שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    טעימה: William Fevre ו-Bouchard Père & amp; Fils

    שגיא קופר מספר על טעימת יינות ייחודית שערכו אנשי "דרך היין" והאחים שקד לפני כמה שבועות

    Fevre et Bouchard

    לפני כמה שבועות נערכה טעימת יינות ייחודית נוספת על ידי אנשי "דרך היין" והאחים שקד, שבה נטעמו יינות Domaine William Fevre ושל Domaine Bouchard Père & Fils. שני היקבים בבעלות אחת, פרטית, של מי שהיה בעבר איש שמפניה, נאמר כך, ב-LVMH, ז'וזף הנריו. האיש, מן הסתם, מבין בדברים טובים, ולאחר שקנה את "בושאר" מבני המשפחה המפוצלת, שיפץ, שיפר והשקיע, והביא את החברה לשיאים חדשים. בדרך, עד היום, הוא קנה עוד יקב, Fevre ויחד הם מייצרים יינות בבורגון ובשבלי, בשטח של למעלה מ-90 הקטאר בבורגון וכ-50, בשבלי. כ-70% מהכרמים בבורגון הם בקוט ד'אור, עניין לקנאה לא מבוטלת, בעולם המפוצל להחריד של חבל הארץ הזה, 12 גראנד קרו ו-74 חלקות של פרימייר קרו.

     

    אנקדוטה קטנה: כשהנריו קנה את בושארד, לאחר פשיטת רגל שהיקב עבר בשנת 1987 וגלגולים שונים ומשונים מאז, הוא ירד למרתפים של הבית, שנוסד בשליש הראשון של המאה ה-18. מטבע הדברים, כשיורדים למרתפים של מוסדות כאלה, מגלים שמלבד קורי עכביש, טחב ושאריות בנות דור של נרות וארוחות צהריים של עובדים, יש שם גם כמה וכמה בקבוקים נדירים. הנריו הביא כמה "חברים", שסייעו לו לברור בין היינות, ומצאו שם שניים מבציר 1865. כאשר נפתחו הבקבוקים – שאגב עברו פיקוק חוזר בשנות הארבעים של המאה העשרים – הם היו חיים וקיימים, "בני לא יותר מחמישים שנה לפי הטעימה", כפי שהעידה עליהם ג'נסיס רובינסון, שהייתה באירוע.

     

    משל היקבים, "שקד" הציגו כמה וכמה יינות, רובם מבציר 2004.

    הבציר הזה בא מיד אחרי בציר שונה ממנו לגמרי, בציר 2003. היינות של 2003 – בגלל אופי השנה, החמה באופן ייחודי בצרפת – היו רחבים ומאוד לא אופייניים בגלל רמות ההבשלה והסוכר שלהם. יינות 2004 היו הפוכים, בדיוק: רמת חומציות גבוהה, שלא בהכרח התעדנה ותתרום ליכולת היינות להתישן. השנה לא נחשבת לשנת בציר טובה במיוחד ביינות האדומים, ואילו בלבנים היא טובה יותר. היא בהחלט יותר טובה מ-2003, אבל, שוב, רחוקה מלהיות ברמת בציר 2005, או אפילו בציר 2006. בין היקבים, מספר יקבים הצליחו לככב ביינות הלבנים משנה זאת, וויליאם פבר נמצא ביניהם, משהו שמעיד על יכולתו של צוות היקב. נתחיל בו.

     

    Domaine William Fevre Montmains Premier Cru 2005

    אמנם לא מבציר 2004, אבל מ- 2005, השנה הטובה יותר. במחיר של 169 שקלים, מקבלים פה יין לבן בעל צבע זהב. באף אפשר להבחין בארומות עדינות מאוד של מתיקות סוכריות ריבת חלב ופרחים. בפה אשכוליות, לימוניות עדינה ומינרליות אופיינית, די קלה. יין חלק מאוד, עם סיומת טובה, מתובלת וחומצית-מאוזנת. 169 שקלים (15.5/20).

     

    2004 Domaine William Fèvre Grand Cru Les Clos

    פה אפשר לראות מדוע היקב קיבל את המחמאות שלו על בציר 2004: יש פה יין חזק, ועם זאת אלגנטי. את החומציות הצליחו לעדן כאן היטב, ונשאר יין מצוין, שישתמר היטב לעוד כמה וכמה שנים. הוא בעל צבע זהב חיוור, ירקרק במקצת. באף: מינרליות סוחפת ממש, לא על צד הנפט האגרסיבי, אלא על הצד המתקתק, העדין והמאוד מפתה שלה, עם שבלי "של ים". מלווים אותה ניחוחות של פירות צהובים ולימון חד ומדויק. בפה נתקבל יין עגול, בטעמי סוכריות חמוצות עדינות, קצת טאני, טיפה מתובל ובעל סיומת ארוכה. יש בו משהו של שוקולד-וניל בסיום, אבל זה מרגיע הכל בצורה טובה, והתוצאה היא יין מצוין ואפריטיף מעולה. 339 שקלים. (17/20)

     

     

    Domaine Bouchard, Pere et Fils

    2004 Domaine Bouchard Père & Fils, Meursault Genévrières Premier Cru

    מרסו הוא אפלסיון שבו יש רק פרימייר קרו ואין גראנד קרו. למרות זאת, היינות מתחרים די בקלות ביוקרה ובאיכות של אפלסיונים סמוכים. היין הזה טוב מאוד, יש בו חמאתיות מסוימת ורוחב, אבל לא יותר מדי, וזאת מאוזנת על יד הסיומת הפריכה דווקא. באף: אגוזים-שקדים, בריוש. יין מצוין לאוכל, במיוחד דגים ומאכלי ים ברוטב לבן, או גבינות כמו אפואס, רובלושון וכד'. 339 שקלים (16/20).

     

    Domaine Bouchard Père & Fils Corton Charlemagne Grand Cru 2004

    קש חיוור. היין הזה עוד צעיר-צעיר, וסגור-סגור. אפשר בהחלט לדבר פה על חמיצות וחומציות, לא חסר מהם, והיין בהחלט חד, אבל באותה מידה יש בו משהו קרמי, ונעים. באף יש פרחים ואגסים, פלינט ומינרליות, ואת אלה מוצאים גם בפה. מה שכן, העץ עדיין ניכר כאן, ומוצאים קרום לחם, על צד המחמצת. 679 שקלים. (17/20).

     

    Domaine Bouchard Père & Fils Chambertin Grand Cru 2004

    כהה, סגול ממש, שוליים ורודים-קלים. האף פירותי, מעט ירקרק ומיוחד. הפה מצוין: חלק, בשרני ומאוד אלגנטי, למרות שיש בו עוצמתיות. זהו יין טוב מאוד, שוב, מרשים למדי, שנוכחות העץ מורגשת בו בעיקר בסיומת, שיש בה תיבוליות עדינה. הטאנינים טובים ודווקא הם הופכים את היין החזק הזה לקצת יותר אנושי. 799 שקלים. (16.5/20).

     

    שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק "

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים