"בכבישי הצפון, חיי אדם הם סטטיסטיקה"
יותר ממחצית ה"כבישים האדומים" בארץ נמצאים בחלקה הצפוני. שוליים צרים, שדה ראייה לקוי ומחסור בנתיבים דו-מסלוליים חוברים יחד למלכודת מוות. מי אשם?
בשנת 2007 התרחשו במדינת ישראל 2,133 תאונות דרכים קשות, מתוכן 40% התרחשו בתחומי המחוז הצפוני. מדובר ב-854 תאונות שבצדן הרוגים. ביתר חלקי הארץ אחוז תאונות הדרכים הקטלניות היה נמוך יותר. במחוז מרכז, הנמצא במקום השני, התרחשו 18% מתאונות הדרכים הקטלניות ואילו בירושלים 7.5%.
"אם התשתית הייתה ראויה ניתן היה למזער את גודל הפגיעה ולמנוע הרוגים", אומר מנכ"ל עמותת "אור ירוק", שמואל אבואב, בהתייחסו לנתונים הקשים המלמדים כי מחוז הצפון מוביל בפער גדול באחוז תאונות הדרכים הקטלניות המתרחשות בתחומו.
תאונת דרכים בצומת יגור. ארכיון (צילום: חגי אהרון)
הנתונים, הידועים לכל והחוזרים על עצמם שנה אחר שנה, אינם משנים בצורה דרמטית את מדיניות מקבלי ההחלטות, ולא ניכרת השקעה רבה יותר בפיתוח הכבישים בצפון, וזאת על אף העובדה כי בכבישים אלה נוסעים מדי יום לפחות 14 אלף כלי רכב. "זו סכנה יומיומית, כל שגיאה של נהג גוררת בעקבותיה גזר דין לנהג שנוסע מנגד", אמר אבואב.
לבד מאבואב מצביעים גורמים נוספים על העדר תשתית מספקת בכבישי הצפון ועל התעלמות הרשויות מן הבקשות החוזרות ונשנות לשפר את המצב. "לצערי, חיי אדם בצפון הם רק סטטיסטיקה" אמר ל- ynet סימון אלפסי ראש עיריית יקנעם. גם ניצב שחר איילון, סמפכ"ל המשטרה, אשר כיהן בעבר כראש אגף התנועה, מציין ביחס למספר התאונות הרב בכבישי הצפון כי "העובדות מברות בעד עצמן. הפתרון האמיתי הוא בתשתית ראויה - ואין כזו".
מלכודת מוות
בחודש יוני האחרון שב וגבה כביש 66, העובר בעמק יזרעאל, קורבנות רבים, כאשר יום אחר יום התרחשו באותו קטע כביש תאונות דרכים קטלניות. בתאונה הראשונה באותו חודש נהרגו שני נהגי משאיות וביום המחרת גבה הכביש מחיר כפול, עת התרחשה תאונה קטלנית במהלכה נהרגו ארבעה בני אדם. "אנו מתריעים שנים, שבים וזועקים, כי הגיעה העת להרחיב את הכביש לדו מסלולי, אך עד כה דרישותינו נותרו ללא מענה", אמר אלפסי.
התנגשות המשאיות בכביש 66. ארכיון (צילום: חגי אהרון)
בכביש 66 מתרחשות מדי שנה 34 תאונות בממוצע, בהן נפגעים כ-90 בני אדם. שחר איילון ציין כי בעת ששימש כראש אגף התנועה, ולאחר שהתרחשה בכביש תאונה קטלנית נוספת, הוא ניסה לפעול למען שיפור הכביש. "זעקתי שהכביש מסוכן ואי אפשר להמשיך כך, אז הבטיחו שיטפלו ואכן הקימו גדר הפרדה, אך זה לא מספיק. הכל היה טוב אם הכביש היה דו מסלולי, אבל בפועל זה לא קורה", אמר איילון.
כביש 66 מהווה דוגמא בלבד. כבישים בינעירוניים רבים ברחבי המחוז
האומנם בצפון משקיעים פחות?
"כולם מכירים את העובדות, גם מע"צ וגם משרד התחבורה" אומר ניצב שחר איילון, ולמרות זאת, לדבריו, לא קיימת תשתית ראויה. לדברים אלה שותף גם קצין משטרה בכיר בדימוס, ששירת שנים במחוז הצפוני, אשר אומר בפה מלא כי "צריך להפנות את השאלה למע"צ". "איפה ההשקעה שלהם ומדוע הכבישים נראים כמו שהם נראים?", שואל הקצין.
בעמותת אור ירוק, כאמור, טוענים כי ההשקעה בכבישי הצפון אינה משתווה להשקעות המופנות למרכז הארץ. "אזור הצפון הרבה פחות מושקע בתשתיות ומכאן הרבה פחות בטוח. ההשקעות של מדינת ישראל מרוכזות במרכז והנגזרת של עובדות אלה היא שהתשתית בצפון אינן ראויות. מדובר בסדר עדיפות ולכן הוצאנו את המפה של הכבישים האדומים על פי פרמטרים של מע"צ ונכוון אותם לנקודות התורפה", אמר אבואב.
בחברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (מע"צ) דוחים את הטענות ואומרים כי מדובר במצג שיקרי. מהנתונים שהועברו על ידיהם עולה כי בתוכנית החומש של החברה לפיתוח לשנים 2006 – 2010 ארבעה מיליארד ₪ מתוך 11 מיליארד מיועדים לצפון, בעוד שלמרכז ולירושלים מיועדים שישה מיליארד ולדרום מיליארד אחד. בנוסף נמסר, כי החברה השקיעה בשנתיים האחרונות 530 מיליון שקלים באחזקה של כבישים בצפון מתוך תקציב אחזקה כולל של 1.6 מיליארד.
לפנייה לכתב/ת 
