האוצר מסרס את חוק ההשתלות
באין בידי המרכז הלאומי להשתלות התקציב לצורך קמפיין תקשורתי, לא יוכל החוק החדש להשיג את מטרתו
בחודש מרס האחרון קיבלה הכנסת ברוב קולות את חוק השתלות האיברים החדש. זה הוא חוק מתקדם שעל כולנו להתגאות בקיומו בספר החוקים שלנו שכן לא רבות המדינות בעולם שעיגנו בצורה כה מקיפה את כל ההיבטים האתיים ומנהליים הקשורים בתחום. אך אליה וקוץ בה: ועדת ההיגוי החדשה של המרכז הלאומי להשתלות, שכונסה לראשונה בהתאם לחוק החדש, גילתה לתדהמתה שאין בידי המרכז כל תקציב ייעודי ולו שקל בודד, כדי לצאת למסע ההסברה הציבורי הנרחב שנדרש עקב החידושים שבחוק.
אחד מיעדיו המוצהרים של החוק הינו הגדלה משמעותית של מספר השתלות האיברים מנפטרים בישראל. לשם כך הכנס לחוק סעיף חדשני, ראשון מסוגו בעולם, המקנה עדיפות ברורה בעת הקצאת איברים להשתלה למי שחתמו בעבר על כרטיס התורם. זאת במטרה להגדיל באופן ניכר את מעגל תורמי האיברים.
כמו כן נועד סעיף חדש זה לתת מענה לתחושת אי-הצדק הרווחת בציבור, בגין שוויון המעמד בזכאות לקבלת תרומת איבר להשתלה, בין מי שחתמו בעבר על כרטיס התורם לבין אלה שלא הביעו את נכונותם לתרומה או אפילו הודו בגלוי שהם מתנגדים לה עקרונית.
על מנת שמהלך מהפכני וחדש זה של הקניית עדיפות לחותמים על כרטיס התורם יגיע לידיעת הציבור כולו ויוטמע על ידו, נכלל בהצעת החוק המקורית שעליה טרח ועמל רבות ח"כ פרופ' אריה אלדד, סעיף מיוחד לפיו יקצה האוצר למרכז הלאומי להשתלות סכום של חמישה מליון שקלים מדי שנה, למשך עשר שנים, לפעולות הסברת החוק בציבור ולהטמעה מתמשכת של מסריו. ואולם בעת הדיון במליאת הכנסת לקראת קבלת החוק בקריאה שנייה ושלישית, קם שר האוצר בכבודו ובעצמו והביע התנגדות נחרצת לסעיף תקציבי זה. כך, בגינה של המשמעת הקואליציונית ולמגינת ליבם של רבים מחברי הבית, הושמט סעיף קריטי זה מהנוסח הסופי של החוק.
במחי יד ובהבל פיו של שר האוצר עוקר באחת החוק מיכולתו הפוטנציאלית לשמש כנקודת מפנה היסטורית בתחום השתלות האיברים בישראל. באין בידי המרכז הלאומי להשתלות התקציב לצורך קמפיין תקשורתי והסברתי רחב-היקף ומתמשך בקרב כל מגזרי הציבור בארץ, על דעותיו ושפותיו הרבות והשונות, לא יוכל החוק החדש להשיג את מטרתו.
התסכול של כל העוסקים בתחום השתלות האיברים בארץ עקב קיצוץ אומלל זה של המקור התקציבי לפרסום הנושא הינו כפול: לא רק שנמנעת מאתנו היכולת להגדיל את מספר השתלות האיברים בישראל ובכך להקטין באופן ניכר את מספר הנפטרים מדי שנה עקב אי-המצאות תרומת איברים, כולנו גם מודעים לעובדה הכלכלית הפשוטה, שנעלמה כנראה מעיניו של שר האוצר, לפיה כל השתלת איבר נוספת חוסכת לקופת המדינה כמיליון שקלים שהינם עלות הטיפול בדיאליזה בכל חולה הממתין להשתלת כליה או באשפוזים הרבים והממושכים ביחידות לטיפול נמרץ, מנת חלקו של כל חולה המועמד להשתלת לב או כבד.
מכאן שתוספת שנתית של חמש השתלות איברים בלבד, תוספת שהיתה בלי ספק מושגת על ידי אותו קמפיין שאת מימונו הקבוע מנע שר האוצר, היתה מכסה מיד את עלות הקמפיין כולו.
כנשיא החברה הישראלית להשתלות איברים המאגדת את כל העוסקים בתחום, וכמי שנושא ההשתלות בארץ קרוב ויקר לליבו מזה כ-20 שנים, אני קורא לחברי הכנסת מכל סיעות הבית להגיש הצעת חוק שתחייב את אוצר המדינה להקצות בקביעות מדי שנה חלקיק האחוז מתוך תקציב סל הבריאות הלאומי שייועד בלעדית לטובת קמפיין הסברתי רחב-היקף, קבוע ומתמשך על פני שנים, שיטמיע בקרב הציבור בארץ את רוחו ומסריו של חוק ההשתלות החדש ויביא סוף-סוף לעליה המיוחלת במספר השתלות האיברים מנפטרים בישראל.
אל נניח לחוק ההשתלות החדש להישאר בגדר אות מתה בספר החוקים. נפלה לידנו הזדמנות להפוך חוק מדינה חדשני ומתקדם לכלי נפלא שביכולתו להעניק חיים לרבים מתוכנו. אל ניתן להזדמנות פז זו לחמוק מאיתנו.
פרופ' יעקב (ג'יי) לביא הוא נשיא החברה הישראלית להשתלות ומנהל היחידה להשתלות לב במרכז הרפואי שיבא, תל השומר
