אם ראש הממשלה יכול, כך גם פקידי הרישוי

בשבוע שעבר החל משרד הרישוי לפעול במסגרת המתכונת החדשה של מבחני נהיגה עיוניים. יישום הרפורמה במתכונת התיאוריה החל באיחור כמעט פעוט בסטנדרטים של משרד התחבורה: חודשיים וחצי בלבד לאחר המועד המתוכנן. הסיבה לאיחור הייתה ליקויים חמורים שהתגלו בנוסח 350 שאלות, ודרשו תיקון מיידי. חלק מהשאלות שונו, חלק נוסחו מחדש או בוטלו.

במשרד התחבורה לא ממש מבינים מה הבעיה באיחור. "מטבע הדברים יש קשיים וחבלי לידה", הסביר דובר המשרד, שהזכיר כי מדובר ברפורמה גדולה ומקיפה במיוחד, ולכן אין פלא שיישומה מעורר בעיות פה ושם. במשרד גם טענו כי האיחור אינו כרוך בעלות כלשהי, וכי תלמידי נהיגה שייגשו למבחן העיוני, לא ייתקלו בבעיות. אמרו, ולא ידעו כי בעיות הן בדיוק מה שהנבחנים יתקלו בהן: 93% מהנבחנים, שיעור גבוה באופן דרמטי מהמקובל, נכשלו בבחינות התיאוריה החדשות. הסיבה: משרד התחבורה לא יידע מראש על שינוי שאלוני הבחינות, והנבחנים למדו לפי ספרי תיאוריה ישנים. במקביל, נבחנים בשפה הרוסית, קיבלו שאלונים לרישיון נהיגה למשאית, במקום רכב פרטי. 

הרפורמות של משרד התחבורה נתקלו יותר מדי פעמים בליקויים וכשלים (צילום ארכיון: ניב קלדרון)

בנוסף, רק אתמול התפרסם כי בגלל שמשרד הרישוי "שכח" לציין ברישיונות הנהיגה החדשים את תאריך הוצאת הרישיון המקורי, 1.3 מיליון נהגים יאלצו לשלם 53 שקל כל אחד, אם ירצו שרישיונם יכלול פרט זה. פרט שהוחזר אגב, לאחר שהתגלתה הטעות...

וכך יהיה גם במקרה של הליקויים במתכונת התיאוריה החדשה, או בהדפסת הרישיונות החדשים: אף אחד מאנשי משרד התחבורה לא ישא באחריות. האחראים למחדל השאלות במבחני התיאוריה, והאחראים לכשלון רישיונות הנהיגה - כולם ימשיכו כאילו דבר לא השתבש. וכמובן שגם האחראים על אותו פקידים - מנהלי אגפים רלוונטיים במשרד התחבורה - ימשיכו כאילו זו הייתה רק מכה קטנה בכנף. אבל האמת היא שאל לנו להלין על כך.

במדינה בה ראש ממשלה - שנחשד במספר פרשיות שונות וחמורות - ממשיך לכהן ללא כל בעיה, וזוכה לגיבוי מלא ומסיבי מסביבתו הקרובה והמקצועית, אין להתפלא שפקידי משרד הרישוי יודעים שאין שום בעיה עם כשלונות מקצועיים. אם ראש הממשלה יכול לפשל ולהמשיך בתפקידו כאילו כלום לא קרה, מדוע שהם יאלצו לשלם מחיר כלשהו על כשלונות, ולתת את הדין על חוסר מקצועיות? נבחר ציבור, שמשרתו דורשת את אמון הציבור, אינו יכול להמשיך לכהן כאשר אין בו אמון ציבורי. וזה ללא ספק המקרה עם ראש ממשלת ישראל המכהן, אהוד אולמרט: מן הראוי שנבחר ציבור שאיבד את אמון הציבור שבחר בו, יפנה את כסאו. כך ראוי, וכך נהוג במדינות בהן מתקיימת נורמות ציבוריות ראויות.

אלא שבישראל - וכאן אנחנו שבים למשרד התחבורה - אין נורמות ציבוריות. כל נבחר ציבור, כל פקיד ממשלתי, יעשה כישר בעיניו. אין נטילת אחריות, אין נכונות לשאת מחיר אישי עבור ליקויים וכישלונות, ובעיקר אין כבוד כלפי האזרחים. צריך רק להוסיף ולהזכיר כי אותם אזרחים, הם אלה האחראים להיעדרן המוחלט של נורמות ציבוריות.

נראה שהתרגלנו לספוג כל מטח בוץ ורפש שמוטל על פנינו. למדנו להמשיך הלאה כאילו הכל בסדר ודבר לא קרה. וכך, כל עוד נמשיך לשתוק ולספוג, נבחרי הציבור יוכלו להמשיך לעשות ככל העולה על רוחם, ופקידי ממשלה יוכלו להמשיך להיכשל ולתת לנו שירות לא ראוי - מבלי שיידרשו לשלם על כך מחיר כלשהו.