שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מהרומאים ועד רביץ

    יהודית רביץ משחזרת את החוויה שעברה בהופעותיה בקיסריה, לרגל צאת הדי.וי.די ואלבום הופעה כפול. "לבוא פתאום למקום כזה מלכותי ולקבל שם כבוד ואהבה, זה מדהים", היא אומרת

    ליהודית רביץ נחרת בזכרון פרט אחד מהופעתה באמפי בקיסריה: מבטה של בתה בת התשע, אלה, "ברגע שהיא הבינה שכל זה בשביל אמא". "היא הייתה בחלק האחרון של המופע", אומרת רביץ, "והוא קצת היה ארוך מדי בשבילה. אבל היה לה מבט אחד שאני לא אשכח, כשהיא הסתכלה למעלה וראתה את הפרצוף שלי על המסך. חברים שלי צילמו אותה באותו הרגע וזה הדבר הגדול ביותר שנשאר לי מהחוויה".

     

    היא מעורבת? את משתפת אותה במוזיקה ובקריירה?

     

    "גם אם אני לא, זה בתוך הבית ובאוויר כל הזמן. יש לה את העולמות שלה אבל כן, היא מודעת לכל העניין".

     

    לפני כחצי שנה החליטו רביץ (51) והצוות שלה לחגוג עשרים שנה להופעה ההיסטורית שלה בקיסריה, בעקבות "באה מאהבה", אלבומה המצליח ביותר עד היום. ההופעה נקבעה לתחילת יולי, אך מהר מאוד נגמרו הכרטיסים והופעה נוספת נקבעה. לאחר מכן נקבעו עוד שתי הופעות, אחת מהן במסגרת "הבית הכחול". אמש (ה') סיימה רביץ סבב של ארבע הופעות מלאות בקיסריה תוך חודשיים. בתזמון מושלם, יוצא היום אלבום הופעה כפול והדי.וי.די של ההופעה החגיגית, הראשונה בסדרה.


    רביץ והקהל. חזרה לקיסריה אחרי הופעות במועדונים קטנים (צילומים: חגי אהרון)

     

    הביקוש להופעות והאהדה הגדולה שהיא חוזרת לחוש בחודשים האחרונים, הפתיעו את רביץ. "כנראה זה שילוב של הרבה דברים", היא אומרת, "השנים שחלפו והעקביות של ההחלטות שעשיתי, בייחוד בארבע השנים האחרונות, בהן דווקא הלכתי בהופעות למקומות מאוד צדדיים, להמון מועדונים קטנים. זה מאשש את התיאוריה שלי, שמצעדים קטנים נוצרים דברים גדולים. כל פעם הוספתי 150 ו-200 איש בהופעות מאוד משמעותיות וחזקות במקומות הכי קטנים והכי נידחים-לכאורה. זה פשוט יצר דבר מדהים בקשר הכמעט אישי שלי עם הקהל. זו התוצאה".

     

    פחדת לפני ההופעה?

     

    "כן, אבל גם לא כל כך ידעתי למה אני נכנסת. המפיקים סביבי הציעו את הרעיון. לי זה נראה קצת מופרך, אחרי שכבר התרגלתי לעלות דרך המטבח לבמה שהיא לא במה וגם התחלתי ליהנות מזה. התחלתי להרגיש שאני בעצם חוזרת למקור, לעשות מוזיקה ללא תנאים. אולי תנאים מינימליים, כמו של תיכוניסטים. לבוא פתאום למקום שהוא כזה מלכותי ובאמת לקבל שם הרבה כבוד ואהבה, זה מדהים. זו באמת חוויה שלא כל אחד זוכה לה. אני מרגישה בת מזל, שילוב של מזל ומאמץ".

     

    ואת עדיין חושבת שקיסריה היא מקום "מלכותי", אחרי שכל כך הרבה אמנים ישראלים הופיעו שם בשנה האחרונה?

     

    "אני חושבת שגם האמנים וגם הקהל, בסופו של דבר, נורא אוהבים לבוא לשם כי זה מקום מיוחד. זה מקום שהוא רק למען האמנות, מהרומאים ועד עצם היום הזה, אז יש בו הרבה קסם. ישנה שם הרגשה כאילו אתה בתוך בועה, במקום אחר".

     

    אבל אני מתאר לעצמי שלא זכית לחוות משהו חדש.

     

    "בינינו, איך משהו יכול להיות חדש אחרי שאני עושה את זה כבר שלושים שנה? ובכל זאת, זו אולי תהיה קלישאה, אבל זו החוויה שמשנה הכל, בכל המובנים. הלהקה שאיתי על הבמה גדולה יותר, גם העיבודים החדשים, והכל הולך לקצוות, הכי שאפשר. אני מרגישה שאני נהנית מהמוזיקה. מעבר למשמעות ההיסטורית שיש לזה בקריירה שלי, אני פשוט נהנית להופיע. זו באמת תקופה מדהימה בשבילי".


    רביץ. פשוט נהנית להופיע

     

    עכשיו נותר לרביץ רק להמשיך ליהנות מהתקופה. בזמן האחרון היא החלה לעבוד בתור המנהלת האמנותית של פסטיבל שירי הילדים המתקרב. ההתעסקות סביב מוזיקה לילדים אינה חדשה לה: לפני כמה שנים היא הוציאה קלטת לילדים, שם השתתפה גם בתה, והעלתה מופע אינטימי בשם "ילדות", שהיה למין אירוע של "שירי ילדים למבוגרים", שם ביצעה שירי ילדות שאהבה לצד שירים שכתבה. "אני חושבת שבפסטיבל מנסים ליצור משהו שהוא יותר איכותי עבור הילדים", היא אומרת.

     

    משהו שהם יכולים להיאחז בו יותר?

     

    "נראה לי שכן. בשנים האחרונות לקחו את הילדים כמובן מאליו וניסו למכור להם דברים בזול. אני מנסה להחזיר את זה למקום שהייתי רוצה שהילדה שלי תחווה. דברים שקל להזדהות איתם, דברים אישיים יותר. אני מבקשת מכל אמן שיכתוב על חוויה שעבר כשהוא היה ילד. אני מקווה שנצליח ליצור מזה משהו שבסוף יישאר והילדים ייקחו אותו איתם הלאה. לא חוויה של אוכל מהיר, של לבלוע וללכת. אני רוצה שזה יישאר בהם. כך לפחות אני מקווה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רביץ. מצעדים קטנים נוצרים דברים גדולים
    צילום: רוני כנעני
    לאתר ההטבות
    מומלצים