הדרום הפרוע: גמלים, דרכי עפר וכבישים אדומים

גנבי מתכות הנוהגים במהירות מסוכנת, כלי רכב שמשתלבים בכביש סואן מדרכי עפר, נהגים שמתעקשים לעקוף בכבישים צרים במיוחד וגמלים המופיעים במפתיע במרכז הכביש - אלו רק חלק מהסכנות הממתינות למי שנוהג בדרום הפרוע. במשטרה מוטרדים ממדי הקטל בדרכים באזור וממקדים בימים אלה את מאמציהם במיוחד באוכלוסיה הבדואית, שם הפכו תאונות הדרכים למכה, שלא ניתן להתעלם ממנה.

גם הסטטיסטיקה היבשה ממחישה את ממדי הבעיה, על-פי נתונים שנמסרו מאגף התנועה במחוז הדרום, בין החודשים ינואר לאוגוסט השנה התרחשו בדרום 551 תאונות, מתוכן 32 הוגדרו כקטלניות. התאונות הללו גבו את חייהם של 34 בני אדם. לא פחות מ-20 מההרוגים הגיעו מהמגזר הבדואי, מתוכם 8 ילדים ו-12 מבוגרים.

"אנחנו מגבירים נוכחות היכן שיש תנועה מרובה של תושבי הפזורה הבדואית", אמר ל-ynet בגלוי קצין אגף התנועה במחוז דרום סגן-ניצב מיכה אבוקסיס, "ישנה נוכחות משטרתית מוגברת על כביש 25, באר שבע-דימונה וכביש 31 שוקת-ערד. בנוסף אנו עורכים פעילות עם ניידות בשילוב מסוקים, אשר מאתרים נהגים הנוהגים בפראות".

המשטרה פועלת, אבל הגמלים ממשיכים להסתובב (צילום: הרצל יוסף)

הוא הוסיף: "אחת הבעיות היא לתפוס את האנשים שעוברים את העבירות. כדי לתפוס את עבריני התנועה, הניידות של משטרת התנועה שודרגו לרכבי 4 על 4, על-מנת שיוכלו להיכנס לשטחים בזמן מרדף".

אך השאלה היא מה הם הגורמים לכך, שדווקא בקרב האוכלוסיה הבדואית גדלו ממדי הקטל בדרכים בצורה משמעותית. נציגי המגזר תולים את האשמה במצב הכלכלי הקשה, שמצטרף לחוסר המודעות ולבעיות קשות בתשתית התחבורתית.

כביש באמצע הכפר

בנוסף, בגלל הגידול באוכלוסייה והתרחבות הכפרים, לעיתים נוצר מצב כמו באזור חוות רם שבנגב. שם בין אזור מגורים של משפחה אחת מפריד כביש בין עירוני סואן, אותו נאלצים תושבי הכפר לחצות מדי יום.

יושב ראש קבוצת הכפרים הבלתי מוכרים חסיין אל רפאייה, טוען כי מצבם הרעוע של הכבישים באזור והתנאים בהם חיים תושבי הכפרים הם הגורם המרכזי למספר ההרוגים בקרב המגזר הבדואי. "לא ייתכן שילדים ייסעו לבית הספר על שבילי עפר, באוטובוסים ישנים ואחר כך כולם מתפלאים מדוע יש ריבוי תאונות במגזר, הממשלה לא דואגת לנו", אמר אל רפאייה.

לדבריו, בכפרים אין שטחים שהילדים יכולים לשחק בהם, לכן הם מסתובבים בקרבת מכוניות ומגדילים את סיכוייהם להיפגע. "הכבישים הבין עירוניים שנבנו סמוך ליישובים הובילו לעלייה בקרב הנפגעים, לפעמים הנהגים צריכים להיכנס לכביש סואן דרך שבילי עפר דבר שמסכן את הנוסעים", הוא מסביר.

איך עוצרים את הגמלים?

בעיה נוספת עמה מתמודדים במגזר היא הגמלים שמסתובבים באופן חופשי ונתקלים במכוניות נוסעות. גם במקרה הזה מאמין אל רפאייה, כי האחריות נופלת על המדינה: "הצעתי לגדר את אזורי מרעה, אך המדינה לא נותנת לנו שטחים והתוצאה ידועה".

סגן ניצב אבוקסיס סיפר כי במשטרה מנסים להתמודד עם הכמות העצומה של גמלים, המסתובבים באופן חופשי. "הבעיה היא בעיה קשה מאוד. במהלך השנה ערכנו מספר מבצעים לאיתור גמלים, אבל זה טיפה בים", הוא מסביר.

לדבריו, "יש אלפי גמלים המשוטטים ברחבי הנגב. הטיפול בגמלים צריך להיות משולב עם הרשויות המקומיות ומשרד החקלאות. תפקיד המשטרה הוא לא לטפל בתופעה הזו, אך אנו עושים מאמצים גדולים בנושא. בחמש השנים האחרונות נהרגו 12 איש, בגלל הגמלים זו בעיה שחייבים למצוא לה פיתרון".

המואזין ילמד על בטיחות בדרכים

גם ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים מוטרדים מאד מהמצב בקרב האוכלוסיה הבדואית. "ישנן שלוש סיבות עיקריות לתאונות המתרחשות במגזר: הראשונה היא חוסר מודעות של ההורים לגבי בטיחות של ילדים בדרכים", סיפר מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יאיר דורי, "הסיבה השנייה היא היעדר תשתית ביתית של חניה, מגרשי משחקים ותאורה. הסיבה השלישית היא העובדה שהאבות מגיעים עם משאיות עד פתח האוהל, בו הילדים מסתובבים באופן חופשי".

לאור ריבוי התאונות החלה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים יחד עם ארגון "בטרם" בפרויקטים משולבים מול קבוצות בדויים. כמו כן מתקיימות הרצאות לאמהות בטיפות חלב וקופות חולים, ואף המואזין במסגדים נוטל חלק בהסברה על בטיחות בדרכים.

"לאחרונה החלטנו לפעול במספר צירים", אמר דורי, "אנחנו פועלים בעיקר אצל מעצבי דעת הקהל והתנהגות המשפחה, כלומר השייחים והאימאמים ודרכם אנו רוצים להעביר מסרים של שמירה על חיי הילדים".

בנוסף ציין דורי כי הרשות חילקה לנהגים מדבקה בערבית שתזכיר להם להביט ימינה, שמאלה, קדימה ואחורה כשהם מתניעים את המכונית ומתכוננים לנסיעה.