פסיכיאטר: 2 מקרי רצח הילדים - בגלל דיווחי התקשורת
שני מקרי רצח הילדים בידי אימותיהם אינו מקרי, טוען מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב. "יש אנשים שהברגים שלהם לא מחוזקים ודיווחים כאלו בתקשורת מרופפים את שארית הבלמים שיש להם ונותן להם לגיטימציה למעשיהם"
הרצף של שלושה מקרים מזעזעים של רצח ילדים על ידי הוריהם כנראה אינו מקרי, אלא יכול להיות מוסבר על ידי תופעה הנקראת "הדבקה חברתית", כאשר מקרה אחד גורר אחריו גל של מקרים נוספים. תופעה זו מוכרת גם במקרים של התאבדות או רצח במשפחה.
ימים לאחר פרסום פרשת הילדה רוז, שנרצחה על-ידי סבה, רוני רון, אירע המקרה השני. הילד אלון יהודה בן הארבע הוטבע בים על ידי אמו אולגה
בוריסוב. אמש (ג') זה קרה שוב - מיכאל קרוצ'קוב בן הארבע נרצח לפי החשד על ידי אמו.
ד"ר שאול שרייבר, מנהל המערך הפסיכיאטרי במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב) מסביר כי מדובר בתופעה חברתית המוכרת למעלה ממאה שנים והתגלתה כאשר גל של התאבדויות של צעירים שטף את גרמניה לאחר פרסום הספר "יסורי ורתר הצעיר". מחקרים אחרים מצאו שצפייה בסרטים או בתוכניות טלוויזיה שנושא ההתאבדות היה מוזכר בהם, גררה למקרי התאבדות לאחר מכן.
"ברגע שעושים מזה סיפור גדול וחוזרים על כך שוב ושוב, מעבר למסירת פרטים מינימליים, פשוט נותנים סוג של לגיטימציה לאנשים מסויימים", מסביר ד"ר שרייבר. "יש אנשים שהברגים שלהם לא מחוזקים ודיווחים כאלו בתקשורת מרופפים את שארית הבלמים שיש להם ונותן להם לגיטימציה למעשיהם. הדיווח על המקרים לא נותן לאותם אנשים רעיונות חדשים, אלא מרופף את שארית הבלימה העצמית שיש להם".
האנשים המושפעים מדיווחים כאלו, לדבריו, הם אנשים שמחשבות מסוג זה התרוצצו בעבר בראשם. "סביר להניח שמחשבה מסוג זה עברה בראשן של
שתי האמהות שהביאו למותם של בניהם. ברגע שהן שמעו על מקרה כזה, יחד עם כל ההתעסקות התקשורתית, זה נתן להן סוג של לגיטימציה ללכת ולממש את המחשבות שהתרוצצו להם כבר בראש".
ד"ר שרייבר מביע חשש מביצוע של מקרי רצח נוספים ומציין: "אין ספק שיש אנשים שמחשבות מסוג זה מתרוצצות להם בראש. הפרסומים בנושא נותנים להם את העידוד לעשות את זה".
לאנשי התקשורת ממליץ ד"ר שרייבר למתן את הדיווחים על מקרי הרצח של ילדים בתוך המשפחה "מומלץ לא לעסוק בזה ברמת הנקרופיליה ולא לדוש בזה. בין לתת מידע לבין הפנינג של נקופיליה כפי שמתרחש, המרחק הוא דרמטי. צריך למסור את המידע בצורה כמה שיותר אוביקטיבית. אפשר לקחת דוגמה מהסיקור האמריקני של הפיגוע במגדלי התאומים או באוקלוהומה סיטי, לעומת סיקור ישראלי של פיגועים. האמריקנים לא נכנסו לקרביים של הפצועים".
לפנייה לכתב/ת 
