בשואה לתודעתם של מיליונים
בנימוקים למתן התואר לסופר אלי עמיר נכתב: "התואר מוענק לעמיר על הישגיו כאיש רוח ועל תרומתו הבולטת לספרות העברית, שאיפתו ותרומתו לקידום ערכי המוסר בחברה ועל הביטוי שייחד בכתיבתו לאפיון התנסותם הייחודית של 'האחרים' שביננו, אלה שכמותו עזבו את ארצות מוצאם ועלו להגשים בכל לבבם את החלום הציוני, על תרומתו לחיזוק הקשרים בין ישראל לקהילות יהודיות בעולם ועל מסכת חיים אמיצה שחותרת להתמודד עם בעיות היסוד של החברה הישראלית.
"ספריו תורגמו לשפות זרות וזכו להערכה רבה. את ספרו 'מפריח היונים' השוו לטרילוגיה הקהירית של נגיב מחפוז, חתן פרס נובל ועמיר הוכתר כ'נגיב מחפוז הישראלי'. חייו כסופר וכאיש מעשה הם מסכת של עשייה בתחומי עליה, קליטה, חינוך וחברה, ומתן ביטוי ספרותי–אמנותי וחיפוש הזהות תוך מאבק עיקש בדעות קדומות, חיזוק מעמדם ותדמיתם של עולים, חלשים ובניהם".
בנימוקים למתן התואר לפרופסור הילארי פאטנם נכתב: "התואר מוענק לפאטנם על תרומתו המשמעותית ביותר לפילוסופיה, על המעמד הרם שקנה לו בעולם והמוניטין הרב שיצאו לו. בהינתן מעורבותו ותרומתו הנמשכת והמיוחדת לאוניברסיטת תל אביב ועניינו העמוק ביהדות ובהגות היהודית, הענקת תואר שכזה מטעמנו מתבקשת ממש כאות הוקרה ההולכת הרבה מעבר למקובל.
"פאטנם, הוא מחשובי הפילוסופים הפועלים היום ואולי הפילוסוף היהודי החשוב ביותר בזמננו. הוא גם אחד הפילוסופים הנערצים והמשפיעים בעולם, הערצה שחוצה גבולות אינטלקטואליים ומסורות מחשבה. תרומתו הסגולית לפילוסופיה ניכרת כמעט בכל תחומיה המרכזיים. להיקף פרסומיו אין אח ורע בעולמה של הפילוסופיה האנליטית. מאמריו נחשבים לפורצי דרך בתחומים.
"פאטנם הוא אבי הפונקציונליזם של המכונה בפילוסופיה של הנפש, העמדה
הפילוסופית המבקשת לעשות שימוש ברעיונות היסוד של מדעי המחשב בהבנת מושג הנפש. עם הזמן חזר בו וייסד תחתיה את העמדה המכונה אקסטרנאליזם בפילוסופיה של הנפש והלשון. הוא תרם תרומות מכריעות לפילוסופיה של המתמטיקה והפיסיקה המודרנית, ללוגיקה הפילוסופית, לפילוסופיה של המדע, לחקר הפרגמטיזם ולאתיקה. תרומתו לכל אחד מתחומים אלה קבעה את סדר היום האינטלקטואלי בהם".
בנימוקים למתן הפרס לדוקטור סנטיאגו קלטרבה על השפעתו העצומה בשיח האדריכלי נכתב: "קלטרבה עימת את האדריכלות עם שאלות הנדסיות תוך ניסיון לשלב בין פונקציונליות לסימבוליות חדשה במרחב האדריכלי. עבודותיו העלו שאלות אודות היכולת של האדריכלות לחרוג מגבולות השימושיות המיידית ולצייר ממד סימבולי.
"עבודותיו פתחו שאלות על אודות הממד האורגני של האדריכלות והציעו שהאורגניות אינה מתקיימת רק בממד הסימבולי אלא גם בממד הקונסטרוקטיבי והארגוני של המרחב. עבודותיו הן מולטידיסציפלינריות מיסודן כבר מראשית דרכו. הוא אמן, אדריכל, פסל. הוא גם מהנדס אשר סיים את לימודיו במכון הטכנולוגי הפדרלי בשוויץ".
