ברווזי השלום

אהוד אולמרט עומד כיום בראש אחת הממשלות הכי חלשות בתולדות ישראל. כדי להזיז ולו פרח אחד מרמת הגולן, כדי לפנות ולו כרם ענבים אחד משם, כדי לשכנע ולו אחוז אחד של הציבור הישראלי ההססני בהכרח להמיר שקט עם גולן בשקט בלי הגולן צריך ממשל מלוכד, נחוש, אמיץ ונהנה מתמיכה עממית רחבה ומוצקה. וגם, מובן מעליו, ממשל נקי כפיים. ממשל מאוד נקי כפיים.

בקיצור, צריך ממשל ההפוך מזה של אהוד אולמרט.

זאת ועוד, החשד שמא הנסיגה החד-צדדית החפוזה מרצועת עזה התבצעה בגלל חקירות נגד ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, צרוב עמוק בתודעתה של ישראל. שנית אותו התרגיל - גולן תמורת מעטפות עם דולרים - לא יתקבל בסלחנות. הוא נדון לכישלון: כל הסכם שיביא אולמרט ייראה מוכתם מראש. מה גם שיש הבדל תהומי בין גישת הציבור לגולן ובין גישתו לעזה: רוב הישראלים תמכו ביציאה מעזה. רוב הישראלים מתנגדים לירידה מהגולן.

נכון שלא פעם בקורות העמים דווקא מדינאים נטולי כריזמה ומוכתמים בשחיתות הובילו את עמיהם לנקודות תפנית. כזה היה למשל נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון, נוכל בן נוכל שסיים את המלחמה בווייטנאם והגיע לשלום עם הסינים. ונכון גם שפחד מדפיקת השוטרים בדלת יכול לשמש תמריץ רב-עוצמה למדינאי חלקלק לשנות את דרכו, להפוך את חברבורותיו ולגלות מנהיגות. אך לא מקרה אולמרט כמקרה ניקסון. ב-1974 האמריקנים רצו לצאת מוויטנאם. ב-2008 הישראלים, כאמור, לא רוצים לרדת מהגולן.

לכן השאלה החשובה איננה האם ההודעה על קיום השיחות תוזמנה עם פרסום עוד פרטים מעוררי חלחלה מחקירות אולמרט. ואם כן, ואני מניח שהיא אכן תוזמנה - אז מה? הרי השיחות חשובות, לא ההודעות עליהן. הרי התחייבויות שכבר הוחלפו עם לאסד חשובות, ולא הברבור סביבן.

הבה נזכור: חוזה שלום מפורט בין ישראל לסוריה מוכן לחתימה מזה שנים לא מעטות. הוא מקיף, הוא שלם והוא נוגע בכל הסוגיות המדיניות, הביטחוניות, הכלכליות והתשתיתיות השנויות במחלוקת. סעיפיו נשמרים בסודי סודות בכספותיו של משרד הביטחון. כשחאפז אסד האב התחנן להוציא את החוזה הכתוב מהחושך אל האור, מהכוח אל הפועל, ישראל קיבלה רגליים קרות, גמגמה, התפתלה, אמרה "כן ולא" ובסוף גרמה לו לכעוס ולנתק את המגעים.

מה שלא ניתן לאסד הזקן, יינתן לבנו הפוחז? אני מעיד על עצמי כמי שמוכן להחזיר המון שטחים תמורת המון שלום, אבל על-ידי מי ולמי? על-ידי אהוד אולמרט לבאשר אסד? נו, באמת. הראשון נמצא בשפל חסר תקדים של אמינות ציבורית. השני הוכיח במעשיו האחרונים שהוא איש שפל, אפל והרפתקן חסר מעצורים.

כדי למכור לעמו הכרה מלאה בישראל ונורמליזציה מלאה עמה זקוק אסד לתמיכת ההמונים הסורים והערבים. אין לו אותה, לא כולה ולא מקצתה.

הפופולאריות של בשאר אסד בעולם הערבי זהה פחות או יותר לזו של אהוד אולמרט בעולם היהודי. אולמרט הוא לא בגין, אסד הוא לא סאדאת. שני ברווזים צולעים אלו לא יעשו שלום.