תודה לאל, גם היום חציתי בשלום

שלום לך אדוני המפכ"ל. כן, אני יודעת שאתה מאד עסוק, ונושאים ממש-ממש חשובים טורדים את מנוחתך. אני יודעת גם שלקולו של האזרח הפשוט, מה לעשות, אתה יכול להעניק פחות תשומת לב. אחרי הכל, עם סוללת יועצים ואנשי מקצוע בכירים סביבך, אתה ודאי נדרש להכרעות הרות-גורל, גדולות פני כמה מטרדות פלוני או אלמונית.

ובכל זאת, אני רק שאלה - ספר לי, מתי בפעם האחרונה ניסית לחצות את הכביש ברחוב סואן, במעבר חצייה, ללא מדים? לא זוכר, נכון? ובכן, אני עושה זאת כל הזמן. מדויק יותר, אני מנסה כל הזמן. בכל בוקר בדרכי לעבודה, אני עושה מה שכל הולך רגל עושה בלית ברירה. מנסה לחצות כביש. במקרה שלי, הרחוב הסואן נחלת יצחק בתל אביב, שבשעות אלה עמוס בתנועה ממהרת.

וזה הולך ככה. אני ממתינה מול מעבר החצייה, עומדת בהיכון לרכב שיהיה מוכן לעצור. ניחשת נכון - אין כאן רמזורים, לפחות לא בקטע בן כמה מאות המטרים בו אני עוברת. ההמתנה הזו מיותרת. כל עוד הכביש אינו מתרוקן בין גל אחד (וארוך מאד) של מכוניות חוצות לאחר, אין לי שום סיכוי. אף נהג אינו מואיל בטובו לעצור, ולתת להולכי הרגל את 20 השניות הדרושות כדי לחצות את הכביש בבטחה.

והעסק חמור עוד יותר כאשר נמצא כבר אחד כזה. מסתבר שהצרות במקרה כזה, הופכות לגדולות עוד יותר. במקרה הטוב, כלי רכב "מיישרים עמו קו", ועוצרים אף הם, רק כדי לצפצף ולהתריע שהם ממהרים. ואלה מקרים נדירים. במקרה הפחות טוב, והשכיח יותר, כלי הרכב שנעים במסלול מקביל, פשוט מתעלמים מהרכב העומד לפני מעבר החצייה, וממשיכים לדהור. הולכי רגל חסרי ניסיון שהחלו לחצות, נאלצים לבלום סנטימטרים מכנף מכונית דוהרת ב-70 קמ"ש. המצב כה גרוע, עד כי גם נהגים המעוניינים לעצור לטובת הולכי רגל, נמנעים לעשות כך מפחד שיחזו בתאונת דרכים קטלנית, בה הם "אשמים" בעקיפין.

עכשיו, ידוע וברור לי שאינך יכול לחנך את נהגי ישראל. אתה הרי לא אמון על חינוך והסברה, אלא על אכיפה. וכאן בדיוק טענתי כלפיך. באותו רחוב בדיוק, בו מאות הולכי רגל חוצים כביש באימה מדי יום, עומדת ניידת עם מספר שוטרים. כל אלה עוסקים בעבודה חשובה - תפיסת נהגים סוררים ללא חגורת בטיחות, וכאלה שלא אותתו בפניה לרחוב אחר. מבלי להמעיט בחשיבות פעילות זו, סכנת חיים באופן ישיר אין בה. עבירות אלה בוודאי אינן מסכנות את חיי הזולת כמו אי עצירה לפני מעבר חצייה.

אז קודם כל, אולי הגיע הזמן לנסות ולשנות גישה, ולתת שירות גם לאזרח שאינו מצויד במכונית. אולי הגיע הזמן לשמור עליו מהקטל בכביש, ולא רק על זה שיושב בתוך אוטו. אולי הגיע הזמן גם לטפל בחוסר החינוך והכבוד לזולת, ולהבהיר לנהגי ישראל שהולכי הרגל הם משתמשי כביש שווי זכויות. ותראה איזה יופי. אפילו מבחינה פיננסית אתה לא עומד לסבול.

את אותם שוטרים שעומדים בתחילת הרחוב וממתינים לנהג ששכח לאותת או לחגור, הסט כמה עשרות מטרים לאחד הכיוונים, כדי שיטפלו במתעלמים. אני מבטיחה לך, לפחות בתקופה הראשונה, תעשה שם הרבה יותר כסף מדו"חות. ועוד עניין קטן ואחרון, לתשומת לבך. גם כלי רכב משטרתיים אינם עוצרים להולכי הרגל. רק שתדע.