שתף קטע נבחר

תנו לו לשכה, תנו לו אודי

תנו לקצב מכונית חדישה, תנו לו נהג זריז, פנו לו דרך עם צופרי משטרה, תנו לו לשכה בתל אביב - ואז הוא יבוא, ייחשף, יחוש ויבין מה הציבור חושב עליו

לנשיא לשעבר קצב יש דרישות: הוא פנה בבקשה רשמית לאשר לו משרד בשטח של כ-150 מטר באחד ממגדלי המשרדים היוקרתיים והחדשים בתל אביב.

 

המשמעות הכספית של לשכה באחד מבנייני היוקרה נאמדת בעלות של 400 אלף שקל לשנה לפחות. כמו כן מבקש הנשיא לשעבר שירכשו עבורו רכב חדש מסוג אאודי 6 בצבע שחור - אחת ממכוניות המנהלים היקרות בישראל שמחירה ההתחלתי הוא 300 אלף שקל. הוא דורש שיעמדו לרשותו נהג, שירותי מזכירות, מזכיר פרטי, חניה, תחזוקה וניקיון של הלשכה, ביטוח ותחזוקה של הרכב.

 

דרישות אלה מקוממות רבים, ובהם את יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ סטס מיסז'ניקוב שהגיב באומרו: "עם יד על הלב אני מרגיש בחילה". גם יו"ר ועדת האתיקה של הכנסת, ח"כ חיים אורון, תבע מוועדת הכספים להקפיא את כל ההטבות שלהן זכאי קצב: "ההטבות אותן מבקש קצב נועדו לקשר עם הציבור וכל עוד לא מתברר מעמדו אין כל סיבה להעניק אותו לאדם שהציבור לא רוצה כל קשר איתו".

 

אני מבקש, למרות הכל, להניח למר קצב לקבל את מבוקשו. כן, גם את הלשכה, גם את המכונית וגם את הנהג. נכון, זה מקומם שנשיא לשעבר אליו נקשרו פרשיות כה קשות ואשר נסוג ברגע האחרון מעסקת טיעון בה הוא ביקש להודות בעבירות חמורות, יעסוק ברשימת הטבות ולא בטיהור שמו. 

 

מכעיס שקצב אינו מזרז את ההליכים המשפטיים נגדו ובמקום זאת מזרז את רשימת המאוויים שלו. מרגיז שהוא אטום לרחשי הציבור ואינו חש או מתחשב בהד הציבורי שיעוררו דרישותיו החומריות.

 

אבל בהחלט חושב שראוי לתת לו את שביקש, במקום הכי מרכזי בתל אביב ועם המכונית הכי נוצצת שיש.

 

לא נתקפתי בנדבנות על חשבון קופת הציבור וגם לא אחזו בי געגועים עזים לימי הכהונה הבלתי מרשימה של נשיאנו הקודם. את אשמתו או ניקיון כפיו (ולא רק כפיו) של נשיאנו הקודם יקבעו שופטים בהליכים משפטיים ראויים. לא התקשורת ולא הפוליטיקאים ימצאו אותו אשם או זכאי.

 

אבל בינתיים, לשכה במרכז תל אביב תוציא את מר קצב מהמסתור בקריית מלאכי ותביא אותו למגע קרוב עם הציבור ועם דעתו. תנו לו לשכה במקום הכי בולט במגדלי עזריאלי ואז יוכל מר קצב לראות את הציבור מקרוב ולהרגיש מה חושבים עליו. במרכז תל אביב הוא יוכל להסתכל על הציבור בעיניים אבל גם לראות מקרוב את העיניים המסתכלות בו.

 

היום, מאחורי חומות ביתו, מתגונן מאחורי שומרי ראש, מוסתר מאיתנו על ידי קירות אטומים של דוברים, יועצי תקשורת ופרקליטים – הוא לא רואה את הציבור וכנראה גם לא חש ביחסו של הציבור להתנהלותו.

 

עצם העלאת הדרישות החומריות בעת הזו מעידה עד כמה מר קצב, שם מאחרי החומות בקריית מלאכי, אינו מודע לרחשי הציבור. אז תנו לו מכונית מהירה, תנו לו נהג זריז, פנו לו דרך עם צופרי משטרה, תנו לו לשכה בתל אביב – ואז הוא יבוא, ייחשף, יחוש ויבין.

 

גבי וימן, פרופסור לתקשורת, אוניברסיטת חיפה.  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים