שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    למה צ'ט הוא מקום פומבי? פרשנות
    אדם נאשם בנסיון למעשה מגונה בפומבי כי התפשט בצ'ט מול מצלמת הרשת שלו. מתי צילום עצמי בחדר הפרטי הופך אותו למקום פומבי?

    מצלמת אינטרנט הנמצאת בתחום הפרט, הופכת לפומבית, כאשר מתבצע בה שימוש בחדר שיחות מקוון (Chat Room). כך קובע השופט חנן אפרתי מבית משפט השלום (בפ' 1152/08 מדינת ישראל נ' חיים ניסים). כמו כן, קובע השופט אפרתי כי רשת האינטרנט ואתרי שיחות מקוונות הן מקום פומבי.

     

    "אתה לא מזהה אותי"?

    הנאשם שהופיע בפני השופט אפרתי, נכנס לאתרי שיחה מקוונים תחת הכינוי "שון". באחד מחדרי השיחה נוצר קשר בין הנאשם

    לתחקירנית ערוץ 10 אשר עשתה שימוש בכינוי "סיונוש".

     

    במהלך השיחה המקוונת בין הנאשם לתחקירנית, הבהירה התחקירנית לנאשם כי היא בת 13. למרות זאת, המשיך הנאשם לשוחח עם התחקירנית והציע לה הצעות בעלות גוון אירוטי, למרות שהיה ברור לנאשם כי מדובר בקטינה - על פי כתב האישום - ובמהלך אחת השיחות המקוונות עשה הנאשם שימוש במצלמת האינטרנט הנמצאת בחדרו - התפשט ועינג עצמו לפני המצלמה.

     

    נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין ביצוע מספר עבירות: ניסיון למעשה מגונה בפומבי (סע' 349(ב) וסע' 25 לחוק העונשין , התשל"ז – 1977) וניסיון להטרדה מינית (סע' 3(א)(6)(א) ו-5(א) לחוק למניעת הטרדה מינית – התשנ"ח -1998 וסע' 25 לחוק העונשין).

     

    החדר שלי הוא לא מקום פומבי

    לאחר הגשת כתב האישום, פנה הנאשם לבית המשפט וטען כי לא מולאו יסודות העבירה מאחר שהפעילות מול מצלמת האינטרנט בוצעה בחדרו, קרי – ברשות הפרט. ואם כך – אז היסוד הפומבי הנדרש לעבירה – איננו קיים.

     

    בית המשפט דחה את הבקשה בהגיעו לכמה מסקנות: שימוש במצלמת אינטרנט במסגרת חדר שיחות מקוון הופכת את המעשה, שהתבצע ברשות הפרט - למעשה שהתבצע ברשות הרבים.

     

    עוד קבע בית המשפט, כי כל עוד ניתן להיכנס אליהם, מכל מקום וללא הגבלה, "רשת האינטרנט ואתרי הצ'ט" עונים על הגדרת "מקום פומבי" ולכן המונחים "פומבי" ו-"רשות הרבים" תופסים גם למרחב הקיברנטי.

     

    בתי המשפט אוהבים אנלוגיות

    נראה כי ההחלטה ראויה וטוב שניתנה, במיוחד כאשר מדובר בהתנהלות מקוונת עם קטינים. ההחלטה משקפת בדיוק את האינטרס הציבורי שנועד בין היתר למנוע פעילות בלתי מקובלת בחברה מודרנית.

     

    ההחלטה מבהירה, ללא כחל וסרק, כי הדין שחל על העולם הפיזי חל גם בעולם הווירטואלי ונראה כי בהחלטתו זו סגר בית המשפט עוד סוגיה בדיני רשת.

     

    יחד עם זאת, מלשון ההחלטה ניתן לומר כי ממצאי בית המשפט עלולים להחטיא את המטרה החשובה יותר – יצירת ודאות משפטית.

     

    במקרה זה, בהחלטה בעלת השפעה והשלכות לא מבוטלות, נעשה שימוש ב-"אינטרנט" ו-"חדר שיחה", מילים בעלות עומק רב משמעות, באופן שטחי מדי, לטעמי. זו אינה הפעם הראשונה שבית משפט כזה או אחר מגיע למסקנות להן השלכות רחבות היקף. הבעייתיות בממצאים נובעת בעיקרה מן השימוש באנלוגיות.

     

    מאוד נוח לבצע השוואות מן העולם הפיזי לעולם הקיברנטי ויש בכך כדי לפשט ולהפוך את המצב החדש והלא מוכר - למוכר. למרות הדמיון החיצוני בין המקרים, בעיון מעמיק יותר, מתברר כי קיים קשר רופף מאוד בין הדימוי מן העולם הגשמי לבין העניין הווירטואלי.

     

    בכל פעם שבית המשפט עושה שימוש באנלוגיה מן העולם הפיזי, עליו להזהיר עצמו פעם אחר פעם כי קיימת סכנה בניסיון ליצור קשר לוגי בין פעולה בעולם הקיברנטי, לבין פעולה בעולם הפיזי.

     

    מהו האינטרנט?

    ראשית נגדיר: מהו האינטרנט? דיו רב וגם דפי HTML רבים נשפכו בעניין הגדרת האינטרנט ולכל אחד דעה כזו או אחרת. יחד עם זאת, המכנה המשותף הנמוך ביותר מוסכם על כולם.

     

    האינטרנט כפי שלפעמים נוטים לחשוב אינה שירות הרשת הכלל עולמי -World Wide Web . האינטרנט הינה רשת גלובלית עליה מופעלים טכנולוגיות ושימושים שונים המאפשרים שירותי מידע כגון: דואר אלקטרוני (Email), אחסון קבצים (FTP), שיתוף קבצים (P2P), תקשורת (VOIP), וידאו (VOD) ועוד ועוד ועוד וכן גם ה-WWW.

     

    לענייננו, בעת שבית משפט קובע כי ה-"אינטרנט" הינו מקום פומבי כאשר ניתן להיכנס אליו מכל מקום וללא הגבלה, ברורה ההחמצה. הרי האינטרנט הינו מרחב חסר גבולות לכאורה ומוגבל רק ביכולת המוח האנושי להגות דרכי ביטוי ושיתוף, טכנולוגיות וטכניקות נוספות לשימוש במרחב זה.

     

     

    לכן, התייחסות כוללנית להגדרה אמורפית כגון זו של ה-"אינטרנט" עלולה לגרום להשלכות לא רצויות, לא ראויות הגדרתית, ולבסוף, לא יעילות במבחן הכלכלי-ציבורי של המשפט.

     

    מוטב היה אם בית המשפט היה מתייחס באופן פרטני לטכנולוגיה או לשימוש הספציפי של שירות המידע הרלוונטי לעניין העומד בפניו ונמנע מלהתייחס ל-"אינטרנט" כאל דבר ברור ומוגדר.

     

    חדר שיחה – ציבורי או פרטי?

    ככל שנוגע ל-"חדר שיחה" גם הגדרה זו אינה כה טריוויאלית. ראשית, קיימים מספר סוגים של חדרי שיחה ומספר דרכים להשתתפות בשיחה. כך למשל, קיימים חדרי שיחה בהם כל אחד יכול להיכנס ולצפות בשיחה המתרחשת בין הנמצאים בחדר, וקיימים חדרי שיחה בהם רק אלה שהוזמנו או הזמינו רשאים להיכנס ולצפות בשיח המתבצע בחדר זה.

     

    האם דינו של חדר שיחה פרטי בו נמצאים שני משוחחים בלבד ואף אחד אחר לא יכול לצפות בתוכן השיחה כדין חדר שיחה ציבורי בו כל גולש יכול לצפות בשיח הציבורי? ברור שלא!

     

    כאשר אדם מזמין בחורה לחדרו הפרטי, סביר לצפות כי ההתנהלות בחדר זה נמצאת בתחום הפרט באופן מובהק. מאידך, סביר להניח כי התנהלות בחדר שיחה ציבורי תיתפס כפעילות פומבית, כפי שאכן שנקבע בהחלטה.

     

    חדר פרטי הוא חדר פרטי

    לא ברור מתוך ההחלטה האם הראיות שהוצגו בפני בית המשפט מצביעות על שימוש בחדר שיחה ציבורי או פרטי. במידה שמדובר בחדר שיחה ציבורי, אכן על המשתתפים בו לצפות כי אחרים יהיו נוכחים לתכני שיחתם, ועל תכנים אלה אמורים לחול כל הכללים שחלים על מקום ציבורי בעולם הפיזי.

     

    אולם אם מדובר בחדר שיחה פרטי, יכול להיות שבית המשפט היה מגיע למסקנה אחרת הואיל ועל חדר זה אמורים לחול כל הכללים שחלים על רשות הפרט בעולם האמיתי.

     

    כך או כך, אם הנכם צד במשפט הקשור לדיני רשת - ודאו כי נסיבות המקרה ברורות היטב לבית המשפט. הייתי אף ממליץ לאמץ אנלוגיה אשר תתאים לנסיבות המקרה ולעשות בה שימוש. אולי בית המשפט יאמץ גם הוא את האנלוגיה, ויגיע למסקנה הפוכה מזו שהיה מגיע אליה לפני כן.

     

    עו"ד אביב אילון ממשרד אילון, אגרט ושות', מתמחה בדיני אינטרנט ומחשבים ובעל אתר דיני רשת

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים