סוף העונה: כך כמעט הפכתי לקורבן אופנה
נטשה במסמך אנושי מזעזע: כל הטעויות שתלויות אצלה בארון, תוצאה של שכרון-סיילים תקופתי. יש מקום לאופטימיות: השנה נטשה מתכננת מראש מה היא הולכת לקנות, וגם מפרסמת את הרשימה המנומקת
בכל פעם שאני פותחת את ארון הבגדים, מציצה אלי בהתרסה אותה שמלה שקניתי בסייל ועדיין לא לבשתי אפילו פעם אחת. היא ממש מעצבנת אותי: מזכירה את אותה טעות אופנתית קטנה, את החטא שחטאתי כשקניתי אותה. האורך שלה היה מושלם, הצבע מדהים וקיצי, הגזרה נהדרת, הבד רך ונעים - ממש כמו שאני אוהבת. אז איך נפלתי בפח? בחנות, כשהסתכלתי במראה, חשבתי שהשמלה - גזרת סטרפלס עם זוג חוטים הנקשרים כקולר סביב הצוואר - נראית מקסים. כבר אז הוטרדתי לרגע במחשבה על כך שאין לי חזיית סטרפלס, ושאני לא אוהבת חזיות סטרפלס (כלומר, את מה שהן עושות לי בפרונט), אבל גירשתי את המחשבה הטורדנית, התפתיתי למחיר סוף העונה וגיהצתי את כרטיס האשראי. ומאז לא לבשתי את השמלה. למה? כי עוד לא מצאתי חזיית סטרפלס מתאימה, וכי בכל פעם שאני מנסה ללבוש אותה מעל גופיה או בצורה אחרת זה לא הולך. לא החלפתי אותה ולא מסרתי אותה, אני עדיין מקווה למצוא לה פתרון אופנתי הולם.
ויש עוד כמה טעויות כאלה, שתלויות אצלי בארון או שוכבות מקופלות יפה ומחכות לתורן לעבור למחבוא בבוידעם. אלה אותן טעויות סוף עונה, שבכל סוף עונה אני מנסה שלא לחטוא בהן שוב ושוב:
המכנסיים הלבנים שהייתי חייבת לקנות למרות שהם במידה אחת גדולה מידי, פשוט כי זה היה הזוג האחרון וחשבתי שחגורה תאסוף אותם יפה ותחזיק כך שלא יחליקו (בסוף נותרתי עם זוג מכנסיים סטייל ראפרים, שגולשים למטה וחושפים את התחתונים). החולצה השקופה מבד ויסקוזה דקיק במראה וינטג'י שחשבתי שאלבש מעל גופיה או טי שירט (מראה שכבות שאולי טוב לנשים דקיקות אבל עלי לא נראה מלבב במיוחד). בגד הים בצבע מזעזע - גוון בז' שנראה סקסי במראה של חדר ההלבשה (אבל באור יום ללכת איתו לבריכה זו ממש שערורייה. מי בכלל קונה בגד ים בצבע גוף? אני נראית בו כאילו שאני ערומה).
ויש גם שמלה "בעלת גזרה שדורשת הוראות הפעלה" של מעצבת צעירה ואוונגרדית, כי ממש התחשק לי משהו קולי ומיוחד (אבל בבית, בכל פעם שאני מנסה להשתחל לתוכה, לוקח לי כשעה להבין היכן להכניס את היד ואיך לסובב את השרוך הארוך שעוטף את הגוף כמו חגורה) ואני ממש נבוכה להודות בזוג הנעליים מדהימות שהיו במחיר מציאה אבל במידה שמתאימה אולי לסינדרלה אבל בטח לא לי (מאז הן מחפשות את הרגל של הנסיכה המתאימה).
למקומות, היכון, סייל
הפעם, החלטתי, אני עושה קניות סוף עונה מושכלות. כמו שאני יוצאת לסופר: עם רשימה ועל בטן מלאה. קניה אימפולסיבית? לא תודה. בדקתי מה בדיוק חסר לי, הסתכלתי בעין ביקורתית על תכולת הארון שלי, ועכשיו אני יכולה לצוד מציאות של סוף עונה. וזו התוכנית:
1. בקיץ אני אוהבת להסתובב בסנדלי אצבע, אבל כמה זוגות אפשר לקנות? סנדלי אצבע הם פרטי קלאסי שחוזר בוריאציות שונות בכל קיץ. השנה אני חומדת זוג מעוטר בקריסטלים עדינים ובמחיר מציאה. אני יודעת שהם ישמשו אותי נאמנה עד סוף הקיץ וגם בקיץ הבא.
קלאסיקה. סנדלי אצבע (צילום: ניר יפה)
2. פריטים בסיסיים כמו גופיות, שאני כבר מבינה שהן הבסיס האופנתי הכי חשוב במלתחה שלי בכל קיץ. אני אוהבת להשקיע בגופיות דיזיינריות מיוחדות, עשויות מבדים מלטפים ומטופלות ברקמות, צביעה מיוחדת או הדפסים מעניינים. במחירי סוף עונה אפשר לקנות אותן במחירים שפויים. מה, שאשלם מעל 200 שקל לגופייה? לא. אמתין בסבלנות לסוף העונה.
3. כבר הרבה זמן שאני חומדת שמלה מעוצבת שמדדתי באחד הבוטיקים בגן החשמל. המחיר ממש שערורייתי, אבל לי יש סבלנות. תג מחיר עם הנחה של 70% נראה לי יותר הגיוני. במיוחד, כשאני בטוחה שזה פריט שבו אשתמש זמן רב.
רוצות להכיר את נטשה טוב יותר? הקליקו על התמונה (עיצוב: Gutte)
