האם ברכבת לא מכירים את אתר הרכבת?

הסיפור הזה נגמר בסוף טוב, וכרטיס הפיצוי נמצא בדרך לצרכן שנפגע. אז למה בכל אופן אנחנו מפרסמים אותו? מפני שברכבת ישראל יד ימין כנראה אינה יודעת מה עושה יד שמאל.

מנהל התחנה: לא יקבל פיצוי

באחד מימי אמצע חודש יולי רכש ש' כרטיס רכבת מבאר שבע לחדרה. הנסיעה הייתה אמורה לארוך שעתיים, ובמהלכה אמור היה ש' להחליף רכבת בתל אביב. אלא שהרכבת מבאר שבע לתל אביב איחרה בכרבע שעה, ורכבת הקישור מתל אביב לחדרה לא חיכתה לרכבת המאחרת. היות שהרכבת הבאה מתל אביב לחדרה הייתה רק בעוד שעה, ארכה הנסיעה בסופו של דבר שלוש שעות ולא שעתיים.

כאשר הגיע ש' לחדרה הוא פנה למנהל התחנה שם, הציג את כרטיסו (שעליו מוחתמת שעת היציאה מבאר שבע), הסביר מה קרה – וביקש פיצוי כפי שמאפשר החוק. מנהל התחנה לא התרשם מטענותיו של ש', ואמר לו שהיות שהרכבת מבאר שבע איחרה "רק" ב-15 דקות, ש' אינו זכאי לפיצוי, שניתן כאשר רכבת מאחרת מעל חצי שעה. העובדה שהנסיעה כולה התארכה בשעה לא עניינה אותו.

רכז פניות הציבור: נעשה טובה, ניתן לו פיצוי

ש' פנה לרכז פניות הציבור ברכבת ישראל. בעקבות זאת, החליטו ברכבת לשלוח לו כרטיס באותו קו כפיצוי. אלא שרכבת ישראל עדיין אינה מודה באחריותה בעניין זה. בין השאר כתבו לו כי: "הפיצוי הניתן בגין איחורי רכבות נוסעים הוא כרטיס נסיעה בודד באותו הקו ובלבד, כשהמדובר באיחור העולה על 30 דקות...אנו עושים כמיטב יכולתנו לקיים את לוח הזמנים באופן מדויק ויחד עם זאת איננו מתחייבים על קשר בין הרכבות".

במילים אחרות: בין יישובים רבים לא קיים קשר רכבות ישיר, ומי שמבקש לנסוע בין יישובים כאלו חייב להחליף רכבת בנקודה מסוימת על מסילת הברזל; אם הגיע לנקודת ההחלפה באיחור של פחות מ-30 דקות, לא יקבל הנוסע פיצוי, גם אם לנקודת היעד שלו יגיע באיחור העולה על 30 דקות. כך לפחות על פי תשובתה זו של רכבת ישראל.

אתר רכבת ישראל: מגיע גם מגיע 

האם רכז פניות הציבור מכיר את מדיניותה של רכבת ישראל? האם הוא נוהג לגלוש לפעמים באתר האינטרנט של הרכבת? כנראה שלא. שם, תחת הכותרת "פיצוי בגין איחור רכבת", מצאנו את הדברים הבאים: "במידה והגעת לתחנת היעד באיחור העולה על 30 דקות מהמועד שנקבע בלוח הזמנים, הינך זכאי לקבלת כרטיס נסיעה רגיל בקו בו נסעת - בחינם".

שימו לב למילים "תחנת היעד". הרי תחנת היעד של ש' הייתה חדרה, ולא תל אביב. בכרטיס הנסיעה שלו כתוב "מב"ש צפון לחדרה". וש' הגיע לחדרה באיחור של שעה, מה שכבר מזכה אותו, אגב, בפיצוי של שני כרטיסי נסיעה בקו שבו נסע.

הכרטיס של ש': שימו לב למילים "תחנת היעד"

כלומר, באתר שלה מכירה רכבת ישראל בכך שתחנת היעד היא אכן התחנה שאליה ביקש הנוסע להגיע בסופו של דבר, ולא שום תחנת קישור בדרך, וכי האיחור הכולל בהגעה אליה הוא זה שמזכה את הנוסע בפיצוי. זה, כמובן, עומד בניגוד לדברי מנהל התחנה בחדרה, ואף למדיניות הרכבת כפי שהיא עולה מהמכתב שנשלח לש'.

מעבר לעובדה שמצאנו כאן חוסר עקביות: שלושה גורמים ברכבת מציגים שלוש גרסאות לגבי אותו מצב. ברור שהפרשנות של נציג תלונות הציבור כי האיחור יימדד בכל מקטע של הקו בנפרד, היא מוטעית. בשום מקום בעולם אין רק קווים ישירים, ובני אדם מחליפים רכבות כדבר שבשגרה. על פי פרשנות הרכבת, רק הנוסעים בקווים ישירים יוכלו ליהנות מפיצוי כאשר היה איחור כולל של יותר מ-30 דקות, בעוד הנוסעים בקווים הטעונים החלפת רכבות יקבלו פיצוי רק אם בכל מקטע יהיה איחור כזה, מה שבהכרח מביא לאיחור של לפחות שעה. ומדובר, למעשה, באפליה בין נוסעים.

ככל הידוע, הפרשנות הזאת טרם הועמדה במבחן משפטי. אך סביר שפרשנות זו, שעל פניה איננה סבירה, תיפסל על ידי בית משפט. 

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות

המידע הראשוני שהביא לכתיבת הטור הגיע באי-מייל האדום