השופט וינוגרד: המשטרה חרגה מסמכותה

"ההחלטה על הגשת כתב אישום היא של הפרקליטות", אומר וינוגרד, "עתה - אם היועץ המשפטי יחליט שאין מקום להגיש כתב אישום בשוחד - יגידו שאין לו אומץ. הרי הציבור חי ומתבסס על הפרסומים הללו, לפיהם המשטרה סבורה שיש בסיס רציני לכתב אישום על שוחד ואם היועץ המשפטי יחשוב אחרת, הציבור יטען נגדו שהוא רך מדי כלפי נושא המשרה".

הנשיא לשעבר של בית המשפט המחוזי בירושלים, עמד בעבר בראש מספר ועדות חקירה, ובראשן הוועדה לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השנייה. ב-1998 מונה לעמוד בראשות ועדה שבחנה את סוגיית הפרסומים מחקירות משטרה. בדו"ח שהגישה הוועדה לשר המשפטים דאז, יוסי ביילין, המליצה הוועדה בין היתר שהמשטרה תחדול מהמלצותיה לפרקליטות על הגשת כתבי אישום, ותתמקד במשימתה - לחקור ולרכז עדויות.

את ההחלטה על כתב אישום, אם יוגש או לא, יקבלו היועץ המשפטי או פרקליטות המחוז. "יש המון שיקולים בהגשת כתב אישום נגד איש ציבור שהיועץ המשפטי שוקל והמשטרה לא שוקלת. לא היא קובעת אם יוגש כתב אישום וכל אחד היה צריך לעשות את תפקידו. זה המצב החוקי התקין וזה מה שקבענו בדו"ח".

הודעתה הדרמטית של המשטרה שהמליצה להעמיד לדין את ראש הממשלה בעבירות של שוחד ומרמה, היא לדעת השופט בדימוס, הפרת המלצות הוועדה, שהתקבלו בשעתו על-ידי היועץ המשפטי דאז, אליקים רובינשטיין. "זה לא תפקיד המשטרה - היא צריכה לבוא ולומר, 'סיימנו את עבודתנו, תחליטו אתם'".

כעת, טוען וינוגרד, גורמת המשטרה להגדלת הציפיות מצד הציבור כלפי היועץ המשפטי. "המשטרה נדרשת לחקור ולאסוף עדויות, הפרקליטות להחליט האם יש מקום ועל איזה עבירות להגיש כתב אישום, ובית המשפט נדרש להכריע. זה ההליך התקין. אחרי כל ההדלפות והפרסומים, המשטרה לא יכולה, כביכול, לבוא ולומר אחרת ממה שפורסם. עם כל כך הרבה ציפיות, אי אפשר היה לומר פחות מזה". 

אבל לא כולם חושבים כמו וינוגרד. ראש אגף החקירות במשטרה לשעבר, ניצב בדימוס סנדו מזור, שבמסגרת תפקידו תמך בהגשת המלצות ברורות בתיקים בהם מעורבים אנשי ציבור, מסכים עם דעת השופט וינוגרד כי אין זה בסמכותה של המשטרה להגיש את המלצותיה. עם זאת, הוא אומר: "הסיכום וההמלצות מקלים על התביעה, אבל מעל הכל הן חשובות לביקורת המשטרתית של יחידת התביעה במשטרה - האם החקירה הושלמה".

לדעת מזור, המשטרה מעבירה לפרקליטות אלפי מסמכים וראיות. כשהיא בודקת את החומר לפני העברתו, היא מבצעת סיכום שבו היא בוחנת האם אספה את כל הראיות ומה איכותן, כדי לוודא שלא תקבל חזרה את החומר להשלמות, "היא עושה זאת קודם כל בשביל עצמה". לדבריו, "בפרקליטות יושבים משפטנים מנוסים הבוחנים את החומר ונעזרים בהפניות לעמודים רלוונטים ולראיות. הסיכום רק עוזר לפרקליטות, לא מפעיל עליה לחץ. אם היא לא מעוניינת בסיכום, שתקום ותאמר זאת".

יחד עם זאת, מזור מותח ביקורת על אופן הפרסום הפומבי של המלצת המשטרה. "זה סיפור אחר לגמרי. המשטרה פרסמה את המלצותיה דקות ספורות לפני השעה 20:00, שעת צפיית שיא של שידור החדשות. זה לא עושה רושם טוב ומעלה סימן שאלה האם היה זה משיקולי רייטינג - האם מישהו היה מעוניין ליצור חגיגה תקשורתית".

הדרך שבה היתה צריכה המשטרה לנהוג, מציין מזור, היא מסירת הודעת דוברות, ובה פרטים מדויקים על סיכום החקירה: "המשטרה יכולה היתה לנהוג גם אחרת - למסור הודעה המסתכמת במשפטים אחרים - חקירתו של X הסתיימה לאחר כך וכך חודשי עבודה, נגבו מספר הודאות, נאספו מספר מסמכים וסיכומי החקירה הועברו לפרקליטות. מפה ועד הפסטיבל התקשורתי המרחק גדול".