כשהרב ידאג לבטיחות בדרכים

מה לכהן הגדול ולרוצח בשגגה? הכהן הגדול שרוי במרומי האליטה הרוחנית של עם ישראל. שבט הכוהנים כולו חי חיים מבודלים במידה רבה. נטול קרקע ומקצוע של ממש, חי לו הכהן חיים של עומק רוחני. ילדיו זוכים לחינוך טהור, מוקפד ומעמיק. ילדיו של הכהן יהיו המחנכים הבאים של העם, מעבירי מורשת התורה מדור לדור, לשם כך עליהם להיות מנותקים קמעא. שונים בלבושם, בדיבורם. אין להם שיג ושיח עם הבריות בענייני חולין. ודווקא הוא הכהן הגדול, נשיא השבט, נכרך שמו עם הרוצחים בשגגה.

אלה שנמלטו לערי המקלט מפחד ידם הארוכה של נוקמי הדם. הם הסגורים בערי בית הסוהר נטול הגדרות, החומה והשומרים הם שואפים בסתר ליבם למותו של הכהן הגדול. הם יודעים כי ביום שימות, ישתחררו הם מעיר המקלט. וכך הכהן הגדול, הדמות שצריכה להיות בקונצנזוס, המורמת מעם, המאצילה לעם מברכותיה. והנה למותו של הכהן הגדול מצפים האסירים ובני משפחותיהם. ביום שימות ישוחררו הם. והנה הם כולם מתפללים בסתר ליבם למותו המהיר.

מדוע, מהי אשמתו של הכהן הגדול? האם הוא אשם בתאונות הדרכים? האם הוא אשם בקיומם של תאונות עבודה? הוא איננו שר התחבורה ואיננו שר העבודה. הוא איש הרוח, הוא איש עבודת ה', מה לו ול'כבישים האדומים'? מה לו ולתקנות הבטיחות במקומות העבודה? מדוע הופכת פרשת השבוע שלנו 'מסעי' את הכהן הגדול לנשוא שנאתם של הכלואים בערי המקלט? רש"י נותן לכך תשובה: “לפי שהיה לו לכהן הגדול להתפלל שלא תארע תקלה זו בימיו". תפילה היא הרי לא רק סוג של אמירה. תפילה אמורה לצאת מליבו של המתפלל. וכשבקשה או צורך יוצאים מליבנו חזקה שאנו עושים כל מאמץ אנושי על מנת להבטיח אותם.

אם הבטיחות של העם שבשדות הייתה לנגד עיניו של הכהן הגדול הוא היה מעורר את תשומת ליבם של השרים הרלבנטיים. תארו לכם רב ראשי לישראל שאיננו דואג רק למקוואות ולחינוך התורני. תארו לכם רב ראשי לישראל שאיננו דואג רק לשמירת השבת והכשרות. תארו לכם רב ראשי שמתוך תורתו ומחויבותו הרוחנית הוא מעורב בטיחות בדרכים ובבטיחות במקומות העבודה. יהדות התורה רחוקה מאיתנו מרחק רב. יהדות התורה המקורית רואה את המוסריות הגלומה בה כמחייבת תיקון של כל תחומי החיים. והרי שמירת החיים הינה הערך העליון, ולכן בודאי שהכהן הגדול איננו רק דואג למגזר ממנו הגיע הוא אחראי לתקינותם של כל תחומי החיים.

כהן גדול, איש הרוח המתנשא, תפקידך הוא לתקן את הדרכים, תפקידך הוא להביא את הערכים למימושם בכל תחומי החיים. תפקידך הוא לבטל את ההפרדה בין נושא 'דתי' לנושא 'לא דתי'. אל תטען, אינני מהנדס, אל תטען אינני מומחה לבטיחות. נכון אתה לא. אבל את הערכים החייבים להיות נר לרגלי מקבל ההחלטות - עליך להטמיע.