שתף קטע נבחר

רוסיה נוקמת - ישראל משלמת

האיתות למערב ברור: אתם פוגעים באינטרסים שלנו דרך יריבינו במזרח אירופה ובקווקז? אנחנו מחזירים בבטן הרכה שלכם - בחיזוק מתנגדיכם במזרח התיכון. ישראל הפכה ל"נער מלקות"

בקרמלין הביאו כנראה בחשבון תגובה דיפלומטית חריפה של המערב על הפלישה לגאורגיה. הם היו מוכנים להתכתשות מילולית במועצת הביטחון ועם נאט"ו, וגילו נכונות לשתף פעולה עם מאמצי התיווך של נשיא צרפת. אבל אז נקט המערב שלושה מהלכי תגמול חריפים, שהקרמלין כנראה לא חזה מראש: ארה"ב חתמה בחופזה על הסכם עם פולין, בדבר הצבת מערכת התרעה וטילי יירוט; מועצת נאט"ו הודיעה על השעיית הקשרים עם מוסקבה; ונפתחו מגעים לצירופה של טביליסי לברית הצפון-אטלנטית. מהלכים אלה נתפשים ברוסיה כשבירת כלים מצד המערב - כמעט הכרזה על חידוש המלחמה הקרה. בעיניים רוסיות, מדובר לא רק בפגיעה באינטרס ביטחוני-לאומי חיוני ובכבוד הלאומי, אלא גם באיום על מעמדו של ממשל מדבדב-פוטין בזירה הפוליטית הפנימית - השניים מוצגים כמי שנהגו בפזיזות, כאשר הורו על הפלישה.

 

במצוקתם החליטו ראשי הקרמלין על פעולות תגמול משלהם, החורגות

 אף הן מחילופי מהלומות מילוליות ודיפלומטיות: עצירת הנסיגה הצבאית משטחה של גאורגיה, באמתלה של יצירת "רצועת ביטחון" סביב דרום-אוסטיה ואבחזיה; השעיית הקשרים עם נאט"ו; והזמנה חפוזה לנשיא סוריה, לדיון במכירות נשק ובהידוק הקשרים. בכך מנסים הרוסים לאותת למערב: אתם פוגעים באינטרסים שלנו באמצעות יריבינו במזרח אירופה ובקווקז? אנחנו מחזירים לכם, ולא רק בקווקז, אלא גם בבטן הרכה שלכם - באמצעות חיזוק מתנגדיכם במזרח התיכון.

 

סוריה נבחרה להיות הראשונה ברשימת החיזור, כי לאחרונה נראה שהיא מנסה לחזור לחיק המערב ולשקם את יחסיה עם ארה"ב. באמצעות קירובו של אסד, מאיימת מוסקבה לטרפד תהליך זה באופן שישפיע לרעה גם על קשרי המערב עם לבנון ויחבל בסיכויים להסכם שלום בין סוריה לישראל. רוסיה תבקש כנראה - וגם תקבל - אישור להגדיל את הנוכחות הקבועה שלה בנמלי סוריה, מה שיאיים על העליונות הימית שיש לארה"ב באגן הים התיכון. כל אלה אינטרסים כלליים של המערב, שרוסיה יכולה להזיק להם באמצעות הידוק קשריה עם דמשק.

 

צה"ל והעורף ישלמו את המחיר

אבל את המחיר הישיר והכבד ביותר, כתוצאה מחימום הקשרים, עלולה ישראל לשלם. בראש רשימת הרכש הסורית נמצאת מערכת נ"מ מתקדמת וארוכת טווח מסוג S-300 להגנה אווירית וליירוט טילים. בנוסף מנסה סוריה לרכוש ברוסיה טילי קרקע-קרקע לטווח בינוני מדגם "איסכנדר", שהם מדויקים מכל מה שיש לה כיום. טילים אלה יאפשרו פגיעה בדייקנות מירבית במתקנים צבאיים בצפון ישראל ובמרכזה. סוריה מבקשת לרכוש עוד מערכות נ"מ כמו SA-24 וכן מערכות התרעה אופטיות, שכולן ביחד עלולות לגרום לכרסום משמעותי ביותר ביכולתה של ישראל להתגונן מפני אלפי הטילים הבליסטיים והרקטות, שצוברת סוריה ומאיימת באמצעותם על העורף הישראלי.

 

הפגיעה העיקרית עלולה להיות ביכולתו של חיל-האוויר לפעול בשמי סוריה בעת מלחמה. לא מדובר במערכות שחיל-האוויר, וצה"ל בכלל, אינם מסוגלים "לטפל" בהן. אבל יידרשו הרבה גיחות ואמצעים אחרים, והרבה זמן לנטרולן. כל אותו זמן יהיה העורף הישראלי חשוף. הצבתם של מומחים רוסים בסוריה - נוסף על כמה מאות שיש שם כבר עכשיו - גם תגביל עד מאוד את יכולתה של ישראל "להעניש" את סוריה, אם זו תתקוף אותנו, ותשדרג את יכולות המודיעין והלוחמה האלקטרונית של הצבא הסורי.  


טונים של חסיד שוטה. אסד ומדבדב (צילום: AFP)

 

באמצעות איום בשדרוג יכולותיה הצבאיות של סוריה מול ישראל, מנסה רוסיה לאיים על ארה"ב. ישראל הפכה ל"נער המלקות", שבאמצעות פגיעה בו מנסים הרוסים להכאיב לנותנת החסות שלו במערב. זה לא הסוף: באמצעות האיום בשדרוג היחסים הצבאיים עם סוריה, רומזת מוסקבה כי אם המערב לא ייסוג בו מצעדי-הנגד שנקט בהקשר הקווקזי - הבאה בתור לחיזור תהיה איראן. ברור מאליו שיכולתה של רוסיה להזיק למערב בהקשר האיראני היא גדולה עשרות מונים מאשר בסוריה. כבר היום מוכרת רוסיה מערכות נשק מתקדמות ומונעת החרפת הסנקציות על טהרן, בהקשר לתוכנית הגרעין שלה. אם רוסיה תחליט להסיר כל רסן, הנזק למערב ולישראל עלול להיות חמור פי כמה.

 

הנשק הישראלי: ועידת השלום

בינתיים נראה שרוסיה רק מאיימת, מתוך כוונה להרתיע את המערב. לא רוצים שם להיכנס למלחמה קרה של ממש. זו, בין השאר, הסיבה שבגללה שוחח הנשיא מדבדב עם ראש הממשלה אולמרט וניסה להרגיעו. סביר מאוד שהרוסים יימנעו מהתחייבות מפורשת לאסד, בעת ביקורו הנוכחי, למכור לארצו את מערכות הנ"מ המתוחכמות ואת טילי ה"איסכנדר". הם יודיעו על כוונתם להמשיך במשא-ומתן ולהעבירו לשלבים מתקדמים כדי לשמר את האיום על ישראל והמערב, אבל בינתיים לא יסגרו עסקה. לפחות לא רשמית.

 

אחת הסיבות לכך היא שלישראל יש מנוף לחץ לא מבוטל על רוסיה: הממשל

הרוסי עמל כעת לכנס במוסקבה, בנובמבר הקרוב, ועידת שלום מזרח-תיכונית עתירת משתתפים. ללא ישראל, לא יהיה ערך ממשי ותעמולתי לוועידה זו, שרוסיה מנסה להפיק ממנה יוקרה לאומית ובינלאומית - הישג הדרוש לה כעת כאוויר לנשימה. ישראל כבר הביעה בעבר נכונות מסויגת להשתתף בוועידה, וברוסיה חוששים שהידוק הקשרים עם דמשק, ובעיקר מכירת נשק מתקדם לצבאה, יגרמו לישראל לשנות את עמדתה. כך שהקלפים עדיין על השולחן, והרוסים משחקים בהם בזהירות. גם המערב, כך נראה, אינו רוצה להחריף את המשבר. אם תסיג רוסיה את כוחותיה משטחה הריבוני של גאורגיה, כפי שהיא מבטיחה לעשות, עשוי להתפתח שלב חדש - שפוי יותר - של הידברות כדי לחסל את המשבר.

 

אבל בינתיים כבר הספיק הנשיא אסד להוכיח את פזיזותו וחוסר חוכמתו המדינית. עוד בטרם התברר אם המשבר מחריף או דועך, הוא החל להתנהג כאילו המלחמה הקרה כבר כאן. בראיונות לעיתונות הרוסית התייצב חד-משמעית, בטונים של חסיד שוטה, לצידה של רוסיה. הוא אף הציע לרוסים להציב טילים על אדמתו (לא ברור איזה, אבל הוא מתכוון כנראה לטילי הנ"מ ארוכי הטווח S-300, שיאיימו גם על מטוסי הצי השישי האמריקני בים התיכון. כך הוא מקווה גם לקבל את אותם טילים, עם מפעילים רוסים, על אדמת ארצו - מה שיקשה על ישראל לתקוף אותם). באופן כללי הותיר אסד רושם ברור שהוא מתגעגע לימי המלחמה הקרה ולתפקיד שמילאה בה סוריה, כבעלת בריתה של ברית-המועצות. סביר להניח שהמערב, ובעיקר ארה"ב, עוד יבואו עמו חשבון. אבל על ישראל לשקול היטב אם בשאר ההפכפך והפזיז הוא פרטנר הולם לשיחות שלום ולהסכמים אסטרטגיים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
פגיעה באינטרס ובכבוד: פוטין
צילום: רויטרס
מומלצים