כתבים מצייצים - לכל הציוצים >

החיים על פי כבש

חיפשתם ספר מרענן לקיץ שיכול לשמש מעדן לכל המשפחה? מה דעתכם על כבשים מדברות שפותרות סיפור בלשי על רצח? "גלנקיל - מותחן כבשים" של לאוני סוואן הוא בדיוק זה

עמנואל פינטופורסם: 29.07.08 , 09:36

ג'ורג' הזקן מתגלה בוקר אחד מוטל מת כשאת תקוע בגופו באחו ירוק שבפאתי כפר פסטורלי באירלנד.

אתמול הוא היה עוד בריא, אומרת מוד.

זה לא אומר כלום, עונה סר רצ'פילד זקן העדר, הוא הרי לא מת ממחלה. את חפירה הוא לא מחלה.

כך מתחילה עלילתו של ספר בלש בריטי טיפוסי, שבמרכזו עדר כבשים שחותר לגלות איך ומדוע נרצח הרועה החביב עליהם. החשודים אומנם רבים, ובראשם הקצב המדיף ריח של מוות, אך זה לא מה שירפה את ידיהם של מיס מייפל (שלא בכדי מזכירה את מיס מרפל של אגתה כריסטי) ושני עוזריה הראשיים: מופל דה וויל, אייל המארינו השמן ובעל הזכרון המופלא ואותלו, אייל הברידיאני בעל עבר אפוף סוד.

העדר אינו עדר ככול העדרים, הוא אינו עדר "לבשר", אלא עדר שנועד, בהתאם לגישה ההומנית של רועהו, להיות. ואכן, ברגע שלאוני סוואן, הסופרת הגרמניה הצעירה, הניחה הנחה זו היא עושה הכול כדי להנכיח את חברי העדר בסיפור. היא רוקמת בעזרתם ודרכם, עולם מופלא שמאיר באור חדש בעיקר את עולם בני האדם.

מאיפה השפה?

המעניין בספר זה אינו רק התכסיס שבו נוקטת הסופרת על מנת ליצור רומן בלשי חדש. האנשתן של חיות נעשתה עוד קודם, בחוות החיות למשל. אלא שלא כמו בספרו של אורוול שבו הדמויות מואנשות ומשמשות מטאפורה חזקה מאוד על עלייתו ונפילתו של סדר פוליטי חדש.

בגלנקיל, החיות אומנם משתמשות בשפה האנושית שרכשו במהלך שעת הסיפור הקבועה שנהג לקיים הרועה לפני השינה - גם אם מילים רבות חסרות להן, ומילים אחדות כמו אלוהים ושטן לא ברורות להן - אבל את יכולתם לפענח ולפצח את חידת הרצח הם שואבים מתכונותיו ואיכויותיו של כול אחד ואחד מפרטי העדר וממושג העדר, הערב זה לזה.

הסופרת מצליחה לקיים וליצור שני עולמות שונים, זה לצד זה. עולם בני האדם ועולמם של הכבשים. היא מנכסת לעולם הערכים "הכבשי" תכונות שנוהגים לראות בבני אדם תוך שהיא גורעת את אותן תכונות מעולם בני האדם. כך למשל כשהכבשים תוהים, ברמה הפילוסופית, האם לבני האדם יש נשמה. הסיפור הבלשי שהיא רוקמת אינו, אם כן, אלא גשר הנמתח בין שני העולמות.

ואולם החלק הבלשי, המותחן, לא נעדר מהספר. להיפך. כל מרכיביו נמצאים כאן. שוב עם זיקה לספרות הבלשית של אגתה כריסטי היוצרת חלל סגור שבו מתרחש רצח המעורר את השאלה מי מהנוכחים עשה את זה, עד לפתרון המפתיע.

המותחן של לאוני סוואן גם מטפל באותו חלל סגור, בחברה הסגורה, בחשדנות שיש לה כלפי העולם החיצון ובין הפרטים המרכיבים אותה. מבלי ליפול לקלישאות היא מצליחה לבודד את הדמויות הארכי-טיפיות ולהעמיק בתוכן. לבודד את חוקי החברה ולטפל בהם בצורה רעננה.

הספר כתוב בקלילות ובחוש הומור למכביר. אחד מאותם ספרים

נדירים המיועדים לכול המשפחה. ואם מדי פעם במהלך הקריאה ישנה תחושה שהסופרת לא מצליחה להעלים את עצמה, ולא אחר סיפור המעשה אנחנו עוקבים אלא אחר עבודתה של הסופרת, נדמה שגם זה מוסיף לאיכותו של הספר. ההססנות הזו מחדדת את הדמויות, מאפשרת לנו לנשום ולחשוב תוך כדי קריאה של מותחן בלשי.

בעת כתיבת שורות אלה, העיתון מדווח על בריחתם של שני יעלים מגן החיות ברמת גן, הם שוטטו שעות ארוכות ברחובות עד שנתפסו, זאת עונת הייחום מסבירים האחראים והם יצאו החוצה לנסות את מזלם... קראו את גלנקיל של לאוני סוואן, תגלו שאפשר שהם נשלחו לאסוף ראיות, לצותת לעדויות, מי יודע?