למה בחו"ל יש תו איכות למזון ובישראל לא?

העלייה במודעות לבריאות והצורך שלנו במידע מכניסים אותנו למלכוד מול מדפי הסופרמרקט: איזה מוצר עדיף לקנות, ועל מה עדיף לדלג? הבעיה היא שאנחנו לא מתעכבים שם יותר מדי. "יותר משני שלישים מהצרכנים מבלים שלוש עד עשר שניות בלבד מול המדף - פרק זמן שאינו מאפשר להם להתעמק בכתוב על התוויות‭,"‬ אומר ד"ר ליאון ג'נסן, יועץ מדעי של צ'ויסס - קרן בינלאומית שמדרגת מוצרי מזון על פי קריטריונים בריאותיים, שנוסדה לפני שנתיים בהולנד ע"י קונצרן המזון יוניליבר.

הכלי שיכול לסייע לצרכנים בתהליך ההחלטה אם לרכוש מוצר מזון או לוותר עליו, טוען ד"ר ג'נסן, הוא תו שמסמן את המוצרים המועדפים בריאותית. הרעיון נשמע טוב, לפחות תיאורטית. הצרכן מתלבט מול המדף, הרגולטור (משרדי הממשלה או הגופים הרשמיים) לא מעניק לו כלים שיסייעו לו לקבל החלטה - והתעשייה נכנסת לחלל שהתהווה ומספקת מענה.

באפריל 2007 פירסמה ועדה מדעית שהקימה צ'ויסס קריטריונים שקבעה לסימון מוצרי מזון מומלצים. הקריטריונים מתייחסים לשמונה רכיבים בריאותיים מובילים במזון, כמו שומן, שומן טרנס, נתרן וסיבים תזונתיים. כדי שמוצר יוכל לזכות בהמלצה של צ'ויסס ולקבל את התו שלה עליו לעמוד בקריטריונים האלה. "מי שמחליט אילו מוצרים יקבלו את התו שלנו, על פי הקריטריונים שקבענו, הוא ה‭- S.G.S-‬ גוף מסמיך אובייקטיבי ובלתי תלוי, שמקובל באירופה‭,"‬ מסביר ד"ר ג'נסן.

התו של צ'ויסס לא ניתן ללא תמורה. ההצטרפות לקרן וקבלת הלוגו כרוכה בתשלום, שמשתנה ממדינה למדינה ומושפע גם מגודל החברה. בהולנד, לדוגמה, הסכומים נעים בין ‭2,500‬ ל‭125-‬ אלף יורו בשנה. כמחצית מדמי התשלום השנתי משמשים לפרסום המוצרים שזכו בתו.

יותר מ‭2,000-‬ מסומנים

שנתיים אחרי ייסוד הפרויקט מתהדרים כבר כ‭2,000-‬ מוצרים אירופיים בתו הבריאות של צ'ויסס. אבל מתברר שמנגנון הפיקוח של הקרן, שלא מפעילה מעבדות משלה כדי לבדוק את המוצרים שהיא מאשרת, לא חף מבעיות. גם מנגנון הסנקציות פועל בעצלתיים. "ה‭S.G.S-‬ מסתמך על המידע שהוא מקבל מהיצרנים‭,"‬ מודה ד"ר ג'נסן. "אם אנחנו מפקפקים בהצהרות, אנחנו עשויים לבקש ממצאי בדיקות מעבדה מוסמכות. עד היום בדקנו מאה מוצרים. שישה נמצאו כגבוליים ונבדקים מחדש. ביקשנו הסברים מהיצרנים לגבי המוצרים שתכולתם חרגה מהמוצהר. אם נמצא סתירה אנחנו יכולים להזהיר את היצרן ולהגיע עד לדרישה להסרת הלוגו, סנקציה שלא נזקקנו לה עד היום‭."‬

בעיה אחרת היא שלוגואים של סימון תזונתי שמקורם בחברות או ברשתות, ולא רק במקרה של צ'ויסס, נוטים לפשטנות ולממוצע. "לצרכנים יש היום דרישות ספציפיות יותר. יש שרוצים אוכל אורגני, יש שלא רוצים צבעי מאכל. תפיסת הרכיבים הבסיסיים - שומן, סוכר, מלח - כפרמטרים לקביעת בריאות המוצר היא גישה ארכאית‭,"‬ אומר בכיר בתעשיית המזון.

"בהולנד שותפות לפרויקט שלנו כמאה חברות, ואנחנו רואים שיפור בריאותי משמעותי בפרופיל של שורה ארוכה של מוצרים בעקבות הסימון שלנו‭,"‬ טוען מנגד ד"ר ג'נסן‭" .‬חוקרים מאוניברסיטת אמסטרדם מדדו בכמה הופחת השימוש ברכיבים מזיקים בחברות שהתחילו להשתמש בלוגו שלנו. כך למשל יצרנית קאפ א סופ, מרק מוכן באבקה, הפחיתה את כמות הנתרן מ‭400-‬ ל‭350-‬ מ"ג ל‭100-‬ גרם בעקבות הדרישות שלנו, וכתוצאה מכך הפחיתה את השימוש במלח ב‭1,000-‬ טון. כלומר הצרכנים אכלו פחות אלף טון של מלח‭."‬

אבל חברות המזון הבינלאומיות הגדולות, כמו פפסיקו, דנונה ונסטלה, עדיין לא נכנסו לפרויקט. הסיבה ברורה. אמנם יוניליבר אינה בעלת צ'ויסס, אבל רוחה מרחפת מעל הפרויקט. גם בארץ מי שדוחף אותו הוא מוטי קרן, מנכ"ל יוניליבר ישראל, ולך תשכנע מתחרים להצטרף לחגיגה. "אנחנו לא יוניליבר‭,"‬ מדגיש ד"ר ג'נסן. "אנחנו משתמשים במדענים בלתי תלויים, בחברת הסמכה בלתי תלויה, מנסים לעשות את הלוגו הכי אובייקטיבי שאפשר, וזקוקים לחברות בינלאומיות כדי לסייע לנו להיכנס למדינות נוספות‭."‬

לא במקרה נבחרה ישראל להיות אחת המדינות שבהן משקיעה צ'ויסס מאמצי חדירה. החל מחיזוריו של קרן אחרי עמיתיו בהתאחדות התעשיינים וכלה בהבאתו של ד"ר ג'נסן לכנס 'תזונה מונעת איחוד כוחות‭,'‬ שייערך בתחילת השבוע בתל אביב.

"אנחנו מדינה שבה ארבעה יצרנים שולטים על רוב שוק המזון. יוניליבר בפנים. די להם לשכנע את שטראוס, תנובה ואסם-נסטלה, ותהיה להם נוכחות דומיננטית בסופרמרקטים‭,"‬ אומר מנהל בכיר בתעשיית המזון. כרגע המתחרים הגדולים לא מזדרזים להצטרף. גבי לסין, מנכ"ל קבוצת שטראוס, לא גילה אופטימיות רבה לגבי סיכויי ההצלחה של התו החדש, למרות שעקרונית הוא מסכים ששיטת סימון המוצרים של יוניליבר טובה. להערכתו, ייטב אם תמונה ועדה אובייקטיבית מטעם משרד הבריאות לנושא סימון המוצרים. חגית אדלר, סמנכ"ל קבוצת תנובה, אומרת שהחברה טרם גיבשה את עמדתה. באסם לא הזדרזו להגיב על פנייתנו.