"ההלכה היהודית מעודדת שימוש בתאי גזע עובריים לצרכי ריפוי"
הרב אברהם שטיינברג, חתן פרס ישראל ומחבר האנציקלופדיה למדע והלכה, אמר את הדברים בהרצאה מיוחדת באוניברסיטת בר-אילן, לרגל קבלת תואר ד"ר לשם כבוד. לדבריו חקר תאי גזע יסייע במציאת מרפא למחלות קשות כגון פרקינסון וסכרת
"בניגוד לגישה הקתולית, שאוסרת מחקר בתאי גזע עובריים, הגישה היהודית דווקא מתירה מחקר כזה". כך אמר פרופ' הרב אברהם שטיינברג, מנהל המרכז לאתיקה רפואית בבית הספר לרפואה בירושלים וראש המכון לאתיקה רפואית בשערי צדק, שזכה השבוע לתואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.
פרופ' שטיינברג, שזכה לפני כמה שנים בפרס ישראל לתרבות תורנית על חיבור האנציקלופדיה למדע והלכה, אמר את הדברים בהרצאה שנשא בפני אנשי סגל וסטודנטים בבר-אילן, ערב קבלתו את התואר הנכבד.
עוד ב"הידען": דף תאי גזע
שטיינברג טען כי הגישה המתירנית של ההלכה היהודית היא זו שאפשרה לישראל להיות בחזית המדעית בתחום פיתוח תאי גזע, וכי כמה מהתגליות הגדולות בתחום נעשו במעבדות ישראליות. שטיינברג הסביר שההבדל בין הגישות בדתות השונות נעוץ בראייה הדתית הממקמת את רגע הפיכת העובר לאדם בנקודות זמן שונות מאז ההפריה.
בתהליך הפקת תאי הגזע נדרשים החוקרים להשמיד עוברים בני 4-5 ימים. לדבריו, הקתולים מנסים למנוע את המחקר בתאי גזע משום שלפי אמונתם הנשמה נכנסת לגוף ברגע ההתחברות של הזרע והביצית בין אם ברחם או במבחנה. לראייתם, כל ביצית היא אדם בפוטנציה שיש לו את כל הזכויות והשמדתה נחשבת רצח בכל שלב.
מנגד, ביהדות ישנן מספר דעות בנוגע לגילו של עובר בעל הזכויות, אך הדעה המקובלת היא 40 ימים. קריטריון חשוב נוסף, המאפשר מחקר בתאי גזע על פי היהדות, הוא הטענה שלעובר הנמצא במבחנה אין עדיין את הפוטנציאל להפוך לאדם, כי הוא אינו מושתל ברחמה של אישה. שתי סיבות אלה מובילות לכך שעל פי היהדות ניתן להשתמש בעוברים מהפריות חוץ גופיות.
עוד ב"הידען": איגוד האסטרונומים זורק לפלוטו עצם
בהרצאתו תיאר פרופ' שטיינברג כיצד מפיקים תאי גזע ואת הפוטנציאל העצום שיש בתאים אלה לצורכי ריפוי מחלות קשות ובהן פרקינסון וסוכרת. "אם נצליח למצוא את המנגנון שאומר לתא הגזע לאיזה תא להפוך, ניתן לבקש ממנו במקרה של פרקינסון להפוך לתא המייצר דופאמין ובמקרה של סוכרת לתא לבלב המייצר אינסולין", אמר שטיינברג.
שטיינברג תומך גם בשיבוט רפואי, בו משתילים תא של אדם בוגר לתוך ביצית שתוכנה הוצא ממנה, בכדי לגרום לביצית הזו להתחלק. כעבור 4-5 ימים מפיקים את תאי הגזע ומשתילים אותם בגוף התורם, וכך נחסך הסיכון של דחיית הרקמות. לדבריו, החוק הישראלי אינו אוסר על שיבוט לצרכי הפקת תאי גזע לריפוי ובלבד שהעוברים שייווצרו בדרך זו לא יושתלו ברחם.
לסיכום, קבע פרופ' הרב שטיינברג כי אם הדבר נועד כדי להציל את חייהם של מיליוני אנשים, מותר להקריב לשם כך צבירי תאים של עוברים עודפים מהפריות חוץ גופיות. במיוחד כשהם עומדים בשני הקריטריונים – שימוש בעובר בן פחות מ-40 יום והימנעות מהשתלה ברחם אישה.
לפנייה לכתב/ת 
עובר. מאיזה גיל נחשב הוא לאדם?
צילום: איתי גל
לאתר ה"ידען"
