ידידותי לסביבה
יאיר הוכנר - במאי, תסריטאי, מבקר קולנוע ומנהל הפסטיבל הבינלאומי השלישי לקולנוע הומו-לסבי-בי וטרנס - בוחר חמישה סרטים קוויריים מייצגים. ולא, לא תמצאו פה את "שורטבאס"
כיצד אפשר לבחור חמישה סרטים קוויריים מייצגים בעולם קולנועי כל כך עשיר, שמורכב משפע של ז'אנרים וזרמים קולנועיים? הרי אני אוהב כל כך הרבה במאים – בין אם זה הקולנוע הניסיוני של קנת' אנגר, המדמנה המטורפת של ווטרס או המסחריות העכשווית והקלילה של אלן ברוקה.
זו משימה לא פשוטה בעליל, שהרי אפילו בז'אנר "ההומו-לסבי" יש מגוון קולנועי עצום שלא זוכה, לצערי, לראות אור על מסכי הקולנוע. החומרים שלרוב מופצים בישראל, הן יצירות קולנועיות שהיו מספיק אטרקטיביות הן לקהל הסטרייטי והן למפיצים, שמרביתם לא ממש יודעים מה זו החיה הזו המכונה קולנוע קווירי.
אבל התבקשתי לבחור ועל הדרך להיות גם ידידותי לסביבה. והרי כמה אפשר לכתוב על "פריסיליה מלכת המדבר" או על "שורטבאס"? אז החלטתי להסתכן קצת ולהמליץ על כמה יצירות ותיקות יותר וגם על כמה סרטים חדשים שנוצרו בשנים האחרונות ובאופן מביש לא ראו אור בבתי הקולנוע בארץ.
"ילדות שמנות" ("Fat Girls") / אש קריסטיאן
נכון, דרמות נעורים על יציאות מהארון הן לרוב מתכון לאסון, והן נוטות למחזר את עצמן ולעיתים אפילו לעייף. ועדיין, מאוד חשוב להמשיך וליצור סרטים שכאלו. אחד הסרטים הטובים ביותר שראיתי לפני כשנה, הוא "ילדות שמנות", סרט הביכורים המבריק למדי של השחקן אש קריסטיאן.
הסרט לא זכה להצלחה מסחרית מרשימה, כנראה בגלל השם הלא ידידותי לסביבה הזכרית אליו הוא פונה, אבל אין ספק שמדובר בפנינה קטנה ולא מלוטשת המזכירה לעיתים את "ברוכים הבאים לבית הבובות" מצד אחד, ואת "נפוליאון דינמייט" מצד שני. קשה שלא להתרשם גם מצוות השחקנים המרשים. קריסטיאן כמובן ליהק את עצמו לתפקיד הראשי כלוזר השמנמן והנצחי, ולצידו רובין דה חזוס מסרט הנעורים המוזיקלי ההומואי "Camp". וישנו גם הבמאי זוכה הפרסים ג'ונתן קאואט, שמוביל אותנו אל הסרט הבא ברשימה.
Tarnation / ג'ונתן קאואט
סרט תיעודי חושפני ואינטימי המורכב מחומרי ארכיון שצולמו על ידי הבמאי במהלך חייו. קאואט לא מוותר וחושף באופן מלא את הפרטים הקשים ביותר מעברו שלו ושל משפחתו, כולל היסטוריה של מחלות נפש, ניצול והזנחה. הקהל נחשף אל סרטים ביתיים שקאואט צילם בילדותו, וצופה בהתגבשות זהותו המינית דרך קטעים מוזיקליים או סרטי אימה זניחים שהוא משחזר לעיני המצלמה.
האומץ של קאואט לחשוף את הטראומות המשפחתיות שתועדו באופן ישיר לאורך שנים, יוצר דיוקן קורע לב של משפחה לא מתפקדת. באופן מפתיע וכנגד כל הסיכויים, למרות כל הטראומות מהעבר הלא כל כך רחוק, מצליח הבמאי להתאחד עם אמו בזכות אהבה ללא תנאים.
"הצד המזרחי של החומה" (Westler) / וילנד שפק
נראה שהקולנוע הקווירי הגרמני הקדים את שאר העולם. ב-1931 צולם שם סרט הלסביות המוצהר הראשון - "נערות במדים" ופאסבינדר ורוזה פון פראונהיים היו במאים מובילים במשך שנים. ב-1985 וילנד שפק, כיום מנהל מסגרת הפנורמה בפסטיבל הבינלאומי של ברלין ואחד ממייסדי תחרות הטדי לקולנוע קווירי, צילם בחשאי את "הצד המזרחי של החומה" - סיפור אהבתם של פליקס המערב גרמני המתאהב בתומאס שנמצא במזרח ברלין.
מדי שבוע חוצה פליקס את החומה כדי לבלות את היום עם תומאס, אך כשהביקורים הופכים לתכופים יותר השלטונות המזרח גרמניים מתחילים לחשוד. תנאי הצילום הייחודיים מייצרים תחושת פרנויה כללית והתוצאה מרשימה. כמו כן, ההקפדה על הסאונד, המוזיקה התקופתית והאופנה של שנות ה-80 הופכים את הסרט החשוב הזה לחוויה מרגשת ובלתי נשכחת. הסרט יוקרן לראשונה בישראל ב-25 ביוני, בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע הומו-לסבי בסינמטק תל אביב.
"שנה ללא אהבה" / אנאי ברנרי
לסרט, זוכה פסטיבל ברלין 2005 לסרט הקווירי הטוב ביותר, אחראית הבמאית
הארגנטינאית הלסבית אנאי ברנרי. העלילה עוקבת אחר סיפור חייו האמיתי של פבלו פרז, משורר צעיר הכמה לאהבה. בניסיונו להתעמת עם נגיף האיידס שהתפרץ בגופו, הוא משקיע את נשמתו ביומן בו הוא מתעד בקדחתנות שנה אחת בחייו.
ביומן הוא אוצר את הפחד והתסכול ומתאר את ניסיונותיו להתחבא מהמציאות באמצעות מימוש פנטזיות מיניות במקומות המסוכנים והאפלים ביותר, מסלול שמביא אותו לפגיעה דווקא בקרובים לו מכל. הסרט עוסק בנושאים שאפילו היום, כיוצרים, אנחנו חוששים להתעמת איתם כמו למשל איידס ומועדוני סאדו-מאזו. ברנרי נעזרת בספר שפרז כתב על אותה תקופה בחייו כדי ליצור את אחת הדרמות החזקות ביותר שנוצרו בעשור האחרון.
"איני רוצה לישון לבד" / צאי מינג ליאנג
אם חברת יוניטד קינג לא יאכזבו, יעלה הסרט הפיוטי של צאי מינג ליאנג ("שלום לפונדק הדרקון", "הנהר", "החור") במוזיאון תל אביב במהלך השנה הקרובה. זהו הסרט הראשון שצילם הבמאי במלזיה, ארץ הולדתו.
בסרטיו של מינג ליאנג אין עלילה במובן המקובל, ישנה אווירה של בדידות ואומללות ודמויות המחפשות נואשות אחר קצת חום אנושי - עובד זר מסין מותקף על ידי קבוצת עבריינים, עובד בניין מקומי החי בבניין נטוש אוסף אותו לביתו ומתאהב בו, ומלצרית במזללה מקומית מטפלת בבעלה המשותק. בין השלושה נרקמת מערכת יחסים עמוסה בהרס עצמי. "איני רוצה לישון לבד" הוא יצירה קולנועית מינימליסטית, הומו-ארוטית ואחד השיאים הקולנועיים של השנים האחרונות.
לפנייה לכתב/ת 
