מיוחד ל-ynet: שליח CNN חוזר לזוועות של דרפור
הוא חווה וסיקר אזורי עימות רבים, אבל היקף המצוקה והסבל בדרפור הדהים אותו יותר מכולם. ניק רוברטסון, כתב בכיר ברשת CNN, שב לאזור האסון שבסודן, כדי להחזיר את חבל-הארץ למוד הקרבות לתודעה הציבורית. "זה פשוט מחריד", הוא מספר בשיחה עם ynet, בעקבות סרט חדש בנושא - שקטעים ממנו מוצגים כאן לראשונה
בסרט, שישודר היום (שבת) ומחר ברשת CNN, מתעד רוברטסון את קשייו של כוח המשקיפים המשולב שהחל להתפרש בדרפור בסוף השנה שעברה אך עדיין סובל ממצוקה חמורה בציוד ובתחמושת שבעטיה הוא אינו מסוגל למלא את תפקידו ולהבטיח את שלומם של תושבי החבל למודי-הסבל. הוא גם ביקר במחנות פליטים שבהם שוהים העקורים הרבים שנמלטו מבתיהם עם פרוץ הלחימה, ועתה חיים בחוסר כל וחוששים לחזור הביתה, וכן קיים ראיונות עם פקידי ממשל סודניים, עם אחת המפקדים במיליציה הפרו-ממשלתית ה"ג'נג'וויד" ועם עובדי סיוע הומניטרי.
זו לא היתה הפעם הראשונה של רוברטסון, 46, בדרפור - הוא כבר ביקר בחבל שבמערב סודן ב-2006, ובשנתיים האחרונות נסע פעמיים לצ'אד, השכנה ממערב, שאליה "זלג" העימות בדרפור. "יש כאן סבל בל-יתואר, ולנוכח כל שאר הסיפורים הבוערים שמטרידים את העיתונות בימים האלה, קל מאוד לשכוח מה קורה כאן", אמר רוברטסון ל-ynet בראיון טלפוני.
אבל רוברטסון לא שכח. עשרה חודשים תמימים עברו עד שהצליח לקבל אשרת כניסה לדרפור - שאותן מעניקה ממשלת סודן במשורה. "ניסיתי לארגן לי אשרת כניסה בפעם הקודמת כשהייתי באזור, בצ'אד, אבל לא קיבלתי תשובה. הלכתי לשגרירות סודן בלונדון כמה פעמים, וגם נפגשתי עם נספח העיתונות וניסיתי לדבר על ליבו, ובסוף הובטח לי שאקבל אשרת כניסה. ההבטחה התממשה בסוף מרס. אז התארגנו, ויצאנו לדרך בתחילת מאי".
מצב נורא
בסופו של דבר, שהה רוברטסון בדרפור במשך 18 ימים, שהיו באופן טבעי גם לא פשוטים מבחינה רגשית. "קודם כל, נוכחתי לדעת עד כמה קשה המחסור שממנו סובל כוח המשקיפים המוצב בחבל", מספר רוברטסון על הכוח השיטור המשולב, שהתפרס בחבל לאחר שסודן הסכימה סוף כל סוף להצבתו בדרפור - לא לפני שהציבה תנאי לאו"ם, שמרבית המשקיפים יהיו אפריקנים. מסיבה זו, הכוח שנפרס הוא מצומצם פי שלושה, והוא סובל ממחסור חמור בציוד, תחמושת וכלי טיס. ולכך, מספר רוברטסון, נוספים הקשיים שמציבה בפניו ממשלת סודן, "שבפועל ממש שולטת בפעילותו המבצעית ולא מאפשרת לו לעשות את המוטל עליו. משום כך, המשקיפים האלה ממש אימפוטנטיים, הם אינם מסוגלים אפילו להגן על עצמם מפני התקפות המורדים", הוא מספר.
אבל התסכול מאוזלת ידם של המשקיפים הוא כאין וכאפס לעומת הסבל האנושי הרב שאליו נחשף רוברטסון. "היקף הייאוש של הפליטים המתגוררים בחבל ומצוקתם הוא פשוט מחריד, ומה שנורא עוד יותר הוא העובדה שכרגע לא נראה שמשהו עומד לשנות את המצב. הנשים שם עברו התעללות מינית קשה ומתמשכת - זו דרך איומה לחיות, ואי אפשר להשלים עם כך שהמצב הנורא הזה עדיין נמשך. לא הייתי מאחל זאת לאף אחד בעולם".
למרות שרוברטסון כבר ביקר בדרפור בעבר, הוא מודה כי לא שיער שהמצב שם יהיה גרוע כל כך. "מאחר שממשלת סודן אינה מעניקה לעתים קרובות אישורים לעיתונאים לבקר באזור, הדיווחים על דרפור בתקשורת הם נדירים מאוד. עשינו תחקיר, כך שידענו למה לצפות, אבל כשהגענו לשם נדהמנו מהיקף הסבל, מחוסר יכולתם המובהקת של המשקיפים לתפקד, ומהעובדה שהתושבים אינם מסוגלים לעשות דבר כדי לשנות את מצבם, ואפסה תקוותם שהמצב ישתנה. במהלך עבודתי כעיתונאי כבר הזדמנו לי הרבה מראות מזעזעים, ופגשתי הרבה משפחות ששכלו את קרוביהם, אבל מה שמכה בך בדרפור זה היקף הזוועה. יש כאן 2.5 מיליון בני אדם במחנות עקורים, והם לא יכולים לחזור הביתה – גם אם ביתם מרוחק רק 60 או 80 קילומטרים משם - כי אי אפשר לספק להם את מידת הביטחון שתאפשר להם לעשות זאת. ואז אתה נדהם מאוזלת ידו של העולם, שאינו מסוגל לראות את הבעיה ולתת לה מענה".
רוברטסון מראיין, ובפינה מקשיב המשגיח מטעם ממשלת סודן (צילום: CNN)
אזניים לכותל
קושי נוסף שבפניו ניצב רוברטסון במהלך הצילומים היה העובדה שלצוות הצילום שלו נלוו פקידים סודניים, שהשגיחו על התנהלות העניינים, בעיקר במהלך הביקורים במחנות העקורים. "אלה היו פקידים של ארגון שנקרא HAC, או 'הנציבות לעניינים הומניטריים של סודן', ארגון שמתאם את כל העניינים ההומניטריים מול האו"ם וארגוני סיוע. וכאשר אני אומר 'מתאם', אני מתכוון שעובדי הנציבות בעצם מכתיבים לארגונים איך לפעול. הנציג של הארגון התלווה אלינו בכל הראיונות שעשינו. הוא נסע איתנו במסוקים, וגם ניהל רישום קפדני של כל מה שעשינו, ומה שאמרו המרואיינים. לפעמים הוא גם מנע מאיתנו לצלם, כך שהיתה לו שליטה מאוד גדולה על מה שעשינו", הוא נזכר.
"זה היה מתסכל משום שכשניהלנו ראיונות, המרואיינים כמובן הבינו מיהו האיש שהולך איתנו לכל מקום, ולכן לא היו פתוחים איתנו באותה מידה שיכלו להיות - אילו פקיד הממשל הזה לא היה איתנו. ההתערבות כמובן היתה מרגיזה, והיא בטח לא עזרה לנו לזכות באמונם של המרואיינים ולשכנע אותם להיפתח אלינו", מסביר רוברטסון.
המשותף לאפגניסטן ולדרפור
רוברטסון הוא עיתונאי ותיק ועטור פרסים. הוא עובד ברשת CNN מאז 1989 - אך דרכו ברשת החלה דווקא כטכנאי לוויינים. בתפקיד זה ליווה את כתב הרשת פיטר ארנט כאשר זה דיווח מעיראק במהלך מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991. בהמשך אותה שנה עבר לתפקיד עיתונאי ברשת - בתחילה כמפיק, בין היתר של כוכבת הרשת כריסטאנה אמנפור, ומאוחר יותר ככתב. בתפקיד זה בילה זמן בלתי מבוטל באזורי עימות - החל מעיראק ואפגניסטן, דרך קוסובו וצפון אירלנד, וכלה ברואנדה וסומליה - ואף זכה בפרסים על עבודתו. את השיחה עם ynet הוא מקיים מפאתי מחוז הלמנד שבאפגניסטן, שם הוא נלווה לכוח של חיילים בריטים ונחתים אמריקנים.
"כמו דרפור, אני חושב שגם המתרחש באפגניסטן לא זוכה להגיע לכותרות - למרות שזה סיפור מאוד חשוב", מתחיל רוברטסון, ומחכה כמה שניות, עד שישכך רעש המשאית הצבאית שחלפה על פניו. "בתקופה האחרונה, חלה עלייה הדרגתית במספר הנפגעים שספגו כוחות הקואליציה הזרים המוצבים באפגניסטן, והיום אפשר לומר שהטליבאן מסב יותר נפגעים לכוחות הקואליציה מאשר החמושים בעיראק. אני מנסה לחזור לכאן כמה פעמיים בשנה. הייתי כאן לפני כמה חודשים, מצוות לכוח נאט"ו בצפון מחוז הלמנד, ועכשיו חזרתי לדרום מחוז הלמנד, שבו הלחימה נגד הטליבאן היא אינטנסיבית מאוד".
סודניות במחנה עקורים בדרפור. אפסה תקוותם לשינוי (צילום: AFP)
למרות ההסלמה בלחימה, מצליח רוברטסון להבחין בכמה שינויים מעודדים שאירעו באפגניסטן. "קאבול מעולם לא נראתה בעיני טוב יותר. אני מבקר כאן מאז 1996, כשהטליבאן השתלטו על הבירה, והפעם כשהגעתי התרשמתי שהעיר ממש השתנתה לטובה. החנויות מסודרות, הרחובות נקיים, העיר מוארת יותר, העצים ירוקים יותר ויש דווקא תנופת בנייה. אבל במקביל, באזורים אחרים במדינה, גובר הפחד".
- יש לך ציפיות כלשהן מהסרט שלך?
"זו שאלה טובה. אני מקווה שאנשים יצפו בסרט וישימו אליו לב. אני מעריך שמרבית מנהיגי העולם מודעים לצרכיו של חבל דרפור, אך נאלצים לטפל בבעיות דחופות יותר - אבל אני חושב שהציבור הרחב לא מכיר את הסיפור, ואולי הסרט יגרום לו להיות יותר מעורב ומודע למצב. לא עשיתי את הסרט הזה כי חשבתי שהוא לבדו יצליח לעורר את הציבור לדרבן את הפוליטיקאים לעשות מעשה. אני לא חושב שיש משהו שאני כעיתונאי יכול לעשות שתהיה לו השפעה משמעותית שכזו על הקהילה הבינלאומית. הייתי בהחלט מאושר אילו משהו טוב היה יוצא מהסרט הזה למען תושבי דרפור, אבל אני מכיר בעובדה שיש צורך ביותר מאשר סרט תיעודי כדי לשכנע את מנהיגי העולם לפעול".
סרטו של ניק רוברטסון Darfur: Out of Control ישודר היום (שבת) ב-9:00, 17:00 ו-22:00, ובראשון ב-9:00 ברשת CNN
לפנייה לכתב/ת 
