שונאים את המזרח התיכון - אבל קודם כל יהודים
מהו הדבר הראשון שעולה לנו בראש, כשאנחנו חושבים על הסביבה בה נגזר עלינו לחיות? אצל הרוב נעה התשובה בין "אזור מופרע" ל"שאלוהים יעזור". עוד ב"מדד המלחמה והשלום", המתפרסם מדי חודש ב-ynet: הציבור הישראלי, הן היהודי והן הערבי, שואף להשתייך לתרבות המערב - אבל לא בכל מחיר
טוב לחיות באזורנו? לא כל-כך: עולם הדימויים שמעורר המושג "אזור המזרח התיכון" באוכלוסייה היהודית-ישראלית הוא בעיקרו שלילי וכולל דעות, תפישות ורגשות גרועים. כך עולה מניתוח התשובות לשאלה שהוצגה במסגרת סקר "מדד המלחמה והשלום" לחודש אוגוסט, המתפרסם ב-ynet, למדגם מייצג של ציבור זה.
"כשאתה חושב על אזור המזרח התיכון, מהי המילה הראשונה שעולה לך בראש?", נשאלו משתתפי הסקר. מכלל המילים ש"זרקו" המרואיינים במהירות, 61% היו בעלות משמעויות שליליות, 20% ניטרליות ורק 19% חיוביות. כצפוי, המילים בעלות המטען השלילי היו קשורות בעיקר למלחמה, לטרור ולאיסלאם, כשלצידן הופיעו גם ביטויים בעלי אופי שלילי כללי וססגוני כגון: "אזור מופרע", "חרא של מקום", "ביצה טובענית", "אין לי כוח", "אלוהים יעזור" ו"מה אנחנו עושים פה?"
מנגד, בצד החיובי בלטו בעיקר מילים המבטאות שאיפה לשלום. המילים הנייטראליות התייחסו בעיקר לשמות מדינות (מצרים, ירדן, איראן) או יבשות רלוונטיות (אפריקה, אסיה) ולאקלים (חם, בצורת).
גופי במזרח ולבי בסוף מערב
על רקע הטיה זו לשלילה, אין תמיהה כי לא זו בלבד שרוב הציבור היהודי אינו מאמין כי ישראל תצליח בעשורים הקרובים להשתלב במזרח התיכון מבחינה פוליטית (71%), כלכלית (52%) או תרבותית (59%), אלא הרוב אף אינו מעוניין בכך, תוך שהוא מעדיף בבירור בכל שלושת המישורים השתלבות במערב (אירופה-אמריקה): במישור הפוליטי מעוניינים להשתלב במערב 63% לעומת 28% המעוניינים להשתלב במזרח התיכון; במישור הכלכלי - 74% לעומת 18%; ובמישור התרבותי - 69% לעומת 15%.
השוואה לנתונים שנאספו בשאלות אלה לפני כ-13 שנה (פברואר 1995), כלומר בשלביו הראשונים של תהליך אוסלו, מעלה כי המגמה של העדפת השתלבות במערב מהשתלבות במזרח התיכון הלכה והתחזקה, ככל הנראה כתוצאה מכישלון התהליך.
ניתוח התשובות לשאלות האלה על פי מאפיינים סוציו-דמוגרפיים של האוכלוסייה היהודית (מוצא עדתי, גיל, השכלה, רמת הדתיות, ועמדות פוליטיות, כלומר תמיכה או התנגדות למשא ומתן עם הרשות הפלסטינית) מגלה כי ביחס לכל שלושת המישורים - הפוליטי, הכלכלי והתרבותי - דפוס העדפת ההשתלבות במערב על פני ההשתלבות במזרח, הוא הדומיננטי, כאשר ההבדלים בין הקבוצות השונות, כולל בין אשכנזים למזרחיים, הם רק בעוצמת ההעדפה. רק קבוצה אחת - בעלי השכלה נמוכה (תיכון חלקי ומטה), מעדיפה השתלבות במזרח התיכון. מן הראוי אף להדגיש כי הנטייה להעדיף את המערב בולטת במיוחד בקרב צעירים עד גיל 29, יוצאי ברית המועצות לשעבר וישראלים דור שלישי וחילונים.
אף-על-פי-כן, הרצון להשתלב במערב אין פירושו אובדן הזהות הייחודית. ואכן, בתשובה לשאלה לאיזו משלוש התרבויות - תרבות המערב, התרבות היהודית או ההתרבות הערבית - אתה מרגיש קרוב ביותר, למעלה משני שלישים הצהירו, כי הם מרגישים הכי קרוב לתרבות היהודית (64%) לעומת 31% שחשים קירבה יתרה לתרבות המערב. תחושת הקרבה לתרבות הערבית היא נחלת מיעוט זעיר בלבד (2%).
אחידות רבה מתגלה בציבור היהודי גם בנטייה להעדיף את התרבות היהודית על פני תרבות המערב והתרבות הערבית, להוציא שני חריגים: בחתך על פי מוצא, יוצאי ברית המועצות לשעבר חצויים בין העדפה לתרבות היהודית (47%) לתרבות המערב (48%), ופילוח על פי מידת הדתיות מראה שהחילונים נוטים, במידה קלה להעדיף את תרבות המערב (51%) על פני התרבות היהודית (45.5%). זאת בהשוואה להעדפה ברורה של התרבות היהודית בקרב החרדים והדתיים (למעלה מ-90%) ושתי הקבוצות המסורתיות: מסורתיים-דתיים (79%) ומסורתיים חילונים (73%).
למרות, ואולי בגלל, הדימוי השלילי והמאיים שיש למזרח התיכון בעיני הציבור הישראלי-יהודי, הוא מגלה התעניינות רבה במידע הנמסר בתקשורת על העולם הערבי. כך, כשני שליש מציינים שהם מתעניינים מאוד או די מתעניינים בדיווחים בנושא, לעומת כשליש שכמעט אינם מתעניינים בו או בכלל לא. יש לשער איפוא כי ההתעניינות היא אינסטרומנטלית בעיקרה, בבחינת "דע את האויב". אשר להיקף הדיווחים, הדעה השכיחה (38%) היא כי כמות הדיווחים בתקשורת על הנעשה במרחב המזרח תיכוני היא מתאימה, כשהשאר מתחלקים כמעט שווה בשווה בין הסבורים שהיא רבה מדי (25%) ומי שסבורים כי היא מעטה מדי (27%).
ומה חושבים ערביי ישראל?
הממצאים לגבי עמדותיהם של הערבים אזרחי ישראל בשאלות הללו מעוררי מחשבה. אמנם, עולם הדימויים שלהם לגבי המזרח התיכון הוא מאוזן יותר - 34% הציגו מילים ודימויים ניטראליים, 32% - מילים
ודימויים שליליים ו34% מילים ודימויים חיוביים. ואולם גם כאן, הרוב מעדיפים השתלבות במערב (ארה"ב-אירופה) ולא במזרח התיכון: בתחום הפוליטי- 49.5% במערב לעומת 39% במזרח התיכון. עסקים וכלכלה - 63% לעומת 39% ומפתיעה במיוחד היא העדפת המערב מהמזרח כשמדובר בהשתלבות תרבותית – 49.5% לעומת 23% (לשאר - אין דעה ברורה בנושא). זאת למרות שכאשר הם נשאלו על קרבתן לאחת משלוש התרבויות שהוזכרו, הרוב המכריע - 88% ציינו כי הם חשים קרובים במיוחד לתרבות הערבית, 7% - לתרבות היהודית ו- 4% לתרבות המערב (השאר לא ידעו).
מדד המלחמה והשלום, בעריכתם של הפרופסורים אפרים יער ותמר הרמן, ממומן על ידי "מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום" ו"תוכנית אוונס ליישוב סכסוכים וגישור" באוניברסיטת תל-אביב. את הראיונות הטלפוניים ביצע מכון ב. י. כהן באוניברסיטת תל-אביב ב-1-3.9.08 והם כללו 599 מרואיינים/ות, המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת היהודית והערבית בארץ (לרבות יהודה ושומרון והקיבוצים). טעות הדגימה למדגם בגודל זה היא כ- 4.5%.
לפנייה לכתב/ת 
