הרכבת תפצה נוסע בגין 7 איחורים של חצי שעה
נוסע קבוע ברכבת תבע אותה בגין 49 איחורים. שופטת חייבה את הרכבת לפצותו ב-500 שקל בגין האיחורים שמשכם עלה על חצי שעה
בית-המשפט לתביעות קטנות בירושלים קבע כי רכבת ישראל תפצה בכסף נוסע בגין 7 נסיעות שבהן היו איחורים של יותר מ- 30 דקות. השופטת מרים ליפשיץ-פריבס קבעה כי הפיצוי שהציעה הרכבת, מתן כרטיס חינם, "ספק אם כשמו כן הוא - פיצוי".
התובע נסע ברכבת בתדירות גבוהה. הוא נסע בתשלום באמצעות כרטיס חופשי-חודשי שרכש מהרכבת. התביעה היא לפיצוי בגין 49 מקרים של איחורים שאורכם בין דקה אחת ועד יותר משלושים דקות.
הרכבת לא הכחישה את טענות התובע בדבר קרות האיחורים, וטענה כי איחורים נגרמים בשל מגוון סיבות, ובהן מפגעים על המסילות, תקלות ברכבת ועיכובים בשל נוסעים.
הרכבת הציעה לתובע פיצוי במתן כרטיס חינם, באיחורים של 30 דקות ויותר. איחורים כאלה היו בשבע נסיעות. זאת, בהתאם לנוהל המתייחס למתן פיצוי לנוסעים שנסעו בכרטיס חופשי-חודשי, ולפיו הנוסע זכאי לכרטיס נסיעה בודד, בעיכובים של מעל חצי שעה.
באשר לכדאיות הפיצוי, טען נציג הרכבת כי עם קבלת הפיצוי יש בכך כדי להביא לדחיית מועד רכישת כרטיס חופשי-חודשי בחודש הבא.
השופטת דחתה את הסברי הרכבת ואת הצעת הפיצוי לתובע. "הנוהל למתן פיצוי לבעלי כרטיס חופשי-חודשי קובע פיצוי אשר אינו הולם ו/או תואם לסיווגו של הנוסע-התובע כבעל כרטיס מסוג זה", כתבה השופטת. "זאת, בהחילו עליו את הפיצוי שניתן לבעלי כרטיס בודד... הצעת הנתבעת, לדחות את מועד רכישת כרטיס חופשי-חודשי לאור מתן הפיצוי בכרטיסים בודדים, אינה סבירה ואף פוגעת בתובע כלכלית".
נקבע כי יש בכך כדי לכבול את התובע לנסיעה לאותו יעד, ומעבר לכך, הכרטיס הבודד אינו נותן לו את המענה המלא והזכות הניתנת לו במסגרת השימוש בכרטיס חופשי-חודשי. השופטת ציינה כי קיים חריג בנוהל המאפשר "מתן פיצוי כספי, בהשבת מחיר הכרטיס..." . לדבריה, מוטב היה לרכבת להפעיל את החריג הזה ביחס לתובע, שכן הפיצוי שהוצע: "ספק אם כשמו כן הוא - פיצוי".
השופטת מתחה ביקורת על התנהלות הרכבת, וציינה כי ראוי שהרכבת תודיע מראש בפרסומיה על הערכת טווח זמן צפוי או אפשרי לאיחור בהגעה של רכבות. "במחדלי הנתבעת, באי מסירת מלוא המידע מראש לנוסעים, יש משום הכבדה על הנוסעים, אשר מתקשים לתכנן את יומם לנוכח עיכובי הרכבות", כתבה השופטת.
נקבע כי הרכבת תפצה את התובע לפי אמות המידה שנקבעו בנוהל. הפיצוי יינתן בעבור 7 נסיעות שבהן היו איחורים של יותר מ-30 דקות. נפסק כי הרכבת תשלם פיצוי לתובע בסך של 500 שקל בגין ההכבדה הרבה שנגרמה לו על מנת לקבל את הפיצוי המגיע לו בתשלום בכסף, וכן הוצאות משפט בסך 400 שקל.
לקריאת פסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין"
לפנייה לכתב/ת 
רכבת ישראל
צילום: משה מילנר, לע"מ
מומלצים
