כוכבי לכת, מזלות וחלליות בחג השבועות
כל סוף שבוע מזמין אתכם ערוץ המדע של ynet לקחת פסק זמן ולהסתכל בכוכבים, בהנחייתו של ד"ר יגאל פת-אל, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה
בשבוע שעבר צפינו בכוכב הלכת מאדים, לרגל נחיתת הנחתת פניקס על פניו. כמו כן התבוננו בכוכבי הלכת שבתאי וצדק. היום נתמקד דווקא במזלות המארחים את כוכבי הלכת מאדים ושבתאי. אך קודם לכן, נספר לכם על שני אירועים שיתרחשו השבוע בשמים.
הראשון הוא ההתקבצות של הירח ומאדים. הירח נע סביב כדור הארץ ומשלים הקפה סביבו אחת לחודש. מי שצופה בירח יכול להבחין בתנועתו על פני כיפת השמים אפילו במרווחי זמן של שעות. השבוע תהיינה לנו שתי הזדמנויות להבחין בכך.
ב-8 ביוני (יום ראשון), ימצא הירח בסך הכל כמעלה וחצי דרומית למאדים (גודלו הזוויתי של הירח הוא כמחצית המעלה, כך שבעת ההתקבצות המרחק בין מאדים לירח יהיה 3 קטרי ירח). מי שיצפה בהתקבצות בתחילת הערב יוכל לראות את הירח מתקרב אט-אט אל המאדים.
למחרת היום, הירח יהיה מזרחית מהמאדים אך הוא בדרכו למפגש נוסף: ב-9 ביוני הוא יצור משולש שמימי מרהיב עם כוכב הלכת שבתאי ועם הכוכב רגולוס, הכוכב הראשי בקבוצת אריה (המערבי מבין השניים) כשהירח יהיה מזרחית מהצמד. אגב, השימוש בירח כמצביע וכמורה דרך עוזרת מאוד למציאת כוכבי הלכת בשמים וכן למציאת כוכבים בהירים "הנקרים בדרכו".
מידע נוסף על התקבצויות הירח עם כוכבי לכת וכוכבי שבת אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי, אך בזאת לא הסתיימה החגיגה. אירוע נוסף שיתרחש השבוע הוא מעברן של מעבורת החלל "דיסקברי" ותחנת החלל הבינלאומית מצפון לקבוצת "אריה" (פירוט בהמשך).
החמורים שהפכו לכוכבים
מאדים מתארח כרגע בקבוצת הכוכבים "סרטן", אחד מתריסר המזלות, שהיא אחת מקבוצות הכוכבים הפחות בולטות בשמים בכלל ובגלגל המזלות בפרט. כוכבי הקבוצה חיוורים מאוד וקשה לראותם מתוככי עיר. אפשר לצפות במשקפת שדה לכיוון המאדים ולראות שהוא מצוי באזור שומם, יחסית, של השמים. לקראת אמצע יוני עוזב מאדים את תחומי קבוצת סרטן ועובר לתחומי קבוצת אריה.
המיתולוגיה של קבוצת סרטן מעניינת מאוד; שני הכוכבים הבולטים בקבוצה, סרטן ו- סרטן, מכונים, לא פחות ולא יותר, בשמות – "אסלוס בוראליס" ו"אסלוס אוסטרליס", ובעברית פשוטה, החמור הצפוני והחמור הדרומי (ראו מפה).
כיצד נשתרבבו היצורים ארוכי האוזניים לקבוצת סרטן? התשובה טמונה, כנראה, במקור שמה של הקבוצה. לפני כ- 4000 שנים, הייתה השמש ממוקמת בדיוק בקבוצת סרטן ביום הארוך ביותר בשנה. אז, הייתה השמש בנקודה הצפונית ביותר במהלכה על פני כיפת השמים, ממש מעל לראשם של המצרים הקדמונים. חומה העיק עליהם מאוד בימי הקיץ (מכאן השם –חוג הסרטן – המציין את קו הרוחב 23+ על פני כדור הארץ, שהוא המקום הצפוני ביותר שבו אפשר לראות את השמש מעל הראש). לכן, קבוצת סרטן סימלה בימים רחוקים אלה את שיא הקיץ.
המצרים הקדמונים שמו לב לתופעה נוספת. בניגוד למקובל לחשוב, השמש מצויה בנקודה הרחוקה ביותר מכדור הארץ דווקא בימים החמים של תחילת חודש יולי (מסלול כדור הארץ סביב השמש הוא אליפטי קמעא ולא מעגלי). לכן, מהלכה על פני כיפת השמים בימים אלה הוא האיטי ביותר מבין ימות השנה. מסיבה זו קראו המצרים הקדמונים לקבוצת הכוכבים שבה שהתה השמש בחודש יולי בשם "חיפושית", ליצור המתהלך באיטיות.
היוונים חיפשו יצור קרוב יותר ללבם של שוכני ים וקראו לה סרטן, יצור המתהלך בכיוון ההפוך. זאת כיוון שלאחר שהשמש מגיעה לנקודה הצפונית ביותר במהלכה בשמים, היא משנה כיוון ומתחילה להדרים, לקראת הסתיו והחורף. לפי המיתולוגיה היוונית, כאשר הרקולס לחם במפלצת הידרה, כל החיות האחרות עמדו לצדו. רק הסרטן הגיח מהאגם, חסר סיכוי לחלוטין מול הענק הרקולס וצבט אותו ברגלו. הרקולס הזועם מחץ את הסרטן ברגלו, אך הרה, אשתו של זאוס, מיקמה את הסרטן בשמים להיות אחד מתריסר המזלות.
אז בכל זאת, מאין באו החמורים? אמנם, גם החמורים הם יצורים שמתנהלים באיטיות ראויה לציון. אך הסיבה טמונה בסיפור מיתולוגי נוסף הקשור בקבוצת סרטן:
הֶרָה שנאה את דיוניסוס, פרי הניאופים של בעלה עם סֶמֶלֶה, אלת הירח. הרה, שבעלה בגד בה לעתים תכופות, תכופות מדי, לא יכלה לנקום בבעלה הנואף ולכן נקמה בפרות הניאופים שלו ובפילגשיו. הרה הטילה בדיוניסוס שיגעון. הנער האומלל, שעדיין לא מונה להיות אל היין, ביקש לשווא להירפא מטירופו. אולם, רק אפשרות אחת הייתה בידו, ללכת אל האורקל (מעין מגיד עתידות) שישב בדוֹדוֹנָה כדי לקבל את הנחיותיו.
דיוניסוס יצא למסעו הארוך אל דודונה מלווה ברעו סילנוס ובמקהלה עליזה של סטירים ונימפות. לאחר מסע ארוך הגיעה החבורה לביצה רחבת ידיים שכל המרטיב את רגליו במימיה דינו מוות. בעוד דיוניסוס ומלוויו עומדים אובדי עצות על שפת הביצה, הגיחו שני חמורים שהציעו לשאת את דיוניסוס ואת סילנוס על גבם, לבל יירטבו במים, עד למקדש האורקל שבקצה הביצה. דיוניסוס וסילנוס עלו על שני החמורים וחצו את הביצה בשלום. משהגיעו לאורקל רכובים על החמורים אכן נרפא דיוניסוס משיגעונו ושפיותו שבה אליו. דיוניסוס לא שכח את החמורים וכאות הוקרה מיקמם בשמים.
מעברים בהירים מאוד של תחנת החלל ומעבורת החלל בשמי ישראל
עד כמה שזה נשמע מפתיע, אפשר לראות לוויינים בעין גם מתוך עיר ומעברם יכול להיות מחזה מרהיב. בשבוע של חג השבועות יהיו לנו שתי הזדמנויות לצפות במעברים כאלה. בימים אלה עוגנת מעבורת החלל "דיסקברי" בתחנת החלל הבינלאומית, אליה הגיעה על מנת להתקין מעבדה יפנית משוכללת ועל מנת לפתוח סתימה בשירותי התחנה. המעבורת עוגנת בתחנת החלל הבינלאומית עד שתינתק ממנה במוצאי שבת הבא ותשוב אל כדור הארץ. שני הגופים יוצרים יחדיו גוף גדול, המחזיר את אור השמש אלינו, ולכן קל מאוד לראותם בעין בשעות החשיכה, כאשר הם חוצים את השמים.
ב-9 ביוני, בשעה 21:15, אפשר יהיה לראות את תחנת החלל והמעבורת הצמודה אליה חולפות בשמי ישראל מכיוון צפון-מערב לכיוון מזרח. בעת המעבר שני הגופים, שייראו כגוף אחד, יהיו זוהרים מאוד ובדרכם יחלפו בין העגלה הגדולה לבין קבוצת אריה, שבאותו היום ממש מארחת את הירח וכוכב הלכת שבתאי (ראו לעיל).
מי שיעקוב אחר המעבר (שנמשך כמה עשרות שניות בסך הכל), יוכל לראות שאורם של שני הגופים יגווע בהדרגה עד שהם ייעלמו כליל מהעין בטרם יגיעו לאופק המזרחי. הסיבה נעוצה בעובדה ששני הגופים מקבלים את אור השמש, ששקעה במערב קודם לכן. שני הגופים ייראו כל עוד אורה של השמש לא יוסתר מהם על ידי כדור הארץ. כאשר הם ייעלמו מהעין, סימן הוא שנכנסו לצלו של כדור הארץ. עבור האסטרונאוטים הנמצאים בתחנת החלל, השמש תשקע ברגע זה מעבר לכדור הארץ.
ביום למחרת, בשעה 20:04, יחלפו שני הגופים במעבר ארוך מאוד, כמעט מאופק לאופק. הנתיב יהיה דומה לזה של היום הקודם אך שני הגופים יהיו פחות בהירים. מכיוון שביום זה המעבר מתרחש מוקדם יותר, כשהשמש מצויה קרוב יותר לאופק מאשר ביום הקודם, אנו נראה מעבר ארוך יותר.
ב-11 ביוני, בשעה 20:25, יחול המעבר השלישי. שוב באותו מסלול ושוב שני הגופים יהיו בהירים מאוד וייראו בקלות. מפות והסברים מפורטים על המעברים של השבוע אפשר למצוא באתר מרכז האסטרונומיה על שם אילן רמון באוניברסיטת בן-גוריון.
ד"ר יגאל פת-אל הוא מנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ויו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה. אמיר ברנט הוא חבר באגודה הישראלית לאסטרונומיה ובמרכז אילן רמון, אוניברסיטת בן-גוריון.
לפנייה לכתב/ת 
המעבורת "דיסקברי" בתחנת החלל הבינלאומית
צילום: איי פי
