שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סרקוזי בעקבות ברלוסקוני
    נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, מבקש להפריט את השידור הציבורי, בצעדים שנשמעים מוכרים. התקשורת הצרפתית יוצאת לקרב שיקבע במידה רבה את עתידה
    בעוד הסקרים מורים על ירידה חדה באחוזי הפופולריות שלו בבית, מפרשת התקשורת המקומית את יוזמות החוץ של נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי (ובכללן הביקור המוצלח בשבוע שעבר בירושלים וברמאללה והזמנה של נשיא סוריה, באשיר אל-אסד, לחגיגות ה-14 ביולי בארמון האליזה), כנסיון שקוף לספין פוליטי. הנאום מול חברי הכנסת עשה אמנם רושם רב בירושלים, אבל לפחות בתקשורת הצרפתית מתקשים בימים אלה להסתיר את חוסר הנוחות, בלשון המעטה, מיוזמותיו החדשות של נשיא הרפובליקה לקראת הפרטה כללית של כלי התקשורת הציבוריים.

     

    ששה חודשים אחרי שאומץ הרעיון לבטל כליל את הפרסומות בתחנות הטלוויזיה והרדיו הציבוריים, מוטל היום בספק עתידו של השידור הציבורי הצרפתי ככלי תקשורת עצמאי ובלתי תלוי. "צרפתים, אתם הולכים לשלם בכדי לא לראות פרסומות בטלוויזיה הממלכתית", זעקו כותרות העיתונים. מישהו, אחרי הכל, יצטרך לשלם את החשבון. חבר בוועדה המיוחדת שהקים סרקוזי לבדיקת הנושא אמר בראיון לעיתון הצרפתי "ליברסיון" בשבוע שעבר כי היוזמה תוביל, ככל הנראה, את השידור הציבורי הצרפתי ל"גרעון כרוני". בצרפת, יש לא מעט שאומרים היום: "בדיוק לזה מחכים באליזה".

     


    ברלוסקוני. בניגוד לסרקוזי, בעל שליטה בטלוויזיה מסחרית (צילום: איי פי)

     

    מהצד השני, קיבלו במתנה רשתות הטלוויזיה המסחריות, ששירתו לא מעט את סרקוזי במהלך הקמפיין הנשיאותי, הפסקת פרסומות נוספת במהלך שעת שידור סרטים. מהלך זה הקפיץ לא מעט אנשי קולנוע מובילים, כמו אלן קורנו, סדריק קלאפיש וברטראן טברנייה, שזעקו חמס נגד הצעד הזה בפרט ונגד היוזמות האודיו-ויזואליות של סרקוזי בכלל: "אם יש משהו שמאפיין כיום את הפוליטיקה האודיו-ויזואלית בצרפת, זו המהירות בה נזעקת הממשלה שלנו לעזרתן של התחנות המסחריות והפניית הגב שלה בכל הנוגע לתמיכה ביצירה", כתבו בקול קורא שפורסם ביומון ה"ליברסיון".

     

    "המהפכה האידיו-ויזואלית של סרקוזי", כך הגדיר השבועון הסאטירי המאויר "Le Canard Enchaine" את שלל היוזמות הנמרצות של נשיא צרפת בכל הנוגע לשידור הציבורי. באותו היום ממש בו פורסם המאמר, בשבועון הנחשב לאחד ממעוזי האינטליגנציה הצרפתית, הפתיע סרקוזי עם יוזמה חדשה שמתעלה על כל קודמותיה. "מנהל הטלוויזיה הציבורית ימונה על ידי האליזה", זעקה ביום שישי הכותרת הראשית של היומון "לה מונד" שהקדיש מאמר מרכזי, מאמר מערכת ועוד שתי כתבות נפרדת לנושא. "המערכת החדשה תהיה דמוקרטית, הסביר סרקוזי. אם לשפוט על פי התגובות הראשוניות, יהיה לו קשה לחלוק את האמונה הזו ואת ההיגיון העומד מאחוריה", מבהירים ב"לה מונד" את עמדת המערכת ומזהירים כי הנוף הפסטורלי של המדיה האודיו-ויזואלית הצרפתית, עלול במהרה להפוך לשדה קרב.

     

    בעמוד המוקדש לכלכלה ולתקשורת מאותו היום אפשר למצוא, לא במקרה, ראיון עם
    ז'אן קלוד דאסייה, המנכ"ל החדש של רשת הטלוויזיה הפרטית TF1, הנחשב מקורב מאד לצלחתו של סרקוזי. רשת הטלוויזיה הפרטית ידעה לאחרונה טלטלות לא מעטות, ביניהן פיטוריו המתוקשרים של אחד מכוכביה הבולטים, פטריק פואברה ד'ארבור. נסיבות הפיטורין המהירים והברוטליים אינן ברורות. בעיתונות הצרפתית מרמזים על הערת אגב "שלא במקומה" של המנחה בעניין נשיא הרפובליקה החדש, עם בחירתו. "זו שמועה מטופשת ולא הוגנת. מטרתה היחידה היא לפגוע", אומר דאסייה בראיון ומדבר על ארגון מחדש וצרכי השעה. TF1 היא, כאמור, רשת טלוויזיה מסחרית פרטית, שבה שם המשחק הוא כסף ורייטינג.

     

    השפעות זרות על רשת טלוויזיה מסחרית הן רעה חולה שמכמותה לכאורה מוגנות הרשתות הציבוריות. זו אולי הסיבה העיקרית שהעיתונות הצרפתית נזעקת, גם אם מאוחר מדי, לימינו של השידור הציבורי, שבדומה לישראל, מקרטע, חנוק ומאוים. "בניגוד לסילביו ברלוסקוני באיטליה, לניקולא סרקוזי אין את האמצעים לרכוש את רשתות הטלוויזיה כפי שהוא חולם לעשות, אז הוא החליט להשתלט עליהן בתערובת מגרה של ברוטליות וציניות", פותח בסוף השבוע ה"לה מונד" מאמר מערכת יוצא דופן בחריפותו. "הטלוויזיה הציבורית היא הכל חוץ ממודל לארגון טוב או לאיכות מובטחת. מינוי המנהל שלה רחוק מלהיות מודל לשקיפות. זו לא סיבה לשבור לה את הכליות", מסכמת מערכת העיתון את המאמר, "תפקיד הרשתות הציבוריות – ליידע, לחנך ולהתריע – חשוב מכדי שישלוט בו איש אחד בלבד, גם אם הוא נשיא הרפובליקה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    סרקוזי בכנסת. נסיון לספין?
    צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
    לאתר ההטבות
    מומלצים