חוזר עם טוויסט

מחוץ לחדר החזרות של בית ציוני אמריקה עמדו הבוקר עשרות ילדים מלווים בהוריהם. אם לא היה מדובר בהצצה מתוכננת אל מאחורי הקלעים של ההפקה המוזיקלית החדשה, "אוליבר", אפשר היה להניח שהחופש הגדול פלש גם לפה.

כבר הרבה זמן שהצצה ראשונית לחדרי חזרות לא עוררה ציפיות כל כך גבוהות. הגרסה המוזיקלית לסיפורו של צ'רלס דיקנס מעוררת ציפייה בעיקר כיוון שמדובר בליהוק מרשים, שמתבסס קודם כל על שחקנים מוכשרים, מקהלה חזקה של זמרים וצוות הפקה מיומן.

"זה סיפור מופתי שמבטא את הכמיהה לאהבה שקיימת בכל אחד מאתנו", אומר משה קפטן, במאי המחזמר, "הילד הזה, אוליבר, פשוט נוגע גם בציניקנים הגדולים ביותר שביננו. אי אפשר שלא לאהוב אותו או להתחבר אליו. מעבר לזה, מדובר במוזיקה נפלאה שכבר חמישה עשורים מחזיקה מעמד בזכות להיטים גדולים שיש בהם הכל – הומור, רגש, רומנטיקה".

קאסט מהחלומות. הכוכבים המבוגרים לצד הצעירים (צילום: יוסי צבקר) 

קפטן מודע לכך שסוד ההצלחה של כל הפקה ובעיקר מסוג זה, הוא בליהוק. "מחזמר כמו 'אוליבר' עושים כשיש לך בשביל מי לעשות אותו, ואני מדבר קודם כל על התפקיד של פייגן", אומר קפטן.

בהפקה הזו יגלם את דמותו מעוררת המחלוקת של מנהלה המרושע של האקדמיה לגנבוּת, השחקן ששון גבאי. "פייגן הוא התפקיד הדרמטי המורכב ביותר במחזה. הוא לכאורה דמות של נבל אבל כדי להפוך אותה לדמות מעניינת ועמוקה, חייבים שחקן שיוכל למלא אותה ברבדים ובצבעים שונים שיביאו מצד אחד את הרגשות החמים והאבהיים שיש בו כלפי הילדים שהוא מלמד באקדמיה ומצד שני את הנכלוליות שבו. לא רציתי דמות סטריאוטיפית אלא דמות עגולה, ובששון יש את זה בכל מובן שהוא".

הקאסט הצעיר בפעולה (צילום: מרב יודילוביץ') 

גבאי מצדו בשמיים. הוא אוהב את פייגן ומכנה אותו "השורד האולטימטיבי". הוא אוהב את הצבעוניות שבו וגם את החלקלקות והערמומיות, תכונות שבשביל שחקן הן חומר לחצוב בו. "לא חשבתי פעמיים כשהציעו לי את התפקיד. זה תפקיד שאי אפשר לסרב לו. אני לא רואה בפייגן איש רע, הוא פשוט אדם חסר, שהחיים לקחו ממנו יותר מאשר נתנו לו. דרך הילדים האלה שהוא אוסף ברחוב הוא איכשהו מצליח לשרוד", אומר גבאי. "הילדים הם אמצעי קיום שהוא מנצל אבל גם המשפחה שאין לו. דרכם הוא חי את חייו".

גבאי, מהשחקנים האהובים ביותר בישראל, מפתיע בהפקה עם שלושה נאמברים של שירה ונראה שהצדדים הבימתיים החדשים שנחשפים בהפקה הזו מרתקים אותו. "כל אחד מהשירים האלה הוא נאמבר תיאטרלי. למזלי, לא צריך להיות זמר בשביל לבצע אותם, אלא שחקן שיכול לשיר. זה אתגר נהדר, שונה מאד ממה שאני רגיל לעשות ואני מאד שמח על כך. השירים האלה מאפשרים לי להשתעשע איתם ויש בזה קסם".

גבאי. "זה תפקיד שאי אפשר לסרב לו" (צילום: מרב יודילוביץ')

גבאי הוא לא שחקן המזוהה עם הפקות לכל המשפחה, וגם בהתנסות הזו, שמקפלת בתוכה עבודה עם עשרות ילדים על הבמה, יש מבחינתו קסם מסויים. "יש משהו מרענן בלשחק עם ילדים על במה. רק התחלנו חזרות ואני משער שזה יהיה לא קל, אבל בינתיים אני נהנה מהם", הוא אומר. "מדובר בילדים מאוד מוכשרים שאוהבים את מה שהם עושים ובאים לזה בשמחה. זה מעורר תקווה. מעבר לכך, יש לי שני ילדים צעירים בבית וברמה מסוימת זה היה גם כוח מדרבן. חשבתי שזו הזדמנות להראות להם משהו אחר שאבא עושה".

גבאי יודע שדמותו של פייגן, שנכתבה כסטריאוטיפ יהודי, מעוררת מחלוקת בפרשנויות השונות שלה. הפייגן שלו יהיה לדבריו קצת אחר. "יש בו מהשיילוק, זה נכון, ככה דיקנס כתב אותו. במחזמר זה קצת שונה ואני אשתדל לא לעשות אותו יהודי מדי, למרות שגם במוזיקה שכתב ליאונל בארט יש לדמות הזו הרבה מאד אלמנטים מוזיקאליים יהודים", אומר גבאי.

אניה בוקשטיין ואלברט כהן בחזרות (צילום: מרב יודילוביץ') 

אחת ההפתעות שקפטן רקח מבחינת הליהוק היא אניה בוקשטיין בתפקיד ננסי, גנבת בכירה בממלכתו של פייגן. "יודעים שהיא שחקנית מצויינת ומכירים אותה בין היתר ככוכבת של סדרות טלוויזיה, אבל פחות יודעים שהיא זמרת נפלאה", אומר קפטן על בוקשטיין. "התפקיד הזה יושב עליה כמו כפפה על יד דווקא מכיוון שהוא לא הטייפקאסט המדויק שלה. בדרך כלל נוהגים לתפוש את אניה כבחורה רכה, עדינה ושברירית. פה היא מצליחה להביא לידי ביטוי את החספוס שיש בדמות".

זו הפעם השלישית שבוקשטיין משתפת פעולה עם קפטן ועם המפיק יריב יפת. קדמו לכך תפקידים בהפקה של "נארניה" בשנה שעברה ובמחזמר "צלילי המוזיקה", שעלה גם הוא על במת המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב.

לא סיפור סטטי

בוקשטיין מאושרת על התפקיד שמצליח להביא צדדים שונים שלה לבמה. "זו פעם ראשונה שאני משחקת אישה ולא ילדה ויש בזה משהו מאד מרגש", היא אומרת. "זה תפקיד משגע ומורכב. ננסי היא מצד אחד זונה קצת מטונפת ומחוספסת שעברה מלא דברים וחיה חיים קשים, ומצד שני היא טובת לב, רגישה והולכת עד הסוף עם האהבה שלה. גם השילוב בין תיאטרון ושירה מרגש ומאתגר אותי, בטח כשמדובר בהפקה בסטנדרטים כל כך גבוהים מבחינת אנשי המקצוע שיש פה. הכל נשמע טוב ומוקפד מאד".

"ליהוק טוב הוא חצי מהדרך לניצחון". (צילום: מרב יודילוביץ')

את הסיפור של דיקנס היא הכירה כילדה. "אחרי הכל אני ילדה רוסיה ומדובר בקלאסיקה ספרותית. קראתי את הספר כילדה ומאוחר יותר ראיתי את הסרט המוזיקלי. זה סיפור מנצח, למרות שהוא שונה מסיפורי ילדים קלאסיים. אחרי הכל, מדובר ביתמות ובילד שסוחב הרבה על הכתפיים הקטנות שלו, ובכל זאת יש פה אקשן ועלילה מפותלת. זה לא סיפור סטטי. אוליבר נכנס לאנשים ללב".

למצוא את אוליבר

אוליבר הוא אכן סוד הקסם של המחזמר ובהצגה הזו יגלמו את התפקיד הראשי שניים לסירוגין. האחד, רועי רביב, הוא ילד פלא שהשתתף עד כה בפסטיגל ובהפקות "שיר נולד" ו"היפה והחיה" שביים קפטן וכן בהצגה "סופשבוע עם תום" של תיאטרון בית ליסין. השני, עמית מוריס, בוגר הפסטיגל גם הוא, השתתף בפרסומות.

"עשיתי המון אודישנים לילדים כי היה לי חשוב שאוליבר יהיה גם שברירי ומעורר אמפתיה, גם עם יכולת שירה מצויינת וגם עם יכולות משחק שיאפשרו הזדהות", אומר קפטן. "את רועי הכרתי מקודם והילד הזה פשוט נולד לבמה. ההפתעה הגדולה היא עמית, שברגע שהוא נכנס לאודישן היה לי ברור שמצאתי את אוליבר. הוא מקסים ומוכשר ובכל פעם שהוא עולה לבמה אני מתפעם מהיכולת שלו להקסים ולכבוש".

אל נעליו המאיימות של ביל סייקס, שותפו לפשע ורב גנב בממלכתו של פייגן, ייכנס גיל פרנק. "מעבר להיותו שחקן אדיר, הנוכחות של גיל כל כך חזקה ומרשימה ויכולה להיות גם בנשימה אחת מאיימת וזה בדיוק מה שהתפקיד של ביל סייקס דורש", אומר קפטן, "אני שלם עם הליהוק וזה מבחינתי חצי דרך לניצחון".

"אוליבר" היא ההפקה המוזיקלית השנייה שקפטן מביים השנה. קדמה לה "כנר על הגג" שעלתה על במת תיאטרון הקאמרי. לדבריו מדובר בהפקות שונות מאד במהותן. "ההפקה הנוכחית פונה לקהל יעד רחב יותר כיוון שהיא מאפשרת גם לילדים להיות חלק חשוב מאד בקהל היעד שלה", אומר קפטן, "החומרים שונים ומגוונים ובשבילי המעבר הזה בין הפקה למבוגרים לבין הפקה לכל המשפחה, הוא

בריא, מרענן ומאתגר ברמה האמנותית. בשני המקרים קבענו סטנדרטים גבוהים של הפקה ואני מקווה שהתוצאות יאפשרו לנו להמשיך ולייבא לישראל הפקות נוספות מהעולם".

את הנוסח העברי של המחזמר כתב אלי ביז'אווי ועל הניהול המוזיקלי אחראים במשותף יוסי בן נון וטל בלכרוביץ'. את התפאורה עיצבו במשותף במבי פרידמן וארז ניב ועל עיצוב התלבושות חתום יובל כספין. על הכוריאוגרפיה אמון אלדר גרויסמן, שחתום בין היתר גם על העיצוב התנועתי בהפקה המוזיקאלית "יוסף וכתונת הפסים המשגעת" של תיאטרון הבימה.