הבורסה בשכם זינקה מתחילת השנה ב-30%
ביצועי המשק הפלסטיני בשנים האחרונות הם מהגרועים בעולם הערבי, אבל זה לא מונע מ־36 החברות הרשומות בשכם להציג תשואות דו־ספרתיות. מיוחד ל"כלכליסט"
ביצועיו של המשק הפלסטיני בשנים האחרונות הם מהגרועים ביותר בעולם הערבי. שנים של אינתיפאדה ומאבק פנימי עקוב מדם עשו את שלהם על המשק ברשות. נתוני 2007 מצביעים על הידרדרות ניכרת ברמת החיים של הפלסטיני הממוצע, וזאת בהשוואה למצב שהיה קיים ב־1999, בטרם פרצה האינתיפאדה השנייה.
את המצב הקשה מרגישה היטב האוכלוסייה הפלסטינית. אבטלה גבוהה, התרחבות העוני וירידה משמעותית ברמת החיים - בעיקר ברצועת עזה - ממחישות את המצוקה הגדולה מולה הם ניצבים. בפועל נוצרו בשטח לא רק שתי ישויות פוליטיות נפרדות, אלא גם ישויות כלכליות נפרדות, כשבגדה המערבית מפעמת התקווה לשיפור בעוד ברצועת עזה המצב נואש.
אין משאבים להשקעה
השנים האחרונות הביאו לשינוי בהרכב התוצר הפלסטיני, שתלוי כיום בהוצאות הממשלתיות ובמדינות התורמות. זה משאיר מעט מקום להשקעות, ולכן מגביל עוד יותר את הבסיס היצרני של המשק המקרטע במילא. במצב שכזה ממשיך המגזר הפרטי להתכווץ בעוד הלחץ על המגזר הציבורי בתחום אספקת מקומות תעסוקה רק גובר.
בשנתיים האחרונות המשק הפלסטיני נשען על הלוואות וסיוע מוגבר ממדינות תורמות. ההשקעה רשמה ירידה ניכרת, בשל העובדה שההשקעה הציבורית כמעט ופסקה, זאת בעקבות הפניית רוב המשאבים הפיננסיים הציבוריים לתשלום משכורות ולכיסוי הוצאות ממשלתיות. הקמת הממשלה בגדה המערבית הביאה לחידוש הסיוע מחו"ל.
ממשלת הטכנוקרטים הצליחה באופן חלקי לתקן חלק מהמצוקות שנוצרו בעקבות הבידוד הבינלאומי בשל הקמת ממשלת חמאס. לפיכך, מגמת הצמיחה השלילית שאפיינה את הגדה המערבית במחצית הראשונה של 2007 התהפכה במחצית השנייה.
המצב ברצועת עזה, לעומת זאת, הולך ומידרדר, כשההערכות האופטימיות מדברות על צמיחה של 0% בשנה שעברה. לפי נתוני האו"ם, הסתכם התמ"ג הפלסטיני ב־2007 ב-4.1 מיליארד דולר, בדומה לזה של 2006. נתון זה נמוך בכ־8.5% בהשוואה לתמ"ג של 1999. חישוב המשקלל את גידול האוכלוסייה מגלה כי ההכנסה לנפש ירדה בתקופה זו בשליש מכ־1,600 דולר לנפש לכ־1,100 דולר בלבד לנפש ב־2007.
23 חברות, בתור התחלה
הבורסה הפלסטינית הפועלת בשכם נוסדה כחברה פרטית ב־1995, כשחברת PADICO, שבה מעורבים אנשי העסקים הפלסטינים המובילים, היא הכוח המניע שלה. PADICO היא חברת האחזקות הגדולה ברשות בתחומי התעשייה, הנדל"ן והתיירות. כיום מניית PADICO עצמה היא גם אחת מהמניות המובילות בבורסת שכם.
באוגוסט 1996 היתה הבורסה מוכנה מבחינה תפעולית, ולכן בנובמבר נחתם ההסכם בינה לבין הרשות הפלסטינית בדבר הפעלתה. בפברואר 1997 נרשמה העסקה הראשונה בבורסה של שכם.
בתחילת הדרך היו רשומות בבורסה 23 חברות, שהיו צריכות לעמוד במספר תנאים ובראשם הון של לפחות 750 אלף דולר. עד סוף 1997 נרשמו בבורסה כ־2,000 עסקאות ושווי השוק של החברות הגיע לכ־530 מיליון דולר. הסחר בבורסה הפלסטינית הוא בשיטה אלקטרונית. העסקאות מבוצעות בדינר ירדני או בדולר אמריקאי.
הסחר מתקיים בימים ראשון־חמישי בין השעות 10:00 ו־13:00. שלב הסחר המוקדם מתחיל בכל יום מסחר בשעה 9:45. בתחילת דרכה התקיים יום מסחר אחד בשבוע ובהדרגה הועלה מספר ימי המסחר.
לפי תקנות הבורסה, המפקח על הסחר יכול להשעות ברוקרים או מניות נסחרות אם הם מפרים את חוקיה. כמו כן, קיימת מגבלה יומית לתנודות בשערי כל מניה בשיעור של 5% כלפי מעלה או מטה. כדי להתחיל לסחור במניות הבורסה הפלסטינית, המשקיע צריך לפתוח חשבון אצל אחת (או יותר) מחברות הברוקרים.
הוראות מכירה או קנייה מועברות לברוקרים בטלפון או בכתב. השקעה זרה מתקבלת בברכה, אם כי עד כה המשקיעים הזרים חוששים מלהשקיע את כספם במניות הפלסטיניות. הבורסה גובה על כל עסקה עמלה של 0.0072% או מינימום של 1 דינר ירדני (כ־1.4 דולרים).
בבורסה ישנם תשעה ברוקרים. כדי להיות חברה בבורסה הפלסטינית, כל חברת ברוקרים משלמת סכום חד־פעמי של 30 אלף דולר ועוד כ־15 אלף דולר בכל שנה. אחת החברות המובילות בתחום נקראת "סאהם", שהיתה הראשונה להציע ללקוחותיה מכירה וקנייה של מניות באמצעות האינטרנט.
ראש הממשלה הפלסטיני, סאלם פיאד: ממשלת הטכנוקרטים טובה לכלכלה
בורסה של 36 מניות
הבורסה הפלסטינית היא זו שהתירה לחברות הברוקרים להציע סחר מקוון, ובסאהם עטו על ההזדמנות וטענו כי אפשרות זו לסחר במניות הבורסה תאפשר למשקיעים פוטנציאליים מחו"ל להתגבר על המחסומים הפסיכולוגיים והלוגיסטיים של מעורבות בשוק הפלסטיני. המשקיעים יכולים להזרים הוראות באמצעות האינטרנט 24 שעות ביממה.
המניות בבורסת שכם נחלקות לשתי קטגוריות: "השוק הראשון" ו"השוק השני". נכון להיום, ישנן 36 מניות בבורסה הפלסטינית. המניות מסווגות לחמישה מגזרים: שירותים, בנקאות, ביטוח, תעשייה והשקעות. מבחינת שווי השוק, מניות מגזר השירותים הן המובילות בשוק של שכם עם נתח של 46.4% מכלל שוויו של השוק, נכון ליוני 2008.
שווי מניות מגזר ההשקעות היווה כ־26% משווי השוק הכולל, הבנקאות כ־17% והתעשייה כ־6.6%. ענף הביטוח הוא הקטן ביותר מבחינת שווי השוק, עם קצת פחות מ־4%, נכון ליוני 2008.
תהליך הרישום מסובך
רישום מניות לסחר בשוק הראשון כרוך בתהליך מסובך ובעמידה בתנאים מסוימים באשר להון של החברה, המצב הפיננסי שלה ומספר מחזיקי המניות. כדי לקדם את נושא השקיפות, מחויבות החברות לפרסם את דו"חותיהן וכן כל מידע היכול להשפיע על פעילותן. חברה המעוניינת לרשום את מניותיה למסחר צריכה לפרסם את הדו"חות הכספיים לפחות שנה אחת לפני מועד ההנפקה.
שתי חברות בשוק ההון הפלסטיני שולטות על כ־60% מערכו. החברה הגדולה ביותר היא חברת התקשורת פלטל עם שווי שוק של כ־915 מיליון דולר ב־2007, ולאחריה PADICO עם שווי שוק של כ־557 מיליון דולר. מניות פלטל ו־PADICO בלטו ב־2007 גם בתחום שווי המניות הנסחרות, כששלטו בכ־45% משוויו הכולל של השוק. כ־38% מהעסקאות שנרשמו בשכם במהלך השנה שעברה היו במניות שתי חברות אלה.
מדד ירושלים
המדד המרכזי בבורסה נקרא "אלקודס". המדד נוסד ב־8 ביולי 1997 עם בסיס של 100 נקודות. בזמנו הורכב המדד מחישוב פעילותן של עשר מניות מכלל המגזרים. המניות שנבחרו היו המובילות בתחום הנזילות ובין השאר כללו את פלטל ו־PADICO. ב־2007 העלתה הבורסה את מספר המניות ל־12.
צעד זה ננקט כדי לשקף את העלייה במספר המניות הרשומות בסוף 2006, אז הגיע מספרן ל־33. בסוף כל שנה נבחנת מידת התאמתן של המניות למדד, וזאת על סמך ביצועיהן.
מבחינה היסטורית, מדדי הבורסה עלו בהדרגה מ־1997 ועד 2000, אולם האינתיפאדה הביאה לפגיעה קשה בבורסה שהחלה לאבד גובה עד 2002. מאז אותה השנה חלה עלייה מהירה בפעילות והבורסה הגיעה לשגשוג חסר תקדים ב־2005. ניצחון חמאס ב־2006 והאירועים הביטחוניים בעקבותיו נתנו אותותיהם בשוק בשנתיים שלאחר מכן.
ב־2005 הגיע שווי השוק ל־4.4 מיליארד דולר ושווי המניות הנסחרות באותה השנה הסתכם ביותר מ־2 מיליארד דולר. מדד אלקודס ב־2005 רשם אף הוא רמת שיא כשסגר על קצת יותר מ־1,128 נקודות. מכפיל הרווח בבורסה ב־2005 הגיע ל־13.75.
שנת 2007 הייתה רעה
שנת 2007 דווקא לא היטיבה עם המשקיעים בבורסה הפלסטינית, כשרוב המדדים הצביעו על ירידה בפעילות. היקף הסחר בשנה שעברה נאמד בכ־800 מיליון דולר, בעוד שווי השוק בסוף השנה הסתכם בכ־2.4 מיליארד דולר. מספר העסקאות במהלך השנה הגיע לכ־150 אלף כשמספר המניות שהחליפו ידיים נאמד בכ־300 מיליון.
מדד אלקודס סגר את 2007 על רמה של 527.26 נקודות, ירידה של 12.8% בהשוואה לסוף 2006. ירידה זו היתה מנת חלקם של כל המגזרים. מדד התעשייה רשם את הירידה הגדולה ביותר - כ־40%, דבר המבטא את קשייו של ענף התעשייה הפלסטיני. מדד מניות הבנקים צנח בכ־23%. מדד מניות ההשקעה ירד ב־14.4%, מגזר השירותים רשם ירידה של קרוב ל־9% ואילו מגזר הביטוח סגר את 2007 בירידה של 3.7%.
בסיכום שנתי עולה כי חמש חברות בלבד רשמו עלייה במניותיהן ואילו 29 אחרות סגרו את השנה בירידה ומניה אחת הושעתה. שווי השוק של החברות בסוף השנה היה נמוך ב־9.3% בהשוואה לסוף 2006. עם זאת, ב־2007 נרשמו מספר אינדיקטורים חיוביים.
2008: סימנים מעודדים
למרות המצב העגום במשק הפלסטיני, הבורסה פורחת מתחילת השנה חרף סימני האטה ביוני. במחצית הראשונה של 2008 זינק אלקודס בכ־161 נקודות, קרי רשם עלייה של יותר מ־30% בהשוואה לסוף 2007. שווי השוק רשם אף הוא עלייה של יותר מ־30%. ביוני 2008 הסתכם שווי השוק של 36 החברות בבורסה ב־3.1 מיליארד דולר.
חגיגת העליות בששת החודשים הראשונים של 2008 מקיפה את כל המגזרים, למעט הביטוח. מדד מגזר השירותים רשם את העלייה הגבוהה ביותר עם קרוב ל־54%, וזאת בעיקר בזכות עליית מניית פלטל עם זינוק של כ־47% באותה התקופה. מדד מגזר הבנקים צמח בכ־23%, הודות לעלייה של כ־26% במניית בנק פלסטין.
מדד מגזר ההשקעות נסק בכ־15%, וזאת בעיקר בשל זינוק של כ־20% בשער מניית PADICO. מדד מגזר התעשייה רשם עלייה מזערית של פחות מ־1%, ואילו מדד מגזר הביטוח איבד כ־10% מערכו בששת החודשים הראשונים של השנה. במחצית הראשונה של 2008 התקיימו 124 ימי מסחר שבהם החליפו ידיים כ־244 מיליון מניות - עלייה של כ־39% בהשוואה לתקופה המקבילה ב־2007 - בשווי כולל של כ־887 מיליון דולר. אולם שווי השוק החברות בשכם דווקא ירד ביוני בכ־0.8% בהשוואה לחודש מאי והגיע לכ־122 מיליון דולר.
נראה כי המגמה השלילית ביוני היתה קצרת מועד. מגמת המסחר התהפכה בחודש שעבר. מדד אלקודס סגר את חודש יולי בעלייה של 2% בהשוואה לחודש הקודם. עם זאת, בחודש יולי נרשמה ירידה של 61% בממוצע שווי הסחר היומי, שהסתכם בכ־2 מיליון דולר.
ככלל, ביצועי המגזרים בבורסת שכם היו מעורבים ביולי. מגזר הבנקאות רשם ירידה של 0.15%, אף שהמניה הבולטת של המגזר, בנק פלסטין, רשמה עלייה של 2.5% בחודש ושערה נסגר במחיר של 4 דולרים. מגזר הביטוח המשיך לצלול ביולי עם ירידה של כ־2%, כששלוש מתוך חמש החברות הפעילות במגזר סיימו בצבע אדום.
ביר זית נהנית מהתחזקות השקל
בחודשיים האחרונים מניית ביר זית פרמצבטיקה היתה ללא ספק המרשימה ביותר בבורסה. ביולי 2008 ריכזה המניה כ־11% מפעילות הבורסה, דבר שסייע להעלות את חלקו של מגזר התעשייה מכ־2% ביוני 2008 ל־17.4% ביולי 2008. המנייה עלתה ביולי בקרוב ל־22%.
התוצאות החצי־שנתיות של החברה היו חיוביות, דבר הנותן הסבר, לפחות חלקי, לביצועים החיוביים של המניה בשוק של שכם. הרווח הנקי של החברה הסתכם ב־4.2 מיליון דינר (5.9 מיליון דולר) במחצית הראשונה של 2008 לעומת 1.54 מיליון דינר (2.1 מיליון דולר) בתקופה המקבילה. העלייה ברווחיות יוחסה להיקף מכירות גבוה יותר ולשער החליפין. ביר זית לפרמצבטיקה מקבלת תשלומים בשקל ישראלי בעוד הוצאותיה בדינר ירדני. המטבע הירדני נחלש השנה בשל הצמדתו לדולר.
לבורסה הפלסטינית פוטנציאל צמיחה לא מבוטל, אבל הדבר תלוי כמובן במצב הכלכלי והפוליטי. המשך התייצבות המצב בגדה המערבית צפוי לתת עידוד נוסף למשקיעים. עם זאת, קריסת הרשות הפלסטינית והשתלטות חמאס בגדה צפויות להחזיר את הבורסה שנים לאחור.
ד"ר גיל פיילר, מייסד ומנכ"ל, ודורון פסקין, ראש אגף המחקר - חברת אינפו פרוד מחקרים העוסקת בייעוץ כלכלי ועסקי על שוקי מדינות ערב
לפנייה לכתב/ת 
