יצא לך פעם לדבר מלוכלך במיטה עם חברה שלך?
היה לי כיף כשהיא בדוגי, מידי פעם אפילו אחזתי בחוזקה בשיערה הארוך וזימזמתי לעצמי בשקט את "רוץ בן סוסי". פתאום, בעוד שאני עדיין תקוע בשלב ה"לחשוב על דברים", היא החליטה שהגיע הזמן במערכת היחסים שלנו לעבור לשלב ה"לומר את הדברים שאפילו אתה לא חשבת עליהם"
בערך חצי שעה אחרי שחזרנו מהבילוי, היא כבר כרעה עירומה על ארבע (או שש, אני לא בטוח. אף פעם לא הבנתי אם סופרים את הברכיים ואת כפות הרגליים בנפרד או ביחד). להבת הנר נרעדה, כאילו מצטמררת ולוחשת לי "אווווו... קינקי. לך על זה גבר", ואני? אני עושה מה שאומרים לי.
"תראה, אין מתכון לסקס טוב או סקס נכון. אני, למשל, אוהב לאבד עשתונות או שליטה, להיות נטול עכבות, לפחות ברמת המלים שנאמרות. נראה לי שפשוט גילית שגם אצלך זה ככה. זאת רמת אינטימיות מאוד גבוהה. זה דורש ממך לבטוח בבת הזוג שלך. לא הייתי מסוגל לעשות את זה עם מישהי שאני לא אוהב. אתה אוהב אותה?"
דוגרי? אני מת על התנוחה הזאת. אני לא חשוב שזה באמת קשור אצלי לשליטה, כמו שרבים טוענים (או טוענות), למרות שכבר יצא לי לשמוע על מישהו שהיה מלווה את התנוחה הזאת בצעקות "I am the king! I am the king!" זה פשוט הכסא הכי טוב באולם – רואים ממנו את הכל. זה גם דורש פחות מאמץ וגם ככה יש כל כך הרבה דברים להתרכז בהם או בעצם, לא להתרכז בהם: קודם שהיא 'תתרכז' ורק אחר כך אני.
היה לי כיף, באמת שהיה לי כיף. מידי פעם אפילו אחזתי בחוזקה בשיערה הארוך וזימזמתי לעצמי בשקט את המנגינה של "רוץ בן סוסי". פתאום, בעוד שאני עדיין תקוע בשלב ה"לחשוב על דברים", היא החליטה שהגיע הזמן במערכת היחסים שלנו לעבור לשלב ה"לומר את הדברים שאפילו אתה לא חשבת עליהם". זה הלך בערך ככה:
"תן לי אותו! תן לי!"
- "אני נותן מאמי, אני נותן!" ("רוץ בבקעה-עה, טוס בהר...")
"מי הזונה שלך, מי?"
- "סליחה?"
"נו, תגיד לי שאני הזונה שלך!"
"מי זאת האשה הזאת?" תהיתי, מנסה שלא להכנס לפאניקה. "איפה החברה שלי, ואיך לעזאזל לא שמתי לב שהחליפו ביניהן?" נחרדתי.
ואז, קרה לי משהו מאוד מוזר.
דבר ראשון, תוך שניות צמחו לי שיערות על הכתפיים, ואני בכלל חלק כמו אינדיאני. תוך מספר שניות נוספות כבר צמחו לי שיערות גם על הגב, החזה והבטן, נשרו לי השיניים הקדמיות, ואפילו הצמחתי זקן. אני מוכן להישבע שגם החזקתי נבוט ביד.
ואז.. אמרתי לה. אמרתי לה את מה שהיא ביקשה. הו הו, ועוד איך שאמרתי לה.
אחרי שצנחנו מתנשפים על המיטה, נכנסתי לכוננות ספיגה. הייתי בטוח שהיא תעיף לי סטירה או תצעק עלי שהיא לא מוכנה שאדבר אליה ככה או שהיא מרגישה מושפלת ואז תתחיל לבכות, אבל היא רק חייכה אלי ואמרה:
"זה היה מדהים. עכשיו תחבק אותי".
למחרת בבוקר, כשהיא שאלה אם בא לי קפה, ניתרתי ממקומי והכרזתי: "אני אכין!". כשהיא שאלה אם בא לי טוסט עם איזה קונפיטורה טובה הזדעקתי: "אל תזוזי! אני אכין!" ואז הוספתי "אולי אכין לנו איזה ארוחת בוקר טובה, אה? מה את אומרת?"
"תגיד, הכל בסדר איתך?" היא חייכה אלי את החיוך החמוד והתמים הזה שהטריף אותי עוד בפעם הראשונה שראיתי אותה.
"כן, הכל מצויין", שיקרתי. "כפית סוכר, נכון?"
שמתי פעמיי לעבר תחנת המשטרה הקרובה
בעבודה לא הצלחתי להתרכז. בהפסקת הצהריים אספתי את הדברים שלי ושמתי פעמיי לעבר תחנת המשטרה הקרובה. ניגשתי אל היומנאית בצעדים מהוססים.
"כן חמוד, איך אני יכולה לעזור לך?" היא חייכה אלי חיוך צחור שיניים.
"אני רוצה להסגיר את עצמי", השפלתי מבט.
"להסגיר את עצמך? למה? מה עשית?"
"אתמול בלילה, כשעשיתי סקס עם החברה שלי, אני.. אני אמרתי לה 'את הזונה שלי'. הרגשתי את הדמעות נקוות בעיניי והושטתי את שתי ידיי קדימה כדי שתוכל לאזוק אותן באזיקים.
"סליחה?"
"כן, אני יודע. אני חרא של בנאדם, אני סוטה מין, אני אדם חולה, אני מהווה סכנה לציבור. אני כל כך מצטער. לא התכוונתי", פרצתי בבכי.
"תירגע חמוד, תירגע". היא הושיטה לי טישו, ואני קינחתי את האף תוך כדי חיצרוץ קולני שהרעיד את התמונה של המפכ"ל שהיתה תלויה על הקיר. "תראה, אין חוק נגד זה. לך הביתה, תרגע. זה בסדר. באמת".
"באמת? את מתכוונת לזה?"
"כן. אם זה נעשה בהסכמה, שניכם נהניתם ואתה לא באמת מזלזל בה, אני לא רואה עם זה שום בעיה. חוץ מזה, כבר אמרתי לך – אין חוק נגד זה".
פניתי לעבר דלת היציאה. יכולתי להרגיש שהיומנאית בוחנת לי את הישבן. הסתובבתי לומר לה שלום אחרון וראיתי אותה עומדת מאחורי הדלפק, מחייכת אלי חיוך שובב ומלטפת את קת האקדח שלה בתנועות סיבוביות.
ביום שישי נפגשתי עם החבר'ה לשחק כדורגל. אביתר שוב ניסה למכור לגדי את ההסבר על זה שתפקיד השוער הוא החשוב ביותר בקבוצה, ואני ניצלתי את זה כדי לתפוס עם צחי שיחה קצרה.
"תגיד", היססתי קצת. "יצא לך פעם לדבר מלוכלך במיטה?"
"כשאני לבד או עם עוד מישהי?"
"עם עוד מישהי".
"מלוכלך או ממש ממש מלוכלך?"
"ממש ממש מלוכלך".
"בטח", הוא משך בכתפיו.
"אני מתכוון עם מישהי שאתה אוהב", מצאתי לנכון להבהיר.
"אתה דפוק? רק עם מי שאני אוהב. זה לא משהו שהייתי עושה עם מישהי שאני לא אוהב".
"מה, באמת?" התפלאתי.
צחי הידק את השרוכים בנעלי ההתעמלות שלו, ציקצק בלשונו והסביר:
מצד שני:
מונולוג מהוואגינה - באת לדבר או באת לעשות?
אחות שלו
היופי זה לפענח את הקודים שמצפין הגוף, לאתר את המקומות הרגישים, לגשש לפי הצמרמורות, לפי התזוזות, לפי האנחות
"אוהב? אוהב זה קטן עלי. אני מעריץ אותה".
"נו, אתה רואה? אם זה בהסכמה אז תהנה מזה. היתה לי פעם חברה שאהבה שקראתי לה 'החולבת הבווארית שלי' בזמן הסקס, ושהייתי מתחיל לשיר יוֹדְל כשהרגשתי שאני עומד לגמור. אחת אחרת אהבה שהייתי מפליק לה על הישבן ושואל אותה מי ילדה רעה. אהבתי אותן. מאוד. מחוץ למיטה לא היה לזה כל זֵכֶר. אתה מבין?"
"נראה לי", השבתי, וכל מה שהצלחתי לחשוב עליו היה: "חולבת בווארית? בווארית???"
"טוב, נראה לי שאביתר שיכנע את גדי להיות שוער", הוא קרץ לי "אתה בא?"
אני חושב שצחי צודק. מי שמסוגל לעשות את ההפרדה בין מה שקורה במיטה לבין מה שמתרחש מחוצה לה לא צריך לחשוש מזה, כל עוד זה בהסכמה. יש משהו מאוד מהנה בטוטאליות הזאת. מי שלא מסוגל לעשות את ההפרדה – עבורו זה עלול להיות מדרון חלקלק.
דרך אגב, בדקתי את זה - הקטע עם היוֹדְל? שוס!!!
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
