גם ירוקים טועים, לפעמים

לאחרונה מופץ ברשת פוסט מבלוג "עתיד מזהיר" שכותרתו "עשר טעויות נפוצות של ירוקים". הירוקים, נכתב שם, רוצים לשמור על הסביבה ולהראות כמה פשוט הדבר, אך הדרכים שם מציעים לא תמיד עוזרות - ולעיתים מזיקות. הכותב אסף כמה טעויות שכדאי להימנע מהן, כדי שהמאמץ ישא פרי.

בין השאר הוא כופר בקשר שבין ביזבוז נייר להרס הסביבה משום שרוב הנייר בעולם מיוצר מתאית שמופקת מחוות עצים מיוחדות - ולא מיערות הגשם. עוד הוא טוען שצריכת הדלק המצומצמת שיצרני המכוניות ההיברידיות מתהדרים בה פשוט לא קיימת בתנאי שימוש יומיומיים.

הוא טוען גם שמיחזור לא ממש מיטיב עם הסביבה, שכן ברוב המקרים הוא יוצר יותר זיהום ומבזבז יותר אנרגיה מאשר יצור מחומרי גלם - וגם המוצר המתקבל נחות לעומת המקור. "מדינות המערב מסבסדות מחזור, כדי שלאזרחים יהיה כדאי להשתתף, ומתוך מחשבה שזה תורם לסביבה, אבל פשוט אין לזה בסיס".

הוא כופר גם בטענה שהמקום שנותר להטמנת זבל הולך ואוזל, וגם מטיל ספק בתופעת ההתחממות הגלובלית וטוען שהיו בעבר מחזורי התחממות והתקררות. "אין כל ספק שרצוי להפחית את הזיהום, ולו מסיבות בריאותיות, אבל היסטריית-הקרחונים-הנמסים פשוט אינה במקומה".

להלן תשובתי: 

קל למצוא דופי בפעולותיהם של אלה שעושים. רוצה לומר, שגם אם אירגונים דוגמת "אדם טבע ודין" או "ישראל בשביל האופניים" פועלים תחת היסטריות מיותרות כמו ההתחממות הגלובלית, עדיין פעולתם חשובה ומבורכת.

למרות שאני מסכים עם טענות מסויימות של הכותב, הייתי שואל אותו מדוע לא התייחס להיבט החינוכי של הפעולות הירוקות השונות. לדוגמא האם השבת בקבוקי הפלסטיק למנגנון כלשהו שמתייחס אליהם שנית - בזבזני ככל שיהיה - היא פעולה עדיפה פחות על זריקת הבקבוקים לזבל וצריכה של אחרים במקומם. המיחזור אולי בזבזני, אך מכריח אותנו להסתכל לזבל שלנו בעיניים ובסופו של דבר להבין שכדאי לצרוך קצת פחות.

הכותב מצהיר כי יש מקומות הטמנה בשפע - חשיבה טיפוסית עם הסתכלות של עשרות שנים קדימה במקום מאות.

ולעניין ההתחממות - יחשוב נא הכותב על השאלה הבאה: כיצד היה העולם נוהג וצורך ללא האזהרות על שינוי האקלים המהלכות עלינו אימים? (שאגב, אינני מקבל אותן כמובנות מאליהן). ואם אזהרות אלה מוגזמות, אז לדעתי הן צריכות להיות אף מוגזמות יותר, כי השינוי התודעתי שהן מקדמות מבורך וייתן מענה לבעיות חשובות כמו איכות אוויר, מים, קרקע וכ"ו.

ובקשר לאנרגיות חלופיות: צודק הכותב שהן אינן יעילות כיום בצורה מספקת. אבל הפוטנציאל ידוע וצריך להתקדם ולממש אותו. הפתרון בכל מקרה - חלופי או לא - הוא צריכה מופחתת הנובעת משינוי תרבותי.

לגבי אנרגיה גרעינית, הכותב צודק בהחלט ויש מקום לשלבה (או במילים אחרות אין ברירה אלא לשלבה) יותר. היא בהחלט הפיתרון האנרגטי היחיד שיאפשר משק מימן בעולם. הבעיה פה היא בטחונית, ואת זה הכותב לא הזכיר. טיל מהאוויר או התרסקות מטוס לתוך כור גרעיני יגבו תשלום שלא ניתן אפילו להעריך את גודלו.

אם כבר לרדת על הירוקים, אז אני הייתי הולך לכיוון של בתיה מלמד, ומזהיר מפני כיוון הזרקור התודעתי לסביבה ולא לאדם העני ולבעיותיו הסוציאליות. כמהנדס בתחום האנרגיה החלופית, אני רואה את בעלי הממון המגיעים לכנסים כמריחי הזדמנויות ולא כבעלי רוח סביבתית, ושואל את עצמי לא פעם אם בהשקעה במיזם אנרגיה סולארית הם רואים את תרומתם לחברה. זה בהחלט מסוכן.