שתף קטע נבחר

צילום: אלי אלגרט, Gettyimages Imagebank

ניצחון - למען יראו וייראו

"כמי שמכיר היטב את שתי הנבחרות, התחושה היא שהפעם נעשה את זה ואולי גם נלך עד הסוף. אנו פוגשים את שוייץ במצב הטוב ביותר לו יכולנו לייחל, אבל זה לא אומר שהם פראיירים". אבי תקוה, ששיחק חמש שנים בליגה של היריבה אופטימי

לראשונה מזה זמן רב, יש לישראל אפשרות לעלות למונדיאל, ולא רק בגלל ההגרלה הטובה יחסית שקיבלנו באדיבות פיפ"א. נכון לעכשיו אין בבית הזה נבחרת פייבוריטית בצורה יוצאת דופן, מה שמגדיל את האפשרות של יוון, שוייץ וישראל לעלות כמובילת הבית.

 

 

לכן למשחק בשבת יש חשיבות גדולה מאוד, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה מוראלית לגבי המשך הדרך. ניצחון ביתי על שוייץ, יקנה לנו יתרון על פני יריבה ישירה על הכרטיס לדרום אפריקה. כמו כן, ניצחון יוכיח ליתר היריבות, שבשביל לנצח ברמת גן, הן יצטרכו לירוק דם.

 

 

לדעתי אנחנו תופסים את שוייץ במצב הטוב ביותר לו יכולנו ליחל. זאת משום שעשרה שחקנים בסגל הנבחרת, אינם בכושר משחק מלא, או פצועים. המאמן השוויצרי, אוטמאר היצפלד, יאלץ לעשות שינויים בתוך ההרכב והסגל בעל כורחו. מצד שני, אין אולי מאמן טוב ומנוסה יותר מאשר היצפלד, שועל קרבות ותיק, בעימות עם הרכבים בעייתיים, כך שאת הכל צריך לקחת בערבון מוגבל.

 

ובכל זאת, אלכסנדר פריי פצוע. לודוויק מאנייה יושב על הספסל בשטוטגרט. הקאן יאקין לא משחק משום שהעונה בקטאר לא נפתחה. החלוץ ארן דרדיוק מבאזל נפצע. פיליפ סנדרוס, בלם מילאן, אינו מתאמן בצורה סדירה בחודשיים האחרונים. כמו כן, כמה שחקנים צעירים מהדור החדש, עדיין לא נמצאים בכושר משחק מלא.


היצפלד מרביץ שחקניו תורה (תומר גנור)

 

השוויצרים לא פראיירים

בשנים האחרונות שוייץ טיפחה ובנתה על דור שחקנים, ילידי תחילת שנות ה-80, כדי שאלה יוכלו לסחוב אותה ליורו אותו היא זכתה לארח לפני חודשים ספורים - חלקם הגדול ממוצא טורקי, סרבי, קרואטי, ברזילאי ומה לא.

 

ואלון בהראמי, פיליפ דגן, יוהאן פונלאנטן, סנדרוס ואחרים אמנם עשו את קפיצת המדרגה, אך זו נעצרה בשלב מסויים והם לא הפכו לכוכבים בקבוצותיהם - משהו שקשור אולי לאופיים הנוח מדי לעתים.


ואלון בהראמי, חוגג עם פונלאנטן ומרקו שטרלר (איי.פי)

 

בשוייץ עורכים לפני משחקים ערב גיבוש בין האוהדים. זה מתחיל כמה שעות לפני היציאה לאיצטדיון, עם שתיה, שחקני עבר, עיתונאים. זה נותן הרגשה פנטנסטית שכדאי גם ללמוד ממנה. אם אפשר לומר משהו חיובי על הקהל השוייצרי, זה ההתייחסות לספורט והתרבות סביב המשחק הזה שנקרא כדורגל.

 

הכל נעשה בצורה מכובדת והתחושה היא תמיד חיובית, אבל זה לא אומר שהם לא יבואו עם רצון אדיר לנצח. השוייצרים לא פראיירים.


ז'לסון פרננדש באימון שוייץ (אלי אלגרט)

 

הילת רמת גן

יוהאן פולאנטן, יליד קולומביה, ומי שעד לא מזמן נחשב לכשרון הכי מבטיח של הכדורגל השוויצרי, עלה לבוגרים של יאנג בויס בתקופה בה אני שיחקתי בקבוצה ושמר איתי על קשר. לא מזמן יצא לי לשוחח איתו וגם הוא הביע את החשש מפני המשחק ברמת גן.

 

בכלל, לישראל נוצרה הילה של קבוצה שמאוד קשה לנצח בבית, ומכאן נובע יתרוננו הגדול. הביתיות של רמת גן אמורה לעשות את ההבדל ולעזור לנו לעלות, גם אם מולנו תשחק נבחרת עדיפה.

 

ואם נחזור לרגע למשחק בשבת, אני מאמין שנעשה את זה הפעם. תחושת הבטן שלי, בהיכרותי את שתי הנבחרות, אומרת שנוכל לנצח את שוויץ ואולי הפעם גם נלך עד הסוף.  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
אבי תקוה במדי יאנג בויז ברן
צילום: איי פי
מומלצים